עצות מזיקות לבנים ולבנות
כתב: גריגורי אוסטר
אייר: יבגני אנטוננקוב
מרוסית: ד'ר רונן סוֹניס
הוצאת קדימה 2019
57 עמוד, מנוקד
'לא כדאי לשטוף ידיים
או אוזניים או צוואר.
העיסוק הזה ממילא
לא מוביל לשום דבר.
הידיים, האוזניים,
תיכף שוב מתלכלכות,
אז אין טעם להשקיע
וחבל על הכוחות.
גם להסתפר אין טעם,
עוד הרגל שלא מועיל,
כי הראש הרי ממילא
מתקרח עם הגיל.'
לפני שהקוראים הצעירים ניגשים לברר מהן בדיוק 'עצות מזיקות', הם נתקלים בפתיח שכתב מחבר הספר כדי להצדיק את החלטתו התמוהה - להגיש לילדים תמימים ספר המבקש להשחית את מידותיהם. טיעונו הראשון הוא לוגי: ברור 'שלילדים כאלה [=שובבים] לא כדאי לתת עצות מועילות אלא עצות מזיקות. הרי הם יעשו הכול להפך, ובסוף יהיה בסדר.'
הטיעון האחר מגייס את המדע: 'לאחרונה הוכיחו המדענים שגם ילדים ממושמעים זקוקים לעצות מזיקות'. בקריצה זדונית-נכלולית, שקוראים בכל גיל עלולים להגיב עליה בצמצום עיניים חשדני, מוסיף המחבר ומסביר: 'מתברר שבמקרה שלהם פועלות העצות המזיקות כחיסון מפני שטויות. ליתר ביטחון מומלץ לקשור אותם לכיסא בזמן ההקראה, ולא להשמיע להם יותר משלוש עצות מזיקות בכל יום – אחרת הם עוד עלולים, חלילה, לבצע את כל מה שכתוב בספר הנורא הזה.'
נראה שהכותב פונה בפתיח לשני קהלים: למבוגרים המבקשים לקרוא את הספר באוזני ילדיהם ותוהים מה טיבו, ולילדים עצמם, כדי ללכוד אותם בתחומי הספק שבין בהלה לעליצות. אחרי שיקראו שתיים או שלוש עצות יחושו הקוראים הצעירים הקלה: מישהו חשף את מחשבותיהם הכמוסות! מישהו מבטא בקול את משאלותיהם! הידד לזה המדבר מגרונם!
הנאתם של הצעירים מובטחת. והמבוגרים? טוב יעשו אם ירפו לרגע מכללי ההתנהגות שהם מקדשים ויניחו לצאצאיהם להצטרף בדמיונם להילולת פריקת העול, לחריצת הלשון הבריונית, לרמיסת המוסר, לאנוכיות, לחמדנות, לאלימות ולגסות הרוח. יש סיכוי שככל שיקראו ויצחקו – ייקל עליהם משא הציות למוסכמות החברתיות.
'כל אחד רוצה לדעת
מה טמון אצלו באף,
זו חידה משעשעת
לגדולים וגם לטף.
אם נגעלת מאתנו,
תן לקדוח במנוחה.
אל תבהה באף שלנו,
לא חיטטנו בשלך!'
גריגורי בנציונוביץ' אוסטר, סופר ותסריטאי רוסי ממוצא יהודי, הוא אחד הסופרים החשובים, המוערכים והנקראים ביותר הכותבים לילדים ברוסיה. נולד באודסה ב- 1947, למד מחזאות במכון הגבוה לספרות על שם גורקי במוסקבה. ההגבלות שהטיל המשטר הסובייטי על כתיבתו בתקופת ברית המועצות הובילו אותו לכתיבה לילדים.
המתרגם יליד הארץ רונן סוניס, שתרגם בין היתר מרוסית את יצירותיהם של פסטרנק, נבוקוב ופושקין, ומאנגלית את בלייק, ייטס, אודן ואוסקר ויילד, העניק לעצות המזיקות של אוסטר תרגום מבריק. בעברית דיבורית טבעית, בשנינות אלגנטית ובחן הוא עוסק במידות הרעות של האדם המצוי ומנגיש אותן בהצלחה רבה לקוראים הישראלים. על ההחלטות שקיבל (למשל – לחרוז ולשקול את הטקסט) ועל הבחירות שעשה כשהחליק את המעבר הבין-תרבותי (למשל – המרת הריבה שבמקור בחומוס) קראו באחרית דבר שכתב סוניס בשולי בספר.
איוריו של יבגני אנטוננקוב (מוסקבה 1956), מאייר הבית של הוצאת קדימה, מוסיפים כוח לטקסטים. הם צבעוניים ותיאטרליים במתכוון, נוטים אל הליצני, הגרוטסקי והמוגזם, מבליטים את השדוניוּת הגחכנית של הילדים המתאנים זה לזה, ומציגים את המבוגרים כעריצים שראוי ללגלג עליהם או כחסרי בינה רפי כוח. אנטוננקוב שנולד במוסקבה ב-1956 הוא בוגר המכון הגבוה לאמנויות גראפיות במוסקבה.
ספרים מאותו מדף:
דינקה, מאת ולנטינה אוסייבה
דני, לא! מאת דייוויד שנון
הנרי הנורא ופצצת הסירחון, מאת פרנצ'סקה סימון
אייבי + בין, מאת אנני ברוז
הרפתקאות דניס, מאת ויקטור שרגונסקי
ילד ושמו אמיל, מאת אסטריד לינדגרן
סיפור אחרי השינה, מאת שהם סמיט
עצות מזיקות לבנים ולבנות מתאים לכל ילדה וילד, ולמבקרים אמיצים חובבי הומור של המין האנושי.
ד'ר נירה לוין