אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

דוּנוֹ וְחִיבַּת, ליל הצפרדעים


כתבה: תמר הוכשטטר

איירה: עינת צרפתי

כנרת 2022

127 עמוד, מנוקד

גיל 8 – 10

 

במשפט אחד

יופי של סיפור על דוּנוֹ וחברתו חִיבַּת, המגלים את מזימתם של שני נוכלים, הוגים תחבולה להכשלתם, ולבסוף מוכיחים למבוגרים במשפחותיהם שעל אף גילם הצעיר אין להמעיט בערכם.

שורות מהספר

דּוּנוּ עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ. מִגַּבּוֹ עָלוּ קוֹלוֹת עֲמוּמִים - בּוּמְס, בּוּמְס, - קְפִיצוֹת הַצְּפַרְדְּעִים בַּמְּכָל. אוֹי לֹא, הַמְּכָל, הוּא וַדַּאי בּוֹלֵט מֵעַל הַכִּסֵּא. הוּא רַק רָצָה לְהַצִּיל אֶת הַצְּפַרְדְּעִים, וְעַכְשָׁו יֵשׁ רַגְלַיִם בַּמִּרְפֶּסֶת וּפָנָס בַּחַלּוֹנוֹת הַחֲשׁוּכִים - אֲנָשִׁים זָרִים בַּבַּיִת שֶׁל מִיטֵרָאן. גַּנָּבִים! בָּרוּר שֶׁגַּנָּבִים יָבוֹאוּ דַּוְקָא לַבַּיִת הַזֶּה, שֶׁל הָאִישׁ הֲכִי עָשִׁיר בַּשְּׁכוּנָה. וְדַוְקָא עַכְשָׁו! וּמָה אִם הֵם יְגַלּוּ אֶת דּוּנוּ? מָה הֵם יַעֲשׂוּ לוֹ? מָה גַּנָּבִים עוֹשִׂים לִילָדִים?

תקציר

דוּנוֹ וחברתו חִיבַּת גרים באותו רחוב. לדונו אח גדול המתעלם ממנו רוב הזמן, לחיבת אמא שרותמת את הבת לצרכיה או מתעלמת ממנה. באותו רחוב עומד ביתה העצום מוקף החומה של משפחת מיטראן העשירה. מאחורי  החומה גן גדול ובו בריכה, וסביבה נערכות לפרקים מסיבות עליזות. בני המשפחה ואורחיהם מפטפטים בצרפתית, אך הם אינם מתרועעים עם שכניהם. בסוף השבוע קיצי אחד נסעו ההורים של דונו לצימר, ובלילה, כשהצפרדעים בבריכה של משפחת מיטראן קרקרו ללא הרף, החליט דונו שהגיע הזמן להרפתקה אמתית; הוא יתגנב לבריכה של השכנים, יתפוס צפרדע וכך ירשים את אחיו הבכור. חיבת, שבביתה היתה מהומה לקראת אחת ממסיבותיה של אמה המוקפדת-מתוכננת-תמיד, הצטרפה לדונו, אבל השניים נמלטים מהגן כשבעל הבית מבחין בהם. דונו, שחשש שהצרפתי העשיר מתכנן לזלול את הצפרדעים, הגה רעיון שתכליתו להעניש את מר מיטראן ולהשמיע את זעקת הצפרדעים. אולם הדברים התגלגלו אחרת, ושני הילדים לא רק לכדו גנבים אלא גם הרסו בקול תרועה את המסיבה המתוכננת-להפליא של אמא של חיבת, וגרמו לכל המבוגרים להרהר ביחס שלהם לילדיהם ולילדים בכלל.

משקפי קריאה

 סיפור המעשה שכתבה תמר הוכשטטר מפתיע ומצחיק ושומר על מתח מתחילתו ועד סופו; סיפור הרפתקאות ראוי לשמו שילדים ייהנו לקרוא. שלא כמו בספרים רבים מסוג זה, שני הילדים המחזיקים את הסיפור על כתפיהם הם דמויות מורכבות ומעניינות, מסקרנות ומעוררות הזדהות, ולעיצובן יש חלק דרמטי בתפיסת הספר כסביבה לכידה, ייחודית ושלמה.

דונו הוא ילד מהרהר, שדמיונו משכשך בעולם פנימי עשיר ועתיר סימני קריאה ושאלה. כשהוריו נוסעים לסוף שבוע הוא שמח אבל גם חושש, ממהר לנצל את ההזדמנות לעבור על הכללים ומחפש עניין מחוץ למסך הטלוויזיה. אחיו הגדול ממנו נחשב בעיניו סמכוּת - אבל גם יעד מבוצר שראוי לכבוש. חיבת, שחיה בבית עם אמה ובן זוגה ועם אחותה הקטנה, היא ילדה יצירתית, כבדת ראש ומצחיקה, נבונה ורגישה לדקויות, המתבוננת במידה של ביקורתיות גם בעצמה (מזכירה לא מעט את פצפונת, הגיבורה האלמותית של  אריך קסטנר). חיבת שואפת לצאת מאלמוניותה, לככב בסיטואציות הירואיות כמו דמויות היסטוריות נערצות ('... מופע פנטומימה שיציג את גבורתה של דימונה בת-ציון, 'לוחמת סופרת - חלוצה עם חזון'') ולזכות בתשומת לבה של אם אגוצנטרית וקהת חושים המעדיפה את אחותה על פניה ('כדי לעודד את עצמה דמיינה את קהל אורחי המסיבה מריע לה, ואת אמא שלה מאחור, בעיניים נוצצות ובחיוך גאה'). חיבת מתאפיינת בין היתר בשפתה יוצאת דופן; כשהיא נשאלת היא מספקת הסברים לא רלוונטיים (כשחיבת אומרת '... אחרי שאחותי תגמור לפלש את הסכו'ם' ודונו שואל 'מה זה לפלש את הסכו'ם?' - חיבת עונה: 'זה מה שמכריחים מרגלים לעשות אם רוצים שהם ילשינו על החברים שלהם'. אינה מפרשת - ובכל זאת התיאור המטפורי נותן למאזין מושג על ההנאה המפוקפקת בפעולה הלא-ידועה הזו. היא מחבבת שירים עבריים בני עשרות שנים, כשהיא מתרגשת לקראת פעולה היא אומרת 'הכתף שק!', כשעליה לעמוד באתגר היא מעודדת את עצמה במילותיה של הגיבורה ההיסטורית החביבה עליה - 'למות או לקפץ על ההר'. העברית שלה משובצת ביטויים לא שגורים, למשל 'אתה אומר את האמת לאמיתה?' ולעתים היא מסגירה את חוסר הידע שלה בקריצת הכותבת: 'ככה ידעתי שנפלת על עורף האויב ובאתי לחלץ אותך,' היא אומרת לדונו, ומפרשת את המטפורה במשמעותה המילולית.  התמהיל הכולל רגעי סכנה ופחד וסיטואציות משעשעות יוצר סיפור מענג שאי אפשר להניחו מהידיים. 

על הלשון

  נראה שחִיבַּת ינקה את השפה הייחודית שלה מהורתה הספרותית, והטקסט עשיר בביטויים מקוריים גם מחוץ לגבולות פיה של חיבת. כשחיבת אומרת לדונו 'גם אני באה', הוא מוחה בדממה וחושב 'ברור, הילדה הזאת תמיד גם באה [...] היא פשוט ילדה גַמְבָּאִית', וכשהוא יוצא לליקוט הצפרדעים הוא חושב - 'בטח יש שם גם צפרדעים בנים, לא? ואז איך קוראים לו? צְפַרְד?' השכן מיטראן מערבב מילים צרפתיות בעברית שלו. כשהוא אומר 'מֵרְד!' המילה נשארת ללא פירוש, כך גם כשחוזר וצועק 'מֵרְד אָלוֹר!' ושוב 'מֵרְד! קֶסְקֵסֶה?'. הוא מועֵד לעברית עילגת, לדוגמה 'זֶה לָקַחְתָּ מִבְּרֵכָה שֶׁלִי?', ומערב עברית וצרפתית: 'ומחרתיים יבוא שֶף דֶה קְוִיזִין ויעשה פה ארוחה צרפתית גוּרְמֶה, הבנת?' שפע השיבוצים של ביטויים דיבוריים ('כמו איזה שני משוגעים'), עגתיים ('ואז מתחפפים'), מטפוריים ('בידיים לוהטות'), עילגים ('הַצְפַרְדֵעוֹת האלה'), מעורבים ('סטופ! שמע ישראל!'), סתומים ('לפלש מזלגות') ויצירתיים, על מצע של עברית נורמטיבית, יוצר חגיגה לשונית-מוזיקלית נהדרת.     

דונו וחיבת, ליל הצפרדעים הוא השלישי בסדרה דוּנוֹ. הספר הראשון בסדרה זיכה את המחברת בפרס על שם דבורה עומר.


ספרים מאותו מדף

אייבי + בין / אנני ברוז

קרלסון על הגג / אסטריד לינדגרן

גוני גרין / לויס לורי

החופש הגדול של ניקולא הקטן / רנה גוסיני

הנרי הנורא / פרנצ'סקה סימון

 

נירה לוין