אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

נחום גוטמן

כתבה: אבירמה גולן

איירה: נטלי וקסמן שנקר

צלטנר ספרים 2020, בסדרה 'הישראלים – סדרת אישים היסטורית'

32 עמוד, מנוקד

 

'כשנחום היה בן שבע, הזמינו את אביו ללמד בבית הספר לבנות בשכונת נווה צדק שבתל אביב. המשפחה עזבה את אודסה ונסעה לארץ ישראל. בדרך הספינה עגנה באיסטנבול. נחום טייל עם אמו ואחותו בסמטאות העתיקות והצבעוניות, והרגיש כמו בתוך אגדה. פתאום שמע מעליו קול חרחור. הוא הרים את מבטו וראה צוואר ארוך וזקנקן רך ושתי עיניים ארוכות עפעפיים, פקוחות ועצובות. גמל!'

הכפולה הפותחת את הספר על נחום גוטמן מציעה לקוראם הצעירים כניסה רכה ומזמינה לסיפור שהתרחש הרחק ומזמן. הסביבה המאוירת תזכיר לקוראים הצעירים סיפורי מעשיות: לול תרנגולות בחצר כפרית, עגלה עמוסת תבן, להקת תרנגולות מנקרות - אחת מהן דוגרת, איכרה בלבוש כפרי מפזרת גרעינים לעופות, וילד קטן ותם יושב בחצר על גזע עץ ומתבונן בחיוך תמה במה שרואות עיניו.  
בכפולה הבאה היריעה מתרחבת והקוראים מתוודעים לאביו של נחום ולומדים על בית הספר שפתח האב בתוך בית המשפחה, אשר ילדים יהודים למדו בו לא רק תורה – אלא גם 'חשבון, טבע, קריאה וכתיבה, והכול בעברית!'. לבד מהביטויים הסתומים 'חדר' ו'חדר מתוקן', שאינם מתחשבים בקושי של קוראים צעירים להבין מושגים היסטוריים כמו אלה, שפת הספר רובה נוחה לקטנים. הילדים הצעירים יכירו מקרוב את נחום הילד, את נהייתו הנרגשת אחר מראות ואת נטייתו לציור, וישמחו לגלות שנחום הקטן היה בר מזל; אביו, הסופר ש' בן ציון (שם העט של שמחה בן ציון גוטמן), זיהה בשמחה את כישרונו של הילד, כיבד אותו ואפשר לו להתפתח.
אחרי ההתוודעות לסביבה המשפחתית החמה שהייתה לנחום ולאחיו באודסה ובתל אביב, היריעה מתרחבת עוד והקוראים מוזמנים להכיר את תל אביב הקטנה כפי שנראתה לפני מאה שנה. האיורים בסגנון ריאליסטי-נאיבי רך ואופטימי הם שיעור מותאם לקטנים בתפיסת ההבדל בין 'פעם' ל'עכשיו'. אף שרוב הקוראים אינם מכירים את רחוב הרצל בתל אביב כיום, הם יוכלו לקלוט את המרחב השָׁלֵו, הרגוע, של הרחוב שבקצהו הגימנסיה העברית הרצליה שאיירה ברכות גוטמנית נטלי וקסמן שנקר. חלק מהאיורים בספר נעשו בהשראת היצירות שצייר נחום גוטמן בבגרותו.

פה ושם בהמשך הספר הטקסט נעשה ידידותי פחות ומתחשב פחות בקוראים צעירים. למשל, מיהו אותו בוריס שץ שזיהה את כשרונו של הנער נחום גוטמן והזמינו ללמוד 'אצלנו, ב'בצלאל'? תוספת של שתיים שלוש מילים הייתה מועילה כאן. גם המידע שמופיע לפתע אחרי תיאור תל אביב השלווה על גירוש יהודי תל אביב יפו ב- 1917, על מלחמת העולם ועל ניצחון הבריטים על הטורקים אינו ידידותי לצרכני ספרים מצוירים, שאין להם ידע עולם וגם לא היכולת להבין מהלכים היסטוריים.

בסוף הספר מתוארים שני פרקים ביצירתו האומנותית-ספרותית של גוטמן: איוריו לויהי היום' של ביאליק שהופיעו לצד האגדות שפורסמו ב'דבר לילדים' (גוטמן צייר את שערי הגיליונות של השבועון), ומסעו לאפריקה שהוליד את הספר בארץ לובנגולו מלך זולו - הספר הראשון שנחום גוטמן כתב וצייר לילדים.

מבוגרים הזוכרים בגעגועים את ספריו הנפלאים של נחום גוטמן - בארץ לובנגולו מלך זולו, הרפתקאות חמור שכולו תכלת, ביאטריצ'ה או מעשה שתחילתו חמור וסופו ארי דורס, החופש הגדול או תעלומת הארגזים, מימיית הפלאים ושביל קליפות התפוזים, ואת סיפוריו שנדפסו באכסניות שונות - יתעצבו לגלות שגוטמן נשמט מן התודעה הספרותית-אמנותית, נפקד מן המקראות ואינו נלמד בבתי הספר. אפשר לשער חלק מהסיבות לכך: ההקשרים התקופתיים האותנטיים של החיים בארץ ישראל בעשורים הראשונים של המאה ה-20, לשונו האופיינית
עשירה ומוזיקלית ונטועה בתקופתה, ומוסכמות חברתיות משתמעות שנחשבות בלתי תקינוֹת פוליטית.  

לא נותר לאוהבי נחום גוטמן אלא לספר לילדיהם או לנכדיהם את הסיפורים שנושבים בהם שחוק ורוח טובה ומפויסת, ולבקר שוב ושוב במוזיאון נחום גוטמן שבנווה צדק, תל אביב.   

ספרים מאותו מדף:

אברה, המסע אל הציור, מאת שהם סמיט

שיר ערש על בד, מאת איימי נובסקי

הצייר והציפור, מאת מקס פלטהייס

ליליאן בגן של מונה, מאת כריסטינה ביורק

 צייד הצבעים סיפורו של נחום גוטמן, מאת לאה נאור                          

 

נחום גוטמן מתאים לבני חמש עד שמונה, לחובבי אמנות ולאוהבי נחום גוטמן

נירה לוין