מאת: שמעון צבר זהו סיפור על טוּסְבָּרָהינְדי הגִבּור שֶנֶאלַץ לַעֲמוד בִּשְלושָה נִסְיונות כּדֵי לִקבּועַ אִם הוּא מַתאים לִהיוֹת מֶלֶך צ'וּמְבָּלָיָה.
שמעון צבר כתב את הסיפור וגם אייר אותו.
לָמָה קָרְאוּ לוֹ הַגִבּור?
בְּצ'וּמְבָּלָיָה,- כֵּן, הָיֹה הָיְתָה אֶרֶץ שֶקָראוּ לָה צ'ומְבּלָיָה-
וּבְכֵן, בצ'ומבליה הָיה הַר גַעַש שֶהָיה פולט עשן שחור.
לְמרגְלות הר הגעש זרם נַחַל שָקֵט שהילדים קראו לו טוסבַּר- לִי.
ושם, בצ'ומבליה, חַי לו טוּסבּרָהִינְדִי הגִבּור.
ולמָה קראוּלו הגיבור?
מפני שהיה גִבּור בּגִבּורים ולא היה גִבור כּמוֹהוּ, חָכָם כמוהו
וחָזק כמוהו בְּכָל הָעולם כולו.
ובארץ צ'ומבליה , בעיר הבירה ננדי- מה, בתוך ארמון שיש ורוד,
חי לו מלך צ'ומבליה ( המלך מדהל ה-1 ) והוא זקן, זקן, זקן עד מאוד.
כל כך זקן היה מלך צ'ומבליה (המלך מדהל ה-1 ) שכבר לא היה לו
כוח להרים את זקנו הארוך והמפותל. וככה, יום בהיר אחד, נרדם
לו מלך צ'ומבליה ושוב לא קם.
נשארו בני צ'ומבליה ללא מלך. נשארו יום, נשארו יומיים וביום השלישי
קראו לכל הזקנים החכמים ולכל ראשי השבטים, שיבואו ויבחרו להם
מלך חדש.
שלושה ימים ושלושה לילות התווכחו הזקנים החכמים וראשי השבטים
ולא ידעו להחליט במי יבחרו למלך צ'ומבליה. לבסוף קם זקן חכם אחד,
שהיה גם ראש שבט, ואמר: עלינו לבחור בטוסברהינדי הגיבור,
מפני שהוא הגיבור הכי גדול, הכי חכם, והכי חזק בכל העולם כולו.
נכון, הודו כולם, טוסברהינדי הוא באמת הגיבור הכי גדול, הכי חכם
והכי חזק בעולם. אך מניין לנו שהוא יהיה גם המלך הכי טוב בעולם?
פשוט מאוד, אמר הזקן החכם, עלינו להעמיד אותו בניסיון.
