איזה יום נפלא

עמדו שתי החיות והציצו זו בזו בזהירות.
'שלום חפרפר', אמר עכברוש המים.
'שלום עכברוש', אמר החפרפר.
'היית רוצה לעבור לצד הזה?' התעניין העכברוש לאחר זמן מה.
'כן, זה קל להגיד, אבל איך עושים את זה?' אמר החפרפר בקול רוטן למדי, כי חדשים היו לו הנהר וסביבתו ודרכי החיים בה.
העכברוש לא אמר דבר, אלא גחן והתיר חבל ומשך בו. ואז ירד בתנועות קלילות לתוך סירה קטנה, שהחפרפר לא הבחין בה קודם.
כחולה הייתה מבחוץ ולבנה מבפנים, ומקום היה בה לשתי חיות בדיוק.
לב החפרפר מייד הלך שבי אחריה, אף כי לא היה ברור לו עדיין למה בדיוק נועדה.
העכברוש חתר בזריזות אל הגדה השנייה ועצר את סירתו.
אחר כך הושיט את כפתו לחפרפר, שירד אליו לאט ובזהירות.
'תישען על זה', אמר לו,
'ועכשיו קדימה!'

והחפרפר הנסער גילה להפתעתו כי הנה הוא יושב לו ממש בתוך סירה אמיתית.
'איזה יום נפלא', אמר בזמן שהעכברוש התרחק מן הגה ואחז במשוטים, 'אף פעם עוד לא שטתי בסירה, אתה יודע?'
'מה?' נזעק העכברוש בפה פעור, 'אף פעם עוד לא - אף פעם לא - אני פשוט - אז מה בכלל עשית עד עכשיו? '
'זה באמת כל כך נחמד?' שאל החפרפר בביישנות, אם כי היה מוכן להאמין בזה בלב שלם, כאשר התרוחח במושבו, סוקר את הכרים ואת המשוטים ואת כל האביזרים המרתקים, וחש כיצד הסירה מתערסלת קלות מתחתיו.
'נחמד? זה הדבר האחד והיחידי', הצהיר עכברוש המים בחגיגיות, כשהוא רוכן קדימה כדי לחתור.
'אני מבטיח לך, ידידי הצעיר, שאין שום דבר - פשוט שום דבר - שאפשר בכלל להשוות עם סתם שיטוט בסירה'. 'שיטוט', המשיך לו בקול חולמני, 'שיטוט - ככה - סתם - בסירה - שיטוט -' 'זהירות, עכברוש!' קרא פתאום החפרפר.
היה זה מאוחר מדי. הסירה פגעה בגדת הנהר במלוא כוחה. החולם, השייט העליז, רבץ על גבו בתחתית הסירה ועקביו מתנופפים באוויר.
'שיטוט בסירות או השתטות בסירות' , המשיך העכברוש בשלוות נפש וקם על רגליו, צוחק ברוח טובה.'בתוך הסירה או מחוץ לסירה, זה לא משנה'.
'שום דבר לא משנה, בעצם. וזה כל הקסם. לא חשוב אם מצליחים לצאת בשלום או לא, אם מגיעים למקום שאליו מתכוונים להגיע או סתם למקום אחר, או שבכלל לא מגיעים לשום מקום תמיד אתה עסוק ואף פעם לא מעסיק אותך דווקא משהו מסויים. ואחרי שעשית דבר אחד תמיד צץ עוד משהו ואולי מתחשק לך לעשות אותו אבל עדיף שלא לעשות אותו בכלל'.
'שמע, אם באמת יש לך בוקר פנוי, מה דעתך שנפליג לנו בנהר ונבלה בו יחד כל היום?'
החפרפר הרקיד את בהונותיו מרוב אושר, הרחיב את חזהו באנחה של סיפוק מלא ונשען בגבו על הכריות הרכות, מתמכר להנאה עליונה.
'איזה יום מוצלח!' אמר. 'בוא נצא לדרך תכף ומיד!'
'חכה לי רגע!' אמר העכברוש. הוא השחיל את החבל הקשור לחרטום אל תוך הטבעת הקבועה במעגן הסירות, טיפס ועלה אל חורו, ולאחר זמן קצר שב והופיע, מתנודד תחת כבדו של סל-אוכל קלוע, גדוש עד להתפקע. 'שים אותו מתחת למושב שלך', הורה לחפרפר כשהכניס את הסל לסירה. אחר-כך התיר את החבל ושוב אחז במשוטים.

פעילויות
הכירו את הסופר

הרוח בערבי הנחל

איזה יום נפלא