איליריה אינו סיפור במובן הקלאסי של המילה; הוא מבקש להעיר זיכרון רחוק, נשכח, של פיסת ארץ שזה מכבר שינתה את פניה, ולהזמין את הקוראים להתוודע לקיומה כסמל היסטורי-אגדי. הטקסט האישי-פיוטי לאורך הספר מבטא את געגועי הכותב לארץ פלאות, שכולה חִיוּת של טבע בראשיתי, שלווה והוד קדומים.

משקפי קריאה

איליריה הוא שמו הקדום של חבל ארץ במערב הבלקן. ממלכת איליריה, שהייתה מעצמה במאה ה-4 לפנה'ס, איבדה את כוחה במלחמות ובכיבושים חוזרים, ומאז תחילת האלף הראשון ציין השם שטח כבוש או שטח חסות של מעצמה אזורית אחרת – רומא, ביזנטיון, איטליה, צרפת ואוסטרו-הונגריה, עד שבאמצע המאה ה-19 חדל לשמש מושג מדיני או גיאוגרפי.

בפתיחת הספר מתגלה כפולת עמודים שכולה מפה מצוירת של ערש הים האדריאטי: איטליה במערב, אלבניה ומונטנגרו ומדינות נוספות במזרח. האיור מציג את לשון הים האדריאטי המפורצת עתירת האיים ואת שטחי היבשה הירוקים; רכסי הרים, עננים ויערות, כולם בתוליים למראה, חפים מכל עדות להשפעת האדם עליהם. רק שתי אוניות מפרשים בים ושמות ערים ומדינות המוספים על המפה רומזים לקוראים – האדם כבר כאן.

בעמוד שלפני תחילת הסיפור מופיע איור של אדם היוצא למסע של געגועים וזיכרון, ספק-מציאות ספק-אידיאה; זהו רועה בלקני, עטוף בגלימה, צעיף לצווארו, מגבעת לראשו ומטֶה בידו. הנוסע חותר בסירתו בנתיב מים צר, חופים מימינו ומשמאלו, נוכח רכסי הרים אדירים. לא כשליט הוא נוסע, אלא כחלק מן ההרמוניה של היצורים החיים עם הנופים הקדמוניים, בהלימה למשמעות השם 'איליריה' שמקורו כנראה בביטוי האלבני - i lire לאמור 'חופשי'. האיורים מציגים מראות מְציאוּת (הרועה בסירת מפרש קטנה, הרועה על חוף הים משקיף לעבר השקיעה) ומראות פנטסטיים (הרועה על ענן בליל כוכבים בין ים לשמיים, ועוד). בן לווייתו של הרועה הוא אותו אַיִל הנמצא תמיד בקרבתו. איורי האדמה והטבע המשתנה מבטאים שמחה ארצית צבעונית ושוקקת חיים, ברומזם גם על הקולות הנשמעים באיליריה החלומית – רעש הגשם, משק כנפי האווזים בשמים ושירת הציפורים שבסבך.

רק באחד האיורים לקראת סוף הספר נראים שני מבנים על הגבעות; מבנה דמוי כנסיה ומגדל פעמונים, ובמרחק מה מסגד וצריח מתנשא. מולם – הרועה-הנוסע שהכרנו ורועה בן לאום בלקני אחר, זה מול זה על שפת הים, האחד מקשיב לנגינת החליל של חברו, ולידם עדר צאן, מעין חזון של פיוס בארץ שבעת סכסוכים. בסוף הספר מתלכדים הטקסט והאיור למעין רגע פרידה ממחוות הזיכרון: הרועה-הנוסע שב ממסעו אל העבר, והוא ובני משפחתו משקיפים לעבר כפר מרוחק על גבעה שלווה.

'וְיִרְאֶה כָּל אָדָם וְחַי בְּקוֹרְפוּ וְהַסְבִיבָה

אֶת פְּרִי אַהֲבָתָם שֶׁל הָעֲנָנִים לֶהָרִים

וְשֶׁל הֶהָרִים לָעֲנָנִים

וְיֵדָע,

שֶׁהִגִיעַ הַחֹרֶף

וְשֶׁעוֹד פֶּרֶק זְמַן בָּעוֹלָם

נֶעֱלַם.'

במשפט אחד

עיצוב הספר כ-picture book ימשוך קוראים צעירים מאוד, אך קהל היעד הטבעי של הספר הוא המבוגרים ובני 12 ומעלה, שכישוריהם המנטליים והרגשיים יאפשרו להם להבין את הלך הרוח של הטקסט היַלְדִי-הָגוּתִי ואת הקשר בינו לבין האיורים המכשפים, המפתים להשתהוּת ולהתמסרות.

היוצרים

אלון ציפריס כתב למבוגרים את מאה חלומות וחלום – תרגילי התעוררות.

אוריין שביט איירה בין היתר את סיפורים גרינלנדיים .

ספרים מאותו מדף:

איך מציירים תמונה של ציפור, מאת ז'ק פרוור

מעשה פלאים, מאת בריאן סלזניק

שיר ערש על בד, מאת איימי נובסקי

העץ שלי, מאת רוני מליץ הרי

יערות העד המופלאים של אנרי רוסו, מאת מישל מרקל

נירה לוין