אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk

קוד לבוש


כתבה: קרי פיירסטון

מאנגלית: ענבל שגיב-נקדימון

מודן 2020

307 עמוד, לא מנוקד

 

'אצבע מפורסמת במיוחד בכך שהיא מכריחה את הבנות לעמוד ולמתוח ידיים למטה כדי שהיא תוכל להחליט אם קצות האצבעות שלהן עוברים את קצה המכנסיים שהן לובשות (זה קורה כמעט תמיד, כי חנויות לא מוכרות מכנסיים קצרים באורך הזה).  אז החיים ב'פיש' הם משחק משיכת מכנס. כשאת רואה את אצבע אַת מושכת את המכנסיים למטה. אבל אי אפשר למשוך אותם יותר מדי, כי יראו לך את הבטן. עדיף ללמוד מה דפוס התנועה שלה כדי להתחמק ממנה לחלוטין. אבל אם היא תופסת אותך, אסור להתחצף. יש לה מטרות קבועות – הבנות הגדולות יותר, הבנות עם ציצים ותחת, הבנות הכי יפות והבנות עם הרגליים הארוכות.
בחיים לא ראו אותה עוצרת בן.'  

מולי לומדת בכיתה ח בחטיבת הביניים 'פישר'. כשחברתה אוליביה הסירה את הסווטשירט שלה כדי לקשור אותו סביב מותניה ולהסתיר כך כתם דם במכנסיה, תפסה אותה המורה המכונה 'אצבע', זו המורה המופקדת על אכיפת קוד הלבוש בחטיבה, גערה בה על כך שהיא לבושה רק בגופיה וכתפיה חשופות ושלחה אותה להנהלה. אוליביה הבוכייה התביישה להסביר למנהל ולסגנו מדוע הסירה את הסווטשירט וקשרה אותו למותניה, והשניים מצאו דרך להעניש את אוליביה; הם ביטלו את טיול הקמפינג שתוכנן כפרס לכל השכבה בתמורה לציות קולקטיבי רצוף לקוד הלבוש. אוליביה הפכה מיד לתלמידה השנואה ביותר בבית הספר, ומולי, שלא יכלה להשלים עם העוול שנגרם לאוליביה, החליטה להשמיע את מחאתה באמצעות סדרת פודקאסטים: 'נראה לי שזאת הדרך הכי טובה לספר את הסיפור האמיתי על מה שקרה, למה כל שכבה ח בחטיבת הביניים 'פישר' שונאת את אוליביה בּוֹנָבֱנְטוּרָה.'

מולי מגדירה את עצמה 'טיפוס די ממוצע בסך הכול', ומסבירה: 'לא הייתי אומרת שאני הכי משתדלת בלימודים, בלַקרוֹס, בקלרינט או בחיים בכלל'. הספר הוא מעין יומן שבו היא מתעדת אירועים בבית הספר ובחייה המשפחתיים והחברתיים, ומספרת על המחשבות המתעוררות בה בתגובה למתרחש. הציר המרכזי במונולוג האישי של מולי, הנמתח מתחילת שנת הלימודים האחרונה בחטיבה ועד סופה, הוא שרשרת הפודקאסטים שהיא עורכת ומעלה לרשת; מהרגע שבו מולי מבינה את כוחו של ההֶסְכֵּת ככלי מחאה היא מובילה ומרחיבה את מעגלי המאבק, צומחת כמנהיגה חברתית רגישה, חזקה ומשפיעה, ומצליחה הן לעודד את נפגעות קוד הלבוש לשתף בחוויותיהן את כלל תלמידי בית הספר והן לסחוף את מעגל ההורים לתמיכה ולשותפות במאבק בצוות בית הספר, עד לשינוי הנכסף. בתוך כך מולי מתמודדת עם קשיים במשפחתה על רקע התמכרותו של אחיה הגדול לסיגריות אלקטרוניות ולסחר בהן תוך פגיעה במתבגרים אחרים ובבני המשפחה שלו עצמו. מולי מתבוננת בעיניים פקוחות גם בחברותיה לשעבר ובהווה, בוחנת את קשריה המשתנים, מגלה מה החמיצה ומתקנת ומשייפת את אישיותה באומץ ובגילוי לב.

הכותבת קרי פיירסטון מגדירה את עצמה סופרת, מורה ומנהיגה חברתית. באתר שלה היא מספרת שבילדותה העסיקה אותה דאגה למתרחש בעולם, והיא למדה לתעל את הדאגה לקידום פרויקטים לטובת הקהילה ולמאמץ ללמד אנשים צעירים. את הספר קוד לבוש היא מסיימת באזכור המאבק ההיסטורי של נשים באמצע המאה ה-19 על זכותן להחליט מה ילבשו, ומוסיפה: 'הן הראו לנו שלא צודק לשלוט בנשים, להפחיד, להשפיל ולהשתיק אותן רק מפני שהן לובשות מה שנוח להן. הספר הזה מוקדש לכל הקולות האמיצים שהניעו דורות עתידיים להילחם על צדק לכל הנשים.'  

קוד לבוש הוא ספר מרתק, מעורר השראה ומעצים, ויעניין תלמידים ותלמידות שהמבוגרים מנצלים את סמכותם כדי לשלול מהם את הזכות לחשוב ולפתח אחריות ועצמאות.

ספרים מאותו מדף:

להחזיר את זאב, מאת מינה איתן

מומו, מאת מיכאל אנדה

פנתר שחור, מאת תמר ורטה זהבי

זלמן, מאת רינת פרימו

הנערים מרחוב פאל, מאת פרנץ מולנר

 

קוד לבוש יעניין בני 11 ומעלה, ועשוי לפקוח גם את עיניהם של הורים ומורים השבויים במוסכמות שחלף זמנן.

נירה לוין