אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

האיש עם השיער הקצרצר


כתבה: ג'יין ג'ולי

אייר: אנדרו ג'וינר

מאנגלית: שלומי שוורצוולד

מודן 2020

34 עמוד, מנוקד

 

'הָאִישׁ עִם הַשֵּׂעָר הַקָּצָר אָהַב אֶת הַשֵּׂעָר שֶׁלּוֹ.

הוּא הִתְאַמֵּץ מְאוֹד שֶׁהַשֵּׂעָר יִשָּׁאֵר קָצָר.

הוּא אָהַב אֶת הַזִּיפִים הַדּוֹקְרָנִיִּים

וְאֶת הַצְּלָלִיּוֹת הַמַּצְחִיקוֹת

שֶׁהֵם הֵטִילוּ עַל הַקִּיר.

אֲבָל בְּכָל פַּעַם שֶׁיָּצָא מֵהַבַּיִת,

הוּא חָבַשׁ אֶת כּוֹבַע 'רַק לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן' שֶׁלּוֹ.'

אף שכל האנשים בעיר גידלו את שיערם התפארו במחלפות ארוכות, אחד מהם אהב שער קצר והקפיד לקצר את שערו. אבל האיש הזה חשש שתושבי העיר יגלו שהוא שונה מהם, ולכן כשיצא מביתו נהג לחבוש לראשו כובע מיוחד שנתפרה בתוכו פאה נוכרית. איש מתושבי העיר לא ידע את סודו – עד שיום אחד כשהתהלך ברחוב נשבה רוח חזקה והעיפה מראשו את הכובע המיוחד שלו. האנשים ברחוב שהבחינו בתספורת הקצרה התלחשו והצביעו עליו. מה הם עלולים לעשות? האיש נכנע וגידל את שערו, כמו כולם. גם כשיצא לרחוב במכנסיים צהובים קצרים ועורר שוב מורת רוח, האיש ויתר ושב ללבוש רק מכנסיים ארוכים, כמו כולם. ויתור רדף ויתור, עד שיום אחד הביט האיש במראה ולא הכיר את עצמו: 'מי האיש הזה, שאינו הוא?'

הסיפור הקטן עוסק ביחיד מול חברה, בחירות הפרט מול צו החברה, באומץ לשבור מוסכמות מול הנטייה להידמות לכלל. גיבור הסיפור חושש מתגובת הסביבה ומוותר שוב ושוב על נטיות לבו, עד שהוא מגלה שכבר אינו מי שהיה, שאיבד את מה שאהב בעצמו, ושהפך לאחד מקבוצת זהים. בסיפור הזה - הצורך בביטוי עצמי גובר על הנוחות שבהיטמעות בקבוצה.

נראה שלא בכדי בחר המאייר לאפיין את הקולקטיב בגוני אפור והסתיר את תווי הפנים המבחינים בין פרטים בקבוצה. את ייחודיותו המתגברת של גיבור הסיפור הוא הדגיש בצבעוניות ההולכת ותופסת מקום; ורוד בריא בפניו, צהוב במכנסיו, תכול עז במגפיו ואדום מלא חיים במחרוזת שלצווארו. בכפולה השלישית של הסיפור מופיעה ציפור מאוירת, אפורה כמעט כולה למעט קצה חיוך צהוב במקורה, והיא נוכחת מכאן והלאה בכל כפולה כעדה להחלטותיו ולתגובותיו של הגיבור. בתוך כך הציפור נעשית ססגונית יותר, וכשכל גופה צבעוני היא משתתפת בסיפור; חוטפת את הצעיף מצווארו של האיש וחושפת את המחרוזת האדומה מול פניהם הנדהמות של העוברים ושבים. האירוע הזה הניב החלטה: האיש יצא מביתו בהתרסה ולגופו כל הפריטים שבחר לעצמו באהבה. הציפור, צבעונית כמותו, המתינה לו על פנס הרחוב. נוכחותה משקפת את השאיפה מעלה, מעל להמון, אל הייחודי, הפואטי, החד-פעמי, האקספרסיבי. בסוף הסיפור נראים האיש והציפור (– מטפורה לרוחו החופשית), היא מרחפת והוא מדלג בשמחה באחו ירוק, שניהם חוגגים את נצחונו של הפרט ואת זכותו לביטוי אישי, והעיר האפורה על תושביה האפורים – הרחק מאחור.  

ג'יין ג'ולי (1957-) היא אוסטרלית המחלקת את זמנה בין הוראה בבית ספר יסודי לכתיבה לילדים. 'סיפורים צצים במוחי בכל יום. לעיתים די במשפט קצר שאני שומעת בקרבתי להדליק ניצוץ; אני בוחשת בו ומערבלת אותו במוחי עד שמתגבש רעיון לסיפור. לפעמים חולפים שבועות עד שהניצוץ הופך לסיפור שלם! אני אוהבת לפשפש במילון שלי ולמצוא בו מילים שיתאימו לסיפורים שלי, ויש לי רשימה ארוכה של רעיונות לסיפורים חדשים. לפעמים אני אפילו כותבת  סוף לסיפור שטרם נכתב...'    

אנדרו ג'וינר הוא מאייר וסופר אוסטרלי הכותב לילדים, שספריו נקראים בעשרות מדינות מלבד אוסטרליה.

 ספרים מאותו מדף:

עצות מזיקות לבנים ולבנות, מאת גריגורי אוסטר

אבא עושה בושות, מאת מאיר שליו

צמריקו, מאת לזלי הלקוסקי

תיק הפלסטיק הסגול של לילי, מאת קווין הנקס

 

האיש עם השיער הקצרצר מתאים לבני ארבע עד שבע.

נירה לוין