כשהילדים עסוקים במשחקיהם בחלל הגן, עידו ממציא משחק חדש. הוא גורר כיסא, מתיישב עליו ונותן דרור לדמיונו; זה עתה עלה על גב סוס ויצא לדהירה מהירה! כשילד אחר מעמיד פני שוטר וחוסם את דרכו של ה'סוס', באה אילנית וממשיכה עם עידו את המשחק; השניים הופכים את הכיסא למכונית וממשיכים בנסיעה למקום אחר. ההרפתקה הדמיונית נמשכת בצהלה רבה ברכבת-של-כיסאות, באוטובוס, בספינה ואפילו במטוס (פרי דמיונם של השותפים במשחק), עד שהחבורה המתרחבת שנסעה ברחבי הארץ חוזרת ממסעותיה בדיוק לשעת הארוחה.

העלילה הקטנה מניבה מזרקה של עליצות. היא מתחילה בילד אחד ובכיסא אחד, ונגמרת בנחיתה מוצלחת של חבורה עליזה, שהצליחה לקיים במרחבי הדמיון השיתופי בועה משחקית – וחזרה למציאות. העלילה מתפרצת בו-זמנית בכמה מישורים: מילד אחד לחבורה של שישה; מיוזמה פרטית לשרשרת יזמים הפועלים במרחב דמיוני קולקטיבי; מכיסא פשוט למכונית, לרכבת, לאוטובוס, לספינה ולמטוס שכולם נעים בחלל בדוי; מנוף סטנדרטי של מבנה גן דרך סימני היכר של מקומות מוכרים בישראל ונופיהם המשתנים ובחזרה, כשכל שלב בדרך מסתיים ברמיזה על התחנה הבאה. כל זאת בטקסט מדויק ומדוד, שקול ומחורז, המוסר בחן רב חוויה משותפת של חבורת חולמים; הם נענים להזמנה דמומה של אחד מהם ומשתלבים להפליא במשחק שהגה. כל ילד נוטל בתורו את ההובלה כמו רץ במרוץ שליחים ותורם את חלקו להמשך ההרפתקה.

הסיפור הקטן והמשמח שרקח נתי בית כתוב בעברית טבעית קולחת שאינה מעגלת פינות ואינה מוותרת על דיוק. לאיוריו שופעי התנועה של מורן ברק תפקיד מפתח לצד הטקסט הקצר; הם מציגים סביבה דמיונית ורמזים על המציאות שתחתיה, ומזמינים את הקוראים להתרגש כאילו גם הם בין הנוסעים.

נתי בית הוא סופר ישראלי הכותב לילדים.
מורן ברק הוא מאייר ישראלי, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבית הספר להנדסה ולעיצוב שנקר.

ספרים מאותו מדף:

המסע אל האי אולי, מאת מרים ילן-שטקליס

מסע לגיל ארבע, מאת אורי אורלב

המסע לארץ הקדמונים, מאת מיכל ורשאי-ארלוק

הרפתקה בעשב עם פרופסור פיצפונטבע, מאת מירי לשם-פלאי

הרפתקה במדבר, מאת לאה גולדברג

מעשה בכיסא, יופי של סיפור לקטנים, נותן ביטוי לחוויה הרמונית, ממשית-כמעט, של יצירת הרפתקה ושל השתתפות בה. לבני שלוש עד שש.

נירה לוין