עלילת הספר מתרחשת בחוות הקסמים, שבה מתגוררת הילדה פֶרן ומשפחתה, ואתם כבשים, אווזים וגם וילבּוֹר החזרזיר והעכבישה שַרְלוטָה. וילבור התמים אינו יודע שבני האדם זוממים לשחוט אותו,
אבל שרלוטה העכבישה, חברתו, יודעת מה עומד לקרות ומחליטה להציל את חייו. מה מתכננת שרלוטה? האם התכנית שלה תצליח? על כוחה של חברות ועל יופיו של הטבע, מספר הסופר האמריקני אלוין ברוקס וייט.
איורים: גארת ויליאמס
מאנגלית: זהר שביט
הוצאת זמורה ביתן
בשורות רעות
עם כל יום שעבר, אהב וילבור את שרלוטה יותר ויותר. מאבקה בחרקים נראה לו הגיוני ויעיל. אף אחד בחווה לא חשב טובות על זבובים. הזבובים בילו את חייהם בהטרדת אחרים. הפרות שנאו אותם, הסוסים תיעבו אותם, הכבשים סלדו מהם.
מר צוקרמן וגברת צוקרמן תמיד התלוננו עליהם והרכיבו רשתות על החלונות ועל הדלתות. וילבור העריץ את התנהגותה של שרלוטה. הוא שמח במיוחד על כך שהרדימה את קורבנה לפני שאכלה אותו. שרלוטה, את באמת מלאה מחשבות, אמר. נכון, ענתה בקולה המתנגן והמתוק, אני תמיד נותנת להם סם הרדמה כדי שלא יחושו כאב.זו מחווה קטנה שלי כלפיהם.
הימים חלפו ווילבור גדל וגדל. בכל יום אכל שלוש ארוחות דשנות. הוא בילה שעות ארוכות ברביצה בערמת הזבל, ישן למחצה וחולם חלונות פז. הוא היה בריא והעלה הרבה במשקל.
יום אחד, אחרי הצהרים, כשפֶרן ישבה על השרפרף, נכנסה הכבשה הזקנה לאסם, לבקר אצל וילבור. שלום, אמרה, נראה לי שאתה משמין. אני מתאר לעצמי שזה נכון, השיב וילבור, בגילי אני צריך להשמין.
בכל זאת אני לא מקנאה בך, אמרה הכבשה הזקנה, אתה ודאי יודע למה הם רוצים שתשמין. לא, אמר וילבור. תראה, אני לא אוהבת לבשר בשורות רעות, אמרה הכבשה הזקנה, אבל הם רוצים שתשמין מפני שהם מתכוונים להרוג אותך. בגלל זה. מה הם הולכים לעשות? צרח וילבור. פרן קפאה במקומה על השרפרף. להרוג אותך. להפוך אותך לבשר מעושן ולנקניק, המשיכה הכבשה הזקנה. בבוא החורף הורג החוואי כמעט את כל החזרזירים הצעירים. הם זוממים להרוג אותך בחג המולד. כולם שותפים למזימה- אפילו מר ארבל.
מר ארבל? ייבב וילבור, אביה של פרן? בדיוק כך. כשצריך לשחוט חזרזיר, כולם באים לעזור. אני כבשה זקנה ואני רואה איך העסק הזה חוזר על עצמו שנה אחר שנה. ארבל מגיע עם הרובה שלו ויורה.
די! צרח וילבור, אני לא רוצה למות! הצילו אותי! הצילו! פרן עמדה לקפוץ אליו כאשר נשמע קול: תהיה בשקט, וילבור! אמרה שרלוטה העכבישה שהקשיבה לשיחה האיומה. איך אני יכול להיות בשקט? צרח וילבור, כשהוא מתרוצץ ממקום למקום, אני לא רוצה שיהרגו אותי.אני לא רוצה למות. זה נכון מה שהכבשה אומרת, שרלוטה? נכון שהם רוצים להרוג אותי כשיבוא החורף הקר?
ובכן, אמרה העכבישה, הכבשה חיה בחווה זמן רב .היא ראתה הרבה חזרזירים באים והולכים. היא יודעת מה היא אומרת. אבל זה הדבר הכי מכוער ששמעתי מימי, על מה שבני אדם מסוגלים לחשוב. וילבור פרץ בבכי מר. אני לא רוצה למות, נאנק, אני רוצה לחיות כאן, בערימת הזבל הנחמדה שלי, , עם כל החברים שלי. אני רוצה לנשום את האוויר הצח ולראות את השמש הזורחת.
אתה לא תמות, אמרה שרלוטה בביטחון. מה? באמת? מי יציל אותי? אני, אמרה שרלוטה. איך?שאל וילבור. את זה עוד נראה. אבל אני אציל אותך ואני רוצה שתירגע מייד. אתה מתנהג כמו ילד. תפסיק לבכות. אני לא יכולה לסבול התפרצויות כאלה.
