אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
 

הקוסם מארץ עוץ

מאת: פרנק בָּאוּם
איורים: וויליאם דנסלו

'דורותי גרה בלב הערבות הגדולות של קנזס, עם הדוד הנרי, האיכר ועם הדודה אם, אשת האיכר'
כך מתחיל הסיפור המפורסם, שראה אור בשנת 1900. זהו מסע הרפתקאות מופלא לארץ עוץ, שערכו דורותי, דחליל שמחפש שכל, איש פח שמבקש לב, אריה שזקוק לאומץ והכלב טוטו. 
הספר ,שנחשב לקלאסיקה עולמית, עובד לתאטרון ולקולנוע  ותורגם לעשרות שפות.  

תרגום: גילי בר הלל
הוצאת אריה ניר

 

עיר האיזמרד הירוקה


למרות המשקפיים הירוקים שהגנו על עיניהם, היו דורותי וחבריה מסונוורים מהבוהק של העיר המופלאה. לאורך הרחובות עמדו בתים יפהפיים, בנויים כולם משיש ירוק ומשובצים בשלל איזמרגדים מבריקים.
הם פסעו על מדרכה מרוצפת באותו שיש ירוק, ובחריצים שבין האריחים היו שורות של איזמרגדים , משובצים בצפיפות ונוצצים באור השמש. 

החלונות היו עשויים מזכוכית ירוקה. אפילו לשמיים היה גוון ירוק, וקרני השמש היו ירוקות. אנשים רבים, גברים, נשים וםף, טיילו ברחובות וכולם היו לבושים בבגדים ירוקים ולעורם היה צבע ירוק.  הם תלו מבטים משתוממים בדורותי ובחבורת ידידיה המוזרים, אבל איש לא פנה אליהם ולא דיבר איתם. 

ברחוב היו חנויות רבות ודורותי ראתה שכל מה שהוצע בהן למכירה צבעו ירוק... לא היו שם סוסים או חיות מכל סוג שהוא, והאנשים הובילו סחורות על עגלות ירוקות קטנטנות, שאותן דחפו וגלגלו לפניהם.
שומר השערים הוביל את החבורה ברחבות עד שהגיעו לבניין גדול, שעמד בדיוק במרכז העיר. זה היה ארמונו של עוץ, הקוסם הגדול. 

לפני הדלת עמד חייל, לבוש מדים ירוקים, ולו זקן ירוק ארוך. הנה קבוצת זרים, אמר שומר השערים לחייל, והם דורשים לפגוש את עוץ הגדול. היכנסו פנימה, השיב החייל, ואני אמסור לו את הודעתכם.
הם עברו בשערי הארמון והובלו אל תוך בניין גדול שהיו בו שטיח ירוק ורהיטים ירוקים יפהפיים משובצים אבני איזמרגד. 

החייל דרש מכולם לנקות את רגליהם על מחצלת ירוקה לפני הכניסה ואחרי שכולם התיישבו הוא אמר בנימוס: אנא, הרגישו בנוח בזמן שאגש אל דלת אולם הכס כדי להגיד לעוץ שהיגעתם.
הם נאלצו לחכות זמן רב עד שהחייל חזר.כשלבסוף שב אליהם, שאלה דורותי: ראית את עוץ? הו, לא, השיב החייל, מעולם לא ראיתי אותו, אבל דיברתי איתו כשישב מאחורי הפרגוד שלו ומסרתי לו את הודעתכם.

 הוא אמר שיסכים לקבל אתכם, אם זה מבוקשכם, אבל כל אחד מכם חייב להיפגש איתו בנפרד, והוא מסכים לפגוש רק אחד מכם בכל יום. לאור זאת, מכיוון שתצטרכו להשאר בארמון כמה ימים, אקח אתכם לחדרים שבהם תוכלו להתאושש בנוחות מהמסע שעברתם. 

תודה רבה, אמרה הילדה, זה מאוד נדיב מצד עוץ. כעת, שרק החייל במשרוקית ירוקה ומייד נכנסה לחדר נערה צעירה, לבושה בשמלת משי ירוקה יפה. היו לה שיער ירוק יפהפה ועינים ירוקות, והיא קדה קידה עמוקה בפני דורותי ואמרה:  בואי אחרי ואראה לך את החדר שלך. 

לפיכך נפרדה דורותי מכל חבריה מלבד טוטו, הרימה את הכלכלב בזרועותיה והלכה בעקבות הנערה הירוקה דרך שבעה מסדרונות ובמעלה שלושה גרמי מדרגות, עד שהגיעו לחדר בחזית הארמון. היה זה החדרון המתוק ביותר בעולם ובו מיטה רכה ומזרקה זעירה שהתיזה בושם ופרחים יפים וספרים קטנים מלאים תמונות מצחיקות. אחר כך הובילה הנערה את האחרים לחדריהם. 

למחרת בבוקר באה הנערה לקחת את דורותי אל הקוסם. היא פתחה דלת קטנה ודורותי מצאה את עצמה בחדר גדול ועגול. 

במרכז החדר ניצב כס מלכות מנצנץ ובאמצע הכסא היה ראש ענק בלי גוף. על הראש לא היו שערות, אבל היו לו עיניים ואף ופה והוא היה גדול בהרבה מראשו של גדול הענקים. העיניים הביטו בה והפה נע והיא שמעה קול: אני עוץ הגדול והנורא. מי את ומדוע תבקשי אותי?
אני דורותי הקטנה. באתי לבקש את עזרתך.
מה את רוצה שאעשה למענך?
שלח אותי בבקשה בחזרה לקנזס אל הדודה אם והדוד הנרי.
ומדוע שאעשה זאת למענך?
כי אתה חזק ואני חלשה, כי אתה הקוסם הגדול ואני ילדה קטנה.
אין לך זכות לצפות שאשלח אותך לקנזס, אלא אם בתמורה תעשי משהו למעני. עזרי לי ואעזור לך.
מה עלי לעשות? שאלה הילדה.
עלייך להרוג את המכשפה הרעה של המערב, השיב הקוסם.







Loading...