העורב והשועל

עורב אחד חטף נתח בשר וישב עימו על אחד העצים.
ראהו שועל ורצה לזכות בבשר שבפיו.
התיצב ושיבח אותו שהוא יפה - קומה ויפה- תואר
והוסיף כי נאה לו לעורב, שיהיה מלך כל העופות.
ומן הסתם היה זוכה לכך, אילו היה בעל קול.
רצה העורב להראות לו שיש לו גם קול,
השמיט את הבשר מפיו וצרח צריחה גדולה.
התקרב מהר השועל, חטף את הבשר ואמר:
'עורב, עורב, אילו היה שכל בקודקודך,
שוב לא היית חסר כלום, כדי לעשות מלוכה על בעלי הכנף!'

משל זה יאה לאיש חסר שכל. 

תרגם מיוונית שלמה שפאן
הוצאת מוסד ביאליק 1960