אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
מרים ילן שטקליס
 

הלנה כגן

כתבה: דורית גני

איירה: ענבל אבן

איירה: ענבל אבן

צלטנר ספרים 2020, בסדרה 'הישראליות סדרה היסטורית נשית'

32 עמוד, מנוקד.

 

'את רוב הימים העבירה הלנה בבדידות בבית. דמי הלימוד היו יקרים מדי, ואמא לימדה אותה בעצמה בכל רגע פנוי [...] לאט לאט המצב הכלכלי השתפר, וכשהתקיימו בחינות הקבלה לגימנסיה, בית הספר לנערות, גם הלנה הגיעה להיבחן. היא צעדה עם אמה לבית הספר ושם, בשער, עמדו חברותיה מהשכונה הקודמת. הן לבשו שמלות מהודרות, וכשעברה לידן בבגדיה הפשוטים הביטו בה בזלזול. אך כשנודעו תוצאות המבחן, הלנה כבר יכלה לחייך. היא התקבלה לגימנסיה הטובה ביותר באוזבקיסטן.'

הלנה כגן נולדה בטשקנט שבאוזבקיסטן למשפחה יהודית אמידה, וקיוותה להיות מוזיקאית. פיטוריו של האב, מהנדס בכיר במפעל גדול, שילחו את המשפחה לחיי צמצום, אבל הילדה המוכשרת הגיעה להישגים לימודיים גבוהים למרות המצוקה, ובגיל שש עשרה החליטה להניח למוזיקה ופנתה ללימודי רפואה בשוויץ. עם סיום הלימודים נענתה למשאלתו האחרונה של אביה ונסעה לארץ ישראל כדי להיות רופאת ילדים. הטורקים ששלטו אז בארץ לא התירו לנשים לעסוק ברפואה, אך הצורך באנשי רפואה שהולידה מלחמת העולם הראשונה סלל את דרכה לניהול בית חולים. הלנה כגן הייתה האישה הרופאה הראשונה שהטורקים העניקו לה רישיון עבודה, וגם רופאת הילדים הראשונה בארץ ישראל.

הספר מתאר את חייה של הלנה כגן בירושלים, את אנושיותה, חמלתה ונדיבותה, את מסירותה למי שמצוקתם דיברה בשמם, את המעוף שהניע אותה ואת הקשר שקיימה עם הרופא הירושלמי ד'ר טיכו ועם אשתו הציירת אנה טיכו; הקשר הזה אפשר לה ליזום ולהקים מפעלים נוספים: בית חולים לילדים שהיה אז היחידי בארץ ומעון יום לתינוקות, אף הוא ראשון מסוגו ומקור השראה למעונות ויצ'ו הפועלים בישראל עד היום. כגן גם עבדה בבית יתומים לילדים ערבים עד שב- 1948 נסגר המעבר למזרח ירושלים. לאחר שנישאה בגיל מבוגר לכנר אמיל האוזר שהקים בירושלים את הקונסרבטוריון למוזיקה, היא הייתה פעילה גם במסגרת זו.

הלנה כגן זכתה בפרס ישראל על תרומתה לחברה ולמדינה.

הספר הלנה כגן הוא אחד המוצלחים בסדרה של הוצאת צלטנר על נשים ישראליות דגולות. הרופאה מטשקנט איננה דמות מוכרת בציבור הישראלי; רק רחוב קטן בירושלים נושא את שמה וספק אם תמצאו סיפורים עליה במקראות לבתי הספר. אף על פי כן, ואולי דווקא בשל אלמוניותה היחסית של כגן, בחרה הוצאת צלטנר להניח על המדף שבחדר הילדים את סיפור חייה של הרופאה רבת הפעלים. בהיעדר הילה של מיתוס סביב הלנה כגן, ובעזרת הרקע התקופתי שמספקים איוריה של ענבל אבן, הצליחה דורית גני לספר באיפוק ובנימה אוהדת על הרופאה שהייתה חלוצה חברתית הרבה לפני שהמושג בא לעולם. 

ספרים מאותו מדף:

אנה טיכו, מאת אבירמה גולן

יקינתון, מאת שהם סמיט

דודה לאה, מאת שהם סמיט

אגדת אסטריד, סיפורה של אסטריד לינדגרן, מאת שהם סמיט

 

הלנה כגן מתאים לבני שבע עד עשר. 

נירה לוין