בֹּקֶר אֶחָד הִתְעוֹרְרָה נֹעָה מִשְּׁנָתָהּ וְשָׁאֲלָה: אִמָּא, הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי? לֹא, עָנְתָה אִמָּא. הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי. יוֹם שֵׁנִי הָיָה אֶתְמוֹל. בֹּקֶר אַחֵר הִתְעוֹרְרָה נֹעָה וְשָׁאֲלָה אֶת אַבָּא: אוּלַי הַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי? לֹא, אָמַר אַבָּא, הַיּוֹם יוֹם חֲמִישִׁי. יוֹם שִׁשִּׁי יִהְיֶה מָחָר.
כָּךְ זֶה הָיָה פַּעֲמַיִם וְעוֹד שָׁלֹש פְּעָמִים, עַד שֶׁנֹּעָה הִתְרַגְּזָה. לָמָּה כֻּלָּם יוֹדְעִים מָתַי בָּא כָּל יוֹם וְרַק אֲנִי טוֹעָה תָּמִיד? אֲנִי צְרִיכָה סִימָן כְּדֵי שֶׁאֵדַע כְּמוֹ כֻּלָּם. סִימָן זֶה רַעְיוֹן טוֹב, אֲבָל מִי יִתֵּן לִי אוֹתוֹ?
אָכְלָה נֹעָה וְחָשְׁבָה, שִׂחֲקָה וְחָשְׁבָה. אֲפִלּוּ כְּשֶׁאִמָּא סָרְקָה אֶת צַמּוֹתֶיהָ,
חָשְׁבָה. וְדַוְקָא אָז הִמְצִיאָה רַעְיוֹן מֻצְלָח. הַצַּמּוֹת – הֵן יִהְיוּ הַסִּימָן.
אֲנִי רוֹצָה לְשַׁנּוֹת תִּסְרֹקֶת בְּכָל יוֹם, אָמְרָה נֹעָה לְאִמָּא. בְּבַקָּשָׁה, גְּבֶרֶת מְגֻנְדֶּרֶת, בְּאֵיזוֹ תִּסְרֹקֶת אַתְּ בּוֹחֶרֶת הַיּוֹם? אֵיזֶה יוֹם הַיּוֹם? שָׁאֲלָה הַגְּבֶרֶת, כְּלוֹמַר נֹעָה. הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן, אָמְרָה הַסַּפָּרִית, כְּלוֹמַר אִמָּא.
– אִם כֵּן, אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת צַמָּה אַחַת. – בְּבַקָּשָׁה.
וְאִמָּא קָלְעָה לְנֹעָה צַמָּה אַחַת וְקָשְׁרָה בְּסֶרֶט אֶחָד, סִימָן לְיוֹם רִאשׁוֹן. נֹעָה הָיְתָה מְרֻצָּה מְאֹד. הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן, הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן, סִפְּרָה לְכָל מִי שֶׁרָצָה לִשְׁמֹעַ, וְלִטְּפָה אֶת צַמָּתָהּ כָּל הַזְּמַן עַד שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִשְׁכַּב לִישֹׁן.
נֹעָה הִתְרַחֲצָה וְלָבְשָׁה פִּיזָ'מָה, אֲבָל לִפְנֵי שֶׁנִּכְנְסָה לַמִּטָּה, בִּקְּשָׁה מֵאִמָּא לְהַחֲלִיף אֶת הַתִּסְרֹקֶת. עַכְשָׁו אֲנִי רוֹצָה שְׁתֵּי צַמּוֹת, אָמְרָה. מָחָר בַּבֹּקֶר אֶתְעוֹרֵר עִם שְׁתֵּי צַמּוֹת וּשְׁנֵי סְרָטִים וְאֵדַע שֶׁהִגִּיעַ יוֹם שֵׁנִי. אִמָּא הִסְכִּימָה. לָמָּה לֹא? לִקְלֹעַ שְׁתֵּי צַמּוֹת זֶה עִנְיָן פָּשׁוּט. וְקָלְעָה.
עָבַר הַלַּיְלָה, בָּא הַבֹּקֶר וְנֹעָה הִתְעוֹרְרָה מִשְּׁנָתָהּ. הִיא מִשְּׁשָׁה אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ, אֵיזֶה יֹפִי! צַמּוֹתַיִם – אַחַת וּשְׁתַּיִם, וְיָדְעָה מִיָּד – יוֹם שֵׁנִי הִגִּיעַ. כָּל-כָּךְ קַל לָדַעַת. וְכָךְ נִמְשַׁךְ הָעִנְיָן. בָּעֶרֶב קָלְעָה אִמָּא לְנֹעָה שָׁלֹש צַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּתְעוֹרֵר לְמָחֳרָת וְתֵדַע שֶׁהִגִּיעַ יוֹם שְׁלִישִׁי.
בְּעֶרֶב יוֹם רְבִיעִי קָלְעָה לָהּ אַרְבַּע צַמּוֹת,
וּלְיוֹם חֲמִישִׁי חָמֵשׁ צַמּוֹת,
לְיוֹם שִׁשִּׁי – שֵׁשׁ צַמּוֹת
וְלִכְבוֹד שַׁבָּת קִשְּׁטוּ אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל נֹעָה שֶׁבַע צַמּוֹת דַּקּוֹת קְשׁוּרוֹת בִּסְרָטִים צִבְעוֹנִיִּים.
שָׁבוּעַ עָבַר וְעוֹד שָׁבוּעַ. וְאָז, יוֹם אֶחָד, קָרָה מַשֶּׁהוּ שֶׁקִּלְקֵל הַכֹּל. זֶה הָיָה בְּמוֹצָאֵי-שַׁבָּת. אִמָּא כְּבָר פֵּרְקָה אֶת שֶׁבַע הַצַּמּוֹת שֶׁל יוֹם הַשַּׁבָּת וְקָלְעָה לְנֹעָה צַמָּה אַחַת לִכְבוֹד יוֹם רִאשׁוֹן. אֲבָל בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה נִפְתַּח הַסֶּרֶט, הַצַּמָּה הִתְפָּרְקָה וְהַשְּׂעָרוֹת הִתְפַּזְּרוּ.
