אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

סבתא וחוטי הפלא


כתב: אורי אורלב

ציירה: רוני פחימה

ספרית נֹחַ ומודן 2021

36 עמוד, מנוקד

לבני 5 עד 7

 

'...

סָרְגָה לָהּ קֻמְקוּם, צַלַּחַת, עוּגָה

וּשְׁלוֹשָׁה סְפָלִים, כִּי עָלָה בְּדַעְתָּהּ

שֶׁלֹּא תָּגוּר לְבַד בְּבֵיתָהּ.

 

מַסְרֵגָה בְּמַסְרֵגָה נוֹקֶשֶׁת,

סָבְתָא יוֹדַעַת מָה הִיא מְבַקֶּשֶׁת.

 

זוֹ מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת, מְלֵאָה, נִכְבָּדָה,

סוֹרֶגֶת לָהּ נֶכֶד, סוֹרֶגֶת נֶכְדָּה,

וְלֹא שׁוֹכַחַת לְהוֹסִיף לָהֶם חוּט

שֶׁל עֶצֶב וּצְחוֹק וְהַרְבֵּה שׁוֹבְבוּת.'

 

תקציר

יום אחד באה לעיר 'סבתא זקנה, זקנה', ובידיה רק זוג מסרגות. מיד היא התחילה לסרוג; תחילה סרגה נעלי בית לרגליה העייפות, אחר כך שטיח ורצפה לפרש עליה את השטיח, ואז סרגה קירות, חלונות, רהיטים, ולבסוף סרגה לעצמה שני נכדים. בזמן שהנכדים שיחקו בבית ובחצר המשיכה סבתא וסרגה כל מה שהיה נחוץ למשפחה הקטנה. אבל ההתחלה הטובה לא בישרה המשך משמח; תחילה סירב בית הספר לקבל תלמידים יוצאי דופן כמו הנכדים ש'עשויים קצת חוט וקצת חור'. אחר כך התכנסו פרנסי העיר, פסקו נגד הנכדים הסרוגים ואף זממו להציגם לראווה לתיירים.
סבתא לא התמהמהה. היא פרמה כל מה שסרגה - 'הכול חזר לתוך המסרגות' - ויצאה לחפש לנכדיה ולעצמה ארץ אחרת.

משקפי קריאה

הסיפור מעורר המחשבה הזה שראה אור בראשונה בשם סבתא סורגת (ציירה אורה איתן, מסדה 1981) משרה מועקה על הקוראים. סבתא סורגת היה בין הספרים הראשונים שנגעו באומץ בסוגיות חברתיות ערכיות-מוסריות, והשכיל להבליט את הפגיעה בזכות לשוויון ואת האפליה והקיפוח בלי לרמוז לקבוצות ספציפיות ובאופן שיהיה נגיש ורלוונטי לקוראים צעירים מאוד.
השוואה בין סבתא סורגת (1981) לבין הסיפור המחודש סבתא וחוטי הפלא מצביעה על שינויים שונים בטקסט, החל בהחלפת סימני פיסוק, עבור בהשמטת שורות (כמו 'בואו ובחנו את חכמתם / אולי הם סרוגים, אך זאת לא אשמתם') החלפת מילים ושורות (השורה 'פרמה לאחיה את כיס המכנסיים' החליפה את 'ופרמה לאחיה חתיכה מן התחת') וכלה בהשמטת כפולה שלמה (זו המתארת את פגישתה של סבתא עם הנשיא ושרי הממשלה) וחלק מסיום הסיפור.
נעלמו ביטויים שהפכו לא שגורים במרוצת השנים (כמו 'לא השאירה חוט על חוט' המאזכר את 'לא השאיר אבן על אבן') או הפכו בלתי הולמים ('מה תקבלו? אצבע משולשת!').

הספר יצא בשיתוף הוצאת נֹחַ (הוצאת קומיקס שהקימו המאיירים רותו מודן וירמי פינקוס),אך אינו קומיקס קלאסי; הדיאלוגים, שהם חלק קטן מהטקסט נמסרים בבועות דיבור, והאיורים בספר הם בסגנון קומיקס, אך הטקסט שאינו דיאלוגי מעוצב ומאויר כמו בספר מצויר.   

האיורים

הספר זכה לעיצוב חדש. במקור עיטרו את הסיפור רישומי עיפרון בחום כהה של אורה איתן, שביקשו להנכיח את החוטים, חוטי הצמר, שמהם בראה סבתא את עולמה.  בספר החדש שאיירה רוני פחימה בולטים איורים צבעוניים, המדגישים את היופי, את העליצות ואת השמחה שהביאו איתם ה'אחרים' ומעצימים את הנוקשות והרשעות של מתנגדיהם.      

היוצרים

אורי אורלב (1931-) הוא הסופר הישראלי הראשון שזכה במדליית הזהב על שם הנס כריסטיאן אנדרסן (1966) - הפרס הבין-לאומי הגבוה ביותר לספרות ילדים ונוער. הפרס מוענק מדי שנתיים בחסות מלכת דנמרק, ועם הזוכים בו נמנים גדולים ומצוינים כאסטריד לינדגרן, אריך קסטנר, טובה ינסון ואנני שמידט. אורלב זכה בפרס בזכות ספרו האי ברחוב הצפורים.    

 רוני פחימה היא מאיירת, אנימטורית  ויוצרת עצמאית, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית במכללת שנקר. מוכרת לקוראים הצעירים בזכות הספרים הסיפור של אליעזר בן יהודה מאת תמי שם-טוב, יקינתון מאת שהם סמיט, הילדים צוחקים מאת זַכַּרִיָא תַאמֶר, הרשת של שרלוט מאת א'ב וייט.         


ספרים מאותו מדף

מולו וצגאי חוצים את הים, מאת תמר ורטה – זהבי

ארגוס, מאת מישל קנודסן

בילי וגורדי, מאת אנתוני בראון

מוטקה? מאת דקלה קידר

הבלון שלא ידע לעוף, מאת אסף הראל

 

נירה לוין