אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk

יעל מתחבאת


כתבה: שולמית לפיד

איירה: גיל-לי אלון קוריאל

כתר 2021

24 עמוד, מנוקד

 

'היא הייתה פה לפני רגע,

היא הייתה ממש על יד.

 

היא זרקה את הבובה,

סגרה את המזגן,

פתחה את השַׁלָט,

הלכה אחרי כוכב

שהציץ מתוך אשנב.'

מישהו מחפש את הילדה יעל בכל רחבי הבית ובחצר סביבו. המחפש או המחפשת עוברים מחדר אחד למשנהו, ומהמרפסת לחצר. הם מבחינים בסימנים לנוכחותה של יעל, אבל בהיותם מבוגרים  הם אינם מגלים אותה גם כשהיא מסתתרת מול עיניהם ממש. תוך כדי התקדמות בעקבות הקטנה הפעלתנית, המחפשים מפליגים בהרהורים על המראה שלה – 'יש לה עיניים / בצבע שמיים, / פֶּה שנראה כמו תות', על הרגליה המשעשעים - 'פֶּה... שטועם חול וגרביים, / מפתחות, קלפים, / משקפיים...' ועל אישיותה: 'יעל היא גברת / שאינה מתפשרת. / היא לא אוהבת / שיגידו לה מה לעשות / ואיך ומתי ולמה'. כיאה לילדה דעתנית, יעל היא המחליטה מתי תתגלה ואיפה, 'ואחרי חיבוק גדול / היא נותנת יד'.

בטקסט התיאורי אין עלילה מתפתחת; פסקות אחדות חוזרות פעמיים ושלוש, מעין עיטור פואטי שאינו חף מקלישאות ('שיער של אפרוח'), המבקש לאפיין את הילדה העסקנית ומיועד בעיקר למבוגרים. גם הקריאות 'יעל! / יעלי! /  איפה את?' חוזרות שלוש פעמים מתחילת הספר לסופו. בעוד מי שמחפש את יעל אינו נראה, ובעוד יעל עצמה כנוכחת-נפקדת משתדלת לא להיראות ולא להישמע, האיורים של גיל-לי אלון קוריאל מוסרים הרבה מאוד מידע על עולמה של הילדה הקטנה, והופכים להיות גיבורי סיפור.      

ההליכה בעקבות יעל מתחילה בצד הימני של הכפולה הראשונה בספר, בדלת הכניסה שעוברים בה המחפש או המחפשת ומתקדמים ממנה לפי העקבות שיעלי משאירה אחריה: תיק הגן התלוי על קולב בכניסה, ציוריה המפוזרים על במבואה, כדור ודובון תחת השולחן הצר, ספר פתוח למחצה שנשכח על הרצפה. חלק מגופה של הילדה נראה בדרך לחדר הבא: גבה, שמלתה האדומה, גרביה המפוספסים, עורפה הזהוב, הבובה שהיא חובקת ושמיכה ורודה שהיא גוררת. כשהקוראים הופכים דף ופותחים את הכפולה הבאה הם מזהים בצדה הימני את המקום שזה עתה עזבו ומתקדמים לחלק נוסף של הבית - אולי חדרה של יעלי: פסנתר פתוח, ציורים פזורים על המקלדת, קופת-פיל, ועל השטיח הארגמני משחק קופסה, ברווז-נדנדה, ארנב בקופסה פתוחה ונעלי בית קטנות. ויעל? חדי העין שבין הקוראים יגלו חלקים מדמותה מאחורי הווילון, שקועה במראה הנשקף ממנו. אבל המחפשים שחוזרים ושואלים 'יעלי? איפה את?' מחמיצים את הילדה, לשמחתם של הקוראים הצעירים, והחיפוש נמשך גם בכפולות הבאות, במרחבי הבית והחצר.  
איוריה הנהדרים של גיל-לי אלון קוריאל מספקים לקוראים חידה בלשית משעשעת בהמשכים, המזמינה אותם לגלות את בת גילם המתחמקת שוב ושוב ממי שמחפשים אותה. פֹּה מזהים הקוראים את גרביה של יעל תחת שולחן הסלון, כאן הם מזהים את פניה בין המגבות התלויות לייבוש, ופה הם מגלים את פניה התקועים במסננת מטבח. הקוראים חולפים על פני ארוחת פיקניק נטושה על רצפת המטבח, בכלב ובחתול, בבובה בעגלה, בקלפי משחק ובחלקי פאזל, בעציצים ובדגים בצנצנת, בצבעים ובכדור צמר, בעוגיות בציפורים מנקרות ובאין ספור סיטואציות וחפצים המעוררים עניין ומספקים הזדמנויות לשיחה, לשאלות, לתמיהות, לצחוק ולמשאלות לב. האיורים של אלון קוריאל מפורטים במידה, רכים וצבעוניים להפליא, והם יוצרים סביבה חמה, שקטה, מחויכת ומזמינה, כזו שמבטיחה שעות של הרפתקה מהנה לסקרנים צעירים באשר הם.                 

יעל מתחבאת הוא סיפור קטן ושובה לב, שהמקריאים יזהו בו את חיבתם של מבוגרים במשפחה לבת או לנכדה, והקוראים הצעירים יבקשו להאזין לו  שוב ושוב, לשוטט בין האיורים ולחוות הרפתקה.

גיל-לי אלון קוריאל (1960-) היא מאיירת, סופרת ומרצה, כלת פרס מוזיאון ישראל לאיור. איירה בין היתר את מרים והים מאת מיריק שניר, את ליד עץ התות מאת טובה שיינברג, ואת מאחורי וילון האפרסקים מאת שלומית כהן-אסיף.

שולמית לפיד (1934-) היא סופרת ומחזאית, מבכירות היוצרים בישראל, כותבת למבוגרים ולילדים.

ספרים מאותו מדף:

בקצה הבית יש שביל, מאת גיל-לי אלון קוריאל

זואי בבית? מאת דני קרמן

דני, לא! מאת דיוויד שנון

השכנים, מאת עינת צרפתי

הארנבות של חודש אפריל, מאת דיוויד קליבלנד

 

יעל מתחבאת מתאים לבני שנתיים-שלוש, ולצעירים אחרים שאוהבים להתבונן, לשוחח ולדמיין.  

נירה לוין