אדון שמחה וששון

כתבה: גליה עוז

איירה: זויה צ'רקסקי-נאדי

כנרת זמורה 2019

34 עמוד, מנוקד

'כשהילדים חזרו לחדר שלהם

חיכה להם אדון מֵישָׁן וּמִרְדָּם

ושר שירי ערש.

ואורי נתן לו את הדובי החום,

כדי שיירדם ויחלום על ינשופים.

אבל מי יכול לישון ככה?'

אבא של אביגיל ואורי חומד לו לצון ומפתיע את ילדיו כשהוא מחליף דמויות ותלבושות ומשתעשע בהמצאת מילים. רגע אחד הוא מתעטף בווילון אמבט ומתקשט בקולב, ומציג את עצמו כ'אָדוֹן מַרְבָד וּמִתְלֶה'. זמן מה אחר כך שוב נכנסת באבא רוח שטות, והוא חוזר כ'אדון מִבְדָּר וּמִבְדֶּה' ומספר 'בדיות ומעשיות'. לרגע אבא מצליח להפחיד את הקהל השבוי ואחר כך שב ומתאמץ להצחיק; בכל פעם הוא עוטה על עצמו תלבושת קונדסית אחרת, ממציא תארים ובוחר לעצמו עיסוקים חדשים.

הסיפור מציג חילופי תפקידים במשפחה. אבא, המצופה להיות המבוגר האחראי, משתטה כילד עד כדי כך שהוא מותח את גבולות הסבלנות של ילדיו העסוקים בענייניהם; הילדים ממלאים את תפקיד המבוגר, וצופים – תחילה בהנאה ובחיבה ואחר כך במורת רוח כמעט - באבא הזקוק לשיתוף הפעולה שלהם. תחילה הם נעתרים וצוחקים, אחר כך מעמידים פני נבהלים, ולבסוף משתדלים להיות סובלניים וסלחנים; כשנכנס אבא לבוש כ'גברת מוֹפָע וּמִשְׁתֶּה [...] אביגיל מיד אמרה לה שהיא בכלל לא גברת אמיתית, ואורי נתן לה תוף וחצוצרה, שתלך לעשות שמח במקום אחר'. ההשתטות של אבא משתלטת על סדר היום המשפחתי וסוחפת את כולם להשתוללות זוטא, שבסופה מתברר שהילדים יודעים להיות רגישים ומלאי חמלה: 'הם ידעו יפה מאוד מי הוא ומה הוא רוצה: הוא אבא, שרוצה אהבה ותשומת לב כמו כולם'.

חלק מכוחה של המהתלה הנונסנסית של גליה עוז טמון ביכולתה לרתום את הלשון לטובת ההומור. הצירופים המומצאים אחידֵי המבנה שבפי אבא הם שמות הקוד של הדמויות שהוא מחליף להנאתו: אדון מַרְבָד וּמִתְלֶה (צירוף הרומז לשטיח הכרוך על מותני אבא ולקולב המעטר את ראשו), אדון מִבְדָּר וּמִבְדֶּה (מהשורשים בד'ר ובד'ה) המבקש לבדר את הילדים בבדיותיו, אדון מֵיצָג וּמֶחְגָּג החוגג בהצגות, גברת מוֹפָע וּמִשְׁתֶּה שהופעתה החיצונית הולמת מסיבות, ומר מִצְחָק וּמִבְכֶּה חובב ההצחקות-עד-בכי. את הדמויות הבאות אבא מציג בשמות  שקופים יותר, והקוראים הצעירים ישמחו לפצח את הצירופים ולגלות את הקשרים בין הדמויות למרחב פעולתן: אדון מִסְדָּר וּמִכְבָּס, מפלצת מֶרְחָץ וּמִשְׂחֶה ומלך הַמִּטְבָּל  וְהַמִּמְרָח, אדון מֵישָׁן וּמִרְדָּם, מלך מִרְעָשׁ וּמִצְוָח ומלך מִטְפָּש וְקִשְׁקוּש – כמעט כולם צירופים חד-פעמיים ומשעשעים המזמינים את הילדים לקחת חלק בקרנבל הלשוני ולנסות את כוחם בפארק השעשועים של החדשנות והיצירתיות.

הצבעוניות הפורצת באיוריה של זויה צ'רקסקי-נאדי שוטפת את הספר, מגבירה את שמחת  ההשתחררות מהכללים ומוסיפה על הרוח הטובה ממילא של גיבורי הסיפור, היודעים גם להיפרד מהכאוס ולחזור לשגרת יומם.         

ספרים מאותו מדף:

רוני ונומי והדוב יעקב, מאת מאיר שלו

אבא בורח עם הקרקס, מאת אתגר קרת

אולי נתחלף? מאת דפנה שטרום

יונתן רוצה סיפור אחר, מאת שמרית מנור פפר

ספר הקשקושירים, מאת ע' הלל

אדון שמחה וששון מתאים לבני ארבע עד שש ולחובבי שפה ומילים.

נירה לוין