לעוף

כתבה ואיירה: גיל לי אלון קוריאל
הוצאת הקיבוץ המאוחד (2023)
34 עמ' מנוקדים



מהסיפור: 'היום נסמוך על הכנפיים ונשחרר את הרגליים,' אומרת אמא ועפה לענף הסמוך. 'מי בא אלי?' 'אני לא יכול,' עונה הגוזל בקול רועד, מצמיד כנפיים ומהדק רגליים. אמא מושיבה אותו ברוך בקן ועפה להביא מזון. אני קורא לו, אבל הוא מסתתר.'

גוזל גדל בקן מול חלון חדרו של ילד. הילד מנסה ליצור עימו קשר, לפעמים שורק לו, לפעמים מושיט אליו ידיים, ולפעמים מוחא לו כפיים ... אמא ציפור מדריכה את בנה, אך הגוזל חושש לשחרר רגליים ולפרוש כנפיים. הילד מרגיש שהגוזל פוחד ,רוצה לעזור לו ומוצא דרך יצירתית שתגרום לגוזל להתרחק מהקן, לסמוך על עצמו, לקפוץ ולעוף. כשהגוזל משחרר ועף גם הילד משחרר חששות ולומד לרכוב על אופניים, אבא רץ ואוחז, רץ ואוחז' עד שהילד מדווש עצמאית ו'עף' יחד עם הגוזל...

סיפור קסום על התחלות, ויציאה לעצמאות, על התמודדות עם פחדים, ועל סבלנות ומתן תמיכה הנדרשת כדי לצמוח ולרכוש עצמאות. לפעמים פשוט צריך זמן, אמון ואימון. בליווי רוגע זה יקרה, זה קורה ... הסיפור מתאים לגיל הרך.

'לעוף' הוא ספרה השלישי של המאיירת והסופרת גיל לי אלון קוריאל, שכתבה גם את: 'מאחורי הדלת יש שביל', ואת 'שושה', ואיירה כשבעים ספרים. קוריאל מאיירת ידנית ' אני מכורה לניירות, לצבעים, ולכל חומר שאפשר לאייר בו'. איוריה העדינים והשימוש בצבעי פסטל עוטפים את הסביבה ואת הדמויות ברוך, ומכוונים לאינטימיות שבקשר בין הילד לגוזל.

ספרים שבהם נרקם קשר בין ציפור לילד: איך לרפא כנף שבורה / בוב גרהם קוטן בוטן / ורד לבר המאפיה של הציפורים / תמי בראון אלקלס

יעל פז