אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

מכונת העננים של לונה


כתבה ואיירה: ג'ני מייליכוב

ספרית פועלים 2020

34 עמוד, מנוקד

 

'לונה גרה בבניין הכי גבוה בעיר.
היא אוהבת לגור קרוב לשמיים.
לפני השינה היא סופרת שלושים כוכבים עד שהיא נרדמת.
בבוקר היא מסתכלת בחלון וסופרת עננים.'

בחדר של לונה יש מיטה, שולחן קטן ושטיחון, עציץ פורח וחיפושית על עלה בצנצנת, בובה בעגלה וספר. הכול קטן והכול מתאים ללונה. אבל בחדר של לונה יש גם חלון גדול, גדול מאוד, ודרכו לונה רואה שמיים ועננים. כשכל האחרים סופרים כבשים כדי להירדם לונה סופרת כוכבים, ובבוקר היא סופרת עננים. באיור המציג את השכונה של לונה, קל לראות שהחדר שלה, בראש הבניין הכי גבוה - מעוטר בכנפיים.

לונה היא חוליה בשרשרת של נשים מתבוננות: 'סבתא שלה חוקרת עננים ואמא שלה מציירת עננים'. גם לונה רוצה ליצור משהו 'החלום שלה הוא להכין עננים' והיא בונה מכונת עננים. כשהעננים החדשים שיוצאים מהמכונה נשארים על הקרקע לונה נחלצת לעזרתם, 'קוראת להם את המדריך לענן המתחיל' ומלמדת אותם לקפוץ, להמריא ולעוף. גם בקבוצת העננים הקטנה של לונה יש ענן הזקוק לתשומת לב מיוחדת. לונה והעננים האחרים יוצאים לחפש אותו, ובסופו של דבר מגלים שדווקא הוא, בכוחות עצמו, הצליח להכין 'מיץ גשם' טעים. הכפולה האחרונה מציגה את שלוש בנות המשפחה סבתא, אמא ולונה - שותות מיץ גשם צבעוני, ומעליהן מרחפים העננים החדשים.

הסיפור הקטן מקורי ומפתיע, ועם זאת מצליח להישאר בגבולות הסיפור הטוב לקטנטנים. הוא משרטט סביבה פתוחה שהכול עשוי להתרחש בה ועם זה משרה תחושת מוגנות ומעודד את המאזינים הקטנים להתקדם על פני הדפים בסקרנות אופטימית עד הסוף הטוב. בני השנתיים-שלוש יקבלו את המהלך הדמיוני בפליאה ובאמון.

התוכן נמסר במשפטים קצרים וברורים, ואף ששפת הטקסט מאפשרת תזוזות אל העברית הדיבורית ('היום זה יום טוב להגשמת חלומות') היא אינה מוותרת על נופך פואטי: לונה גרה 'קרוב לשמיים' (כלומר בקומה האחרונה של הבניין כפי שמבאר האיור). האיורים מוסיפים הרבה על מה שמוסר הטקסט המאופק והמדוד, ומזמינים את הקטנטנים לשיטוט-אצבע על הדפים ולפטפוט של שאלות-תשובות. סגנון האיורים ופלטת הצבעים הרכה מכוונים לעיניים צעירות מאוד; הטיפוגרפיה, עיצוב האיורים ועימוד הטקסט הולמים את התוכן ואת נקודות המפנה בעלילה.

המאיירת ג'ני מייליכוב כתבה על עצמה באתר The Marker Café: 'עכשיו סיימתי את לימודיי בבצלאל במסלול איור! [...] אני מאוד אוהבת לאייר, לשמוע מוזיקה טובה, והכי הרבה, אני אוהבת קרקס, כמה חבל שאין קרקס בארץ! יש לי נעליים צהובות, חתול אפור ולפעמים יש לי גם שתי צמות!'

מכונת העננים של לונה, יופי של סיפור לפעוטות, מתאים למאזינים מגיל שנתיים.

נירה לוין