אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk

גולי הולכת לבית ספר


כתבה: רונית קנו

איירה: איה גורדון-נוי

עם עובד 2022

130 עמוד, מנוקד

לתלמידי גן-א-ב

 

במשפט אחד

סיפור רגיש ומרגש, מרתק ומשמח על ילדה שלמרות חווית כישלון מצליחה למצוא מחדש את שמחת החיים ואת האמון בעצמה ובאחרים, בזכות מורה אופטימית, נבונה ואוהבת אדם. פואמה פדגוגית, לא פחות.   

שורות מהספר

יְלָדוֹת בְּנוֹת שֶׁבַע וְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים הוֹלְכוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל לְבֵית סֵפֶר בְּלִי לִשְׁאֹל יוֹתֵר מִדַּי שְׁאֵלוֹת. אֲבָל גּוּלִי לֹא רָצְתָה. וְזֶה לֹא שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ סִבָּה טוֹבָה. הִיא כְּבָר הָיְתָה בְּבֵית סֵפֶר אֶחָד בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, וְהִיא הֵבִינָה שֶׁזֶּה מַמָּשׁ לֹא בִּשְׁבִילָהּ. אֲבָל אִמָּא שֶׁל גּוּלִי חָשְׁבָה שֶׁיְּלָדוֹת בְּנוֹת שֶׁבַע וְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים צְרִיכוֹת לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר, אַבָּא שֶׁל גּוּלִי חָשַׁב שֶׁיְּלָדוֹת בְּנוֹת שֶׁבַע וְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים צְרִיכוֹת לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר, הַשְּׁכֵנִים שֶׁלָּהֶם חָשְׁבוּ, הַדּוֹדִים שֶׁל הַשְּׁכֵנִים שֶׁלָּהֶם חָשְׁבוּ, הַחֲבֵרִים שֶׁל הַדּוֹדִים שֶׁל הַשְּׁכֵנִים, הַשְּׁכֵנִים שֶׁל הַדּוֹדִים שֶׁל הַחֲבֵרִים שֶׁל הַשְּׁכֵנִים... כָּל הָעִיר שֶׁלָּהֶם חָשְׁבָה...

תקציר

השנה הראשונה של גולי בבית הספר לא הייתה טובה. היא לא הסתדרה עם הכללים והמורה כעסה עליה. הילדים אפילו לא ניסו להתחבר עם גולי, משום שתמיד הייתה במצב רוח רע. בסוף השנה הודיעו ההורים לגולי שמצאו בשבילה בית ספר שלא ירגיז אותה. גולי הסכימה ללכת לבית הספר החדש, אבל הציבה תנאים: 'או-קיי. אני הולכת לבית הספר החדש הזה, אבל לפי החוקים שלי.' לפי החוק הראשון שגולי קבעה לעצמה, מותר היה לה להגיד 'רק הפוך ממה שהיא חושבת'. כשהמחנכת נורית שאלה אותה איך היא מרגישה גולי ענתה בדיוק ההיפך ממה שהרגישה, והמורה הייתה מרוצה מאוד, אבל גולי – פחות. כשאמא התקשרה לנורית, המחנכת החדשה -  זו ביקשה לדבר עם גולי. לנורית הייתה הצעה מעניינת, וגולי הסכימה לקבל אותה. היום הראשון היה מתסכל, השני התחיל הרבה יותר טוב, ועד סוף השבוע השתפרה דעתה של גולי על בית הספר עד כדי כך שאמא אמרה: 'כל כך כיף לראות אותך ככה הולכת בשמחה לבית ספר'.      

משקפי קריאה

פרקי הספר מתארים בפירוט כל אחד מימי השבוע של גולי בבית הספר החדש; לכל יום מוקדשים שני פרקים: 'יום שני בבוקר', 'יום שני בצהריים'. אחריהם 'יום שלישי בבוקר', 'יום שלישי בצהריים', וכן הלאה עד יום שישי בצהריים. פרקי ה'בוקר' עוסקים באירועים ובחוויות של גולי בשעות הלימודים, ופרקי 'ה'צהריים' מוקדשים למה שקורה במשפחה כשגולי חוזרת הביתה. הסדירות הזו יוצרת רצף מדויק של פרקי הזמן המשמעותיים בשבוע הראשון של גולי בבית הספר, בשתי הסביבות – כיתה ובית, והופכים את הקוראים להיות עדים לאירועים הקטנים שהובילו לשינוי הגדול.

ההורים של גולי עשו כל אחד מצדו מאמצים לעזור לה לחזור לדרך המלך; בעוד אמא מארגנת את הדברים הגדולים – מחפשת בית ספר, משוחחת עם המורה החדשה - אבא קרוב יותר לילדתו ומדבר איתה בפתיחות ('מה זאת אומרת החוקים שלך?'). גם אם אבא חושש ממה שגולי עלולה לעשות ('אבל בבקשה גולי, תנסי להתחיל את היום ברגל ימין, תעשי לי טובה'), הוא יודע מתי עליו להיות החלטי ומתי כדאי להרחיב את החוקים שגולי קובעת לעצמה לפעילות משחקית ומצחיקה שתפרק את המתח המצטבר אצל הילדה הקטנה. גם גולי מרגישה בנוח עם אבא. אפשר לספר לו בישירות ובכנות מה קורה לה, הוא מבין ללבה והיא בוטחת בו גם כשדעתו אינה נוחה ממנה.  

אף שאבא ואמא אמפתיים, סובלניים וסבלניים, בבית הספר הילדה שלהם נמצאת לבדה, וכל החוקים, המשחקים וההומור לא היו מועילים אלמלא הצליחה אמא לגייס את עניינה ואת לבה של המחנכת היוצאת דופן - נורית.

הסיפור מעמיד אפוא שתי גיבורות גדולות: האחת - תלמידה נבונה, רגישה ועיקשת, המתבצרת בתוך עצמה ונאבקת על חירותה ממקום של התגוננות, מציבה תנאים שיקנו לה ביטחון וממציאה חוקים המגבילים אותה עצמה והופכים למבחן קבלה למורה. בהמשך הם יהיו רבני הבניין לקשר של אמון וחיבה בין שתיהן. הגיבורה האחרת – נדירה בספרות לילדים – היא מורה סקרנית, אנושית וסבלנית, המתקדמת בדרכה אל לב הילדה תוך שמירה על איזון בין סמכות לגמישות, מוכנה לחנוך לנערה על פי דרכה, לעגל פינות, ולהעביר את הקטנה המלבבת-אך-מאתגרת לצד הבהיר של ההסתגלות.

 

ספרים מאותו מדף

העוגות שעשו לי בית ספר / רחל האוספטר

מחברת חיבור / יוסי אבולעפיה

קלריס בין בצרות עם אותיות / לורן צ'יילד

גיבור / מיה סביר

מהפכת התפוזים של מתי / תמי שם-טוב

נירה לוין