אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

שובבים שווים


כתב: גלעד מאירי

צייר: אלירן הרוש

הוצאת מקום לשירה 2020

52 עמוד, מנוקד

 

'אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בַּכִּתָּה זוּגוֹת זוּגוֹת,

בֵּן לְיַד בַּת,

שָׁחֹר לְיַד לְבָנָה,

חִלּוֹנִי לְיַד דָּתִי,

נָמוּךְ לְיַד גְּבוֹהָה,

הַפּוֹעֵל לְיַד מַכַּבִּי

כְּמוֹ בְּתֵבַת נֹחַ

מַפְלִיגִים מִשִּׁעוּר

לְהַפְסָקָה לְשִׁעוּר

עַד לַצִּלְצוּל

בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה

שֶׁנִּשְׁמַע כְּמוֹ יוֹנָה,

גּוּר-גּוּר'.

השיר וָו הַחִבּוּר, אחד המעניינים והמורכבים בספר, מציע רעיון אוטופי: בית הספר כסביבה מוגנת ובטוחה, שבה יכולים הכול להתקיים בשלום. הכותב גלעד מאירי מפקיע את הצירוף 'וָו הַחִבּוּר' מהקשרו הלשוני ומתמקד במשמעותו הסמלית, כגורם המחבר בני אדם השונים זה מזה במראה, במוצא, בקבוצת השתייכות ובנטיית לב כדי לפוגג כל מחלוקת אפשרית ביניהם.
מאירי מנכיח בטקסט שדה סמנטי מוגדר: השורה 'זוגות זוגות' מהשיר פְּרֵדָה מִתֵּבַת נֹחַ (נורית זרחי), הצירוף השגור 'תֵּבַת נֹחַ' (על פי לשון חכמים), הפועל 'מַפְלִיגִים' והדימוי 'כְּמוֹ יוֹנָה' – כולם מצביעים על הפוטנציאל של מערכת החינוך, המדומה לתיבת נוח,  להצמיח דורות של ילדים שאחווה ושוויון יהיו לחם חוקם, בבחינת טבע שני.  

בספר עשרים ושניים שירים המופיעים בסדר אלפביתי של כותרותיהם; השיר 'אחי ואני' פותח את הקובץ, השיר 'בגד' בא אחריו וכן הלאה. איוריו של אלירן הרוש מציעים המחשה, ומדי פעם גם פרשנות. שמו המלא של הספר - שובבים שווים, שירי האלפבית החברתי מבהיר את ההקשר החברתי-אתי של השירים ואת מטרתם: לעורר בקוראים (ובמקריאים) עניין וחשיבה ולהניעם למעורבות בסוגיות חברתיות, ובו-בזמן לתת מקום לנקודת המבט הילדית, זו שאין מאזינים לה ואין מתחשבים בה. השירים עוסקים ב בנושאים מגוונים: הפערים בין חיי מיעוטים בישראל לחיי הרוב לצד רמיזה על הצרכים ותחומי העניין המשותפים לשתי האוכלוסיות ('גלידה'); דו-קיום הוגן של שתי אוכלוסיות החיות בנפרד במרחב אחד ('דו-חיים'); הזכות למבנים משפחתיים שונים שווי זכויות ושוני צרכים ('הורים', 'חד-הורית'); הזכות לבחור אזור נוחות חברתי ולימודי ('זיקית', 'טעויות'); הדרת ילדים מהשיח המשפחתי ('פטפוטים'); שילוב חברתי ('קשר'); תפיסה פרגמטית-תועלתנית של זרמים דתיים ('רַב וְרַבָּה'), ואחרים.

אף שלא כל השירים כתובים בקולמוס איכותי אחד, ואף שחלקם נראים כמשחקי מילים לא קוהרנטיים ומאולצי חריזה וחלקם חסרים הנמקה פואטית, הקובץ כמכלול הוא תוספת נאה ומשמחת למדף השירים לילדים: הוא משמיע את קולה הברור והמדויק של נקודת המבט הילדית בלשון דיבורית ברורה, ומעצב סוגיות חברתיות בסגנון ציורי מינימליסטי, חד ושקוף.

גלעד מאירי (1965) הוא משורר וסופר ישראלי, חוקר ועורך, פעיל חברתי ויזם של אירועים, תנועות ומסגרות לקידום השירה. 

'חֲבֵרָה שֶׁלִּי, אַיָּלָה

גָּרָה בַּדִּירָה מִמּוּל.

סְבִיב לָאָזְנַיִם שֶׁלָּהּ

יֵשׁ מַכְשִׁירֵי שְׁמִיעָה

בְּצוּרַת שַׁבְּלוּל.

נָחָא קוֹרֵאת שְׂפָתַיִם

אֲבָל גַּם מְדַבֶּרֶת בַּיָּדַיִם.

[...]

מֵאָז אֲנַחְנוּ מְשַׂחֲקוֹת

בִּשְׁתֵּי שָׂפוֹת.

בִּגְלַל זֶה לִפְעָמִים

מִשְׁפָּטִים מִסְתַּבְּכִים

לִי בֵּין הַפֶּה לַיָּדַיִם

כְּמוֹ קֶשֶׁר בַּשְּׂרוֹכִים

וְהִיא פּוֹרֶמֶת לִי

אֶת הַמִּלִּים

בְּחִיּוּכִים.' (חלק מהשיר 'קֶשֶׁר')


ספרים מאותו מדף:

הים הוא בחינם, מאת שני גרשי

הילדים של הצוהריים, מאת אביחי נזרי

בקצה הרחוב, מאת איריס ארגמן

מה שבלב, מאת עוזי בן כנען


שובבים שווים
מתאים לבני שבע עד עשר, ולמבוגרים אוהבי שירה לילדים.

נירה לוין