אנחנו נמצאים כאן
כתב וצייר: אוליבר ג'פרס
מאנגלית: רחלה זנדבנק
כתר 2018
40 עמוד, מנוקד
'קודם כול, בואו נדבר על היבשה.
אנחנו עומדים עליה ממש ברגע זה.
אנחנו יודעים הרבה על היבשה.
והנה הים,
שיש בו המון דברים נפלאים.
על הים אנחנו יודעים מעט,
אבל נדבר עליו יותר אחרי שתלמדו לשחות.
וישנם גם השמיים, נושא מסובך למדי...'
בין המילים 'אנחנו נמצאים' ל'כאן' שעל כריכת הספר, על רקע כחול-אפור-לֵילִי, חָבוּק כדור הארץ. מסומנים סביבו מסלולי השיוט של מטוס, של לוויין ושל טיל ומוסיפים לו הדר ומסתורין. כשמתבוננים בתשומת לב בכדור הארץ הזה, במרחב האוקיינוס האטלנטי שבין גוש אירופה-אפריקה לגוש האמריקות - מתגלים פנים כמו-אנושיות; זוהי הראשונה בסדרת הקריצות של הסופר והמאייר אוליבר ג'פרס לקוראים.
כותרת המשנה של הספר – 'מדריך לחיים על כדור הארץ' – מגדירה את מטרתו. ג'פרס מזמין את הילדים הצעירים, בני ארבע או חמש, להכיר את המערכת האדירה שבתוכה הם חיים. הספר נפתח בכפולה המציגה את מערכת השמש על תשעת הגופים הנעים בה. כוכבי הלכת ומסלוליהם מוצגים באיור בשמותיהם ועל פי מקומם במערכת. ג'פרס אינו נרתע מגילם הצעיר של קוראיו; אדרבא, האיור מותח את גבולות החשיבה המושגית של הילדים ומציע להם המחשה שהם יכולים לקלוט.
הכפולה הבאה מתמקדת בכדור הארץ; הוא מצויר על אותו רקע כחול-אפור לֵילִי, אך ג'פרס מוסיף לו עננות ורודות ותכולות העושות אותו ידידותי למראה (קריצה נוספת של ג'פרס לקוראים). הירח המצויר בצד אחד של הכדור והשמש שבצדו האחר ממסגרים את הסביבה שכדור הארץ משייט בה.
הכפולה השלישית חוזרת ומרחיקה את כדור הארץ מהישג הבנתם של קטנים (ולא רק); העולם שלנו - כדור אפל ובודד בחשכת החלל, מצויר בפינה עמוקה ורחוקה של המרחב הבלתי נתפס שאוליבר ג'פרס מבקש להראות במלוא אדירותו. המילה 'חלל' הכתובה בלב הכפולה מעצימה את תחושת הבדידות ותעורר בקוראים פליאה, ואולי אף חשש מסוים.
ג'פרס ממשיך להתקדם פנימה, להתקרב אל העולם ולהראותו בתפארתו: כמו בתיאור הבריאה התנ'כי הוא מפריד בין ים ליבשה, מבחין בין מישור להרים, צולל עם קוראיו להצצה אל מצולות הים ועובר להתבוננות מפורטת ומגוונת ביצורים החיים שעל הכדור - בני האדם ובעלי החיים. המסר מוצג בגלוי: 'בני האדם באים בכל מיני צורות, צבעים וגדלים. כל אחד מאתנו נראה אחרת, מתנהג אחרת ונשמע אחרת, אבל אל תתבלבלו, כולנו בני אדם.' עוד מוסברים באיורים ובמילים ההבדלים בין יום ללילה, ממד הזמן הנע סביבנו והמרחב הכפרי לעומת הדחיסות העירונית. הספר מסתיים בהמלצה מפורשת:
'הוא נראה גדול, כדור הארץ.
אבל המון בני אדם גרים עליו.
(7,327,450,667, נכון לרגע זה).
אז תהיו נחמדים.
יש מספיק לכולם.'
(בנקיטת המספר, שהיה מדויק רק לשבריר שנייה ושהוא חסר שם או משמעות בעבור הילדים, ג'פרס קורץ שוב אל המבוגרים המקריאים.)
לשון הספר מעורבת; יש בה לא מעט מונחים מופשטים שהילדים יתקשו להשיג בשכלם, אך האיורים ממחישים את התוכן ואפשר ליהנות מהספר גם אם מוותרים על שמות כמו 'העגלה הקטנה' או 'קונסטלציות'. ג'פרס זוכר מיהו הקהל שלו, פונה אליו ישירות ('זהו כדור הארץ. תשמרו עליו, כי אין לנו כדור אחר') ועובר שוב ושוב ללשון יומיומית מדוברת המתיידדת עם הקוראים: 'באופן כללי, העסק עובד ככה...'. הכפולות המאוירות מעוצבות ככרזות מדעיות או סכֵמות וכוללות גם כיתובים קצרים ('מוח, בשביל לחשוב; ריאות, כדי לנשום אוויר [...] עצמות, כדי להחזיק את כל העסק יחד'), והן יספקו שפע של נושאים לשיחות מרתקות בין קטנים לגדולים.
אוליבר ג'פרס מוכר לקוראים הישראלים בזכות ספריו איך לתפוס כוכב, לאבד ולמצוא, הדוב שאהב לבנות מטוסים, תקוע ו-הילד שאהב לאכול ספרים. על אוליבר ג'פרס קראו בדףדף.
אנחנו נמצאים כאן מתאים למאזינים מגיל ארבע ולקוראים עד גיל שבע.
נירה לוין