נֶטַע אוֹהֶבֶת עֵצִים. כְּשֶׁהָיְתָה נִצָן קָטָן, כְּמוֹ שֶׁאִמָא נוֹהֶגֶת לְסַפֵּר, אַהֲבָה לָצֵאת לְטִיוּלִים רַבִּים עִם סָבְתָא, וּבִמְיֻחָד אָהֲבָה אֶת הַפַּרְדֵס לְיַד הַבַּיִת.

'סַבָּא נוֹהֵג בַּטְרַקְטוֹר, מַעֲמִיס אַרְגָזִים עֲנָקִיסְטִים, וַאֲנִי קוֹטֶפֶת עִם סָבְתָא תַפּוּזִים כְּתֻמִים מֵהָעֵץ,' סִפְּרָה נֶטַע בְּגַאֲוָה.

בַּזְמַן הָאַחֲרוֹן יוֹשֶׁבֶת נֶטַע תַחַת הָעֵץ הֶעָמוּס בְּתַפּוּזִים בְּשֵׁלִים. הִיא יוֹדַעַת שֶׁסָבְתָא נִמְצֵאת לְמַעְלָה בַּשָׁמַיִם, בֵּין עַנְנֵי הַכִּבְשָׂה לְעַנְנֵי הַבּוּעָה.

כָּכָה אִמָא וְאַבָּא סִפְּרוּ לָה.'

תקציר

נטע אינה שוכחת את סבתא, אף שסבתא כבר איננה כאן. לילה אחד היא פוגשת את סבתא בחלום. נטע חולמת שהיא יוצאת לטייל בפרדס שבו בלתה עם סבתא, וסבתא מצטרפת אליה. סבתא מספרת לנטע שהיא יושבת על ענן וצופה בה, בנטע, כשהיא בגן, כשהיא מצליחה ושמחה וגם כשהיא פוחדת, פגועה או עצובה. סבתא מלמדת את נטע שיש גם טוב בגעגועים; 'הגעגוע צובט בלב כמו מכה, אבל כאב המכה חולף במהירות, והגעגוע נשאר יחד עם הזיכרונות הטובים'. לתוך החלום על סבתא פולש 'החלום הקבוע שלה', על הכלבלב שהיא משתוקקת לקבל. וכשנטע מתעוררת, היא מוצאת לידה כלבלב חי ונושם. 'חבר חדש, חבר לחבוקים'. נטע בטוחה שלסבתא, היושבת על ענן, יש חלק במתנה הזו.

משקפי קריאה

ספרה של מיכל גפן מציע לקוראים צעירים מבט אישי מאוד של שלושה דורות במשפחה על מוות, על געגועים ועל זיכרון. שלוש הדמויות בסיפור – סבתא, בִּתָּהּ שהיא אמא של נטע, ונטע עצמה – קשורות זו לזו באהבה. שלוש הדמויות מעבירות מזו לזו את תפקיד המְסַפֵּר בסיפור הפרטי הזה, ואפשר לזהות בו את קולותיהן השונים: אמא מתארת בלשון פואטית את ילדותה המוקדמת של נטע במילים 'כשהייתה ניצן קטן', ואת האווירה בעת המפגש של סבתא ונטע במילים 'הפרדס נושק לשקיעה'. נטע מתארת בדימוי משלה את קרבתה של סבתא בחלום: '...איך היד של סבתא עוטפת ומחממת אותה, כמו הייתה שמיכת חורף בלילה קר'. סבתא שבשמיים מסבירה לנטע הקטנה שתמיד תהיה נוכחת בחייה במילים 'ראיתי אותך'; 'ראיתי אותך אתמול בגן', 'ראיתי אותך מקבלת מכה', 'ראיתי אותך מחבקת את אמא' וכן הלאה. נטע מבינה את המילים כפשוטן, אך אמא הכותבת מכוונת למשמעותן המטפורית, לאמור – תמיד אהיה חלק מחייך, גם כשאני לא לידך.
סבתא של נטע הוא ספרה הראשון של מיכל גפן, וכספר ביכורים אינו חף מפגמים, בעיקר בדרך המסירה. הצורך לספר את הסיפור מפורט בדבריה האישיים של הכותבת בשולי הספר. הם מחזקים את התחושה שנטע, הילדה בסיפור, היא בת דמותה.
הספר נושא 'תו תוכן' מטעם מכון אדלר.

ספרים מאותו מדף

הבקבוק והלב, מאת אוליבר ג'פרס

סבא, מוריס ואני, מאת מירי חנוך

סיפור מהחיים, מאת אלונה פרנקל

רותי תישן ותישן, מאת דויד גרוסמן

נירה לוין