איש המים של גילי
כתב: אמיר גלבוע
איורים: ליאורה גרוסמן
כנרת בית הוצאה לאור 2017
32 עמוד, מנוקד
'אבל בינתים
אני אעשה איש-מים.
אקח הרבה מים
ואשפך מים
פה בחוץ,
ליד המרפסת,
מן הארץ
ועד השמים.'
גילי הקטנה, המתבוננת בלוח שנה 'שמחוץ לארץ', מתפעלת מהנופים המושלגים, מעגלות החורף ובעיקר מ'האיש הזה שעשו משלג'. במקום שגילי חיה בו אין שלג, אבל מים יש ויש; לכן היא מחליטה לעשות 'איש-מים'. אביה יושב בסמוך עסוק בענייניו וגילי ממשיכה ומהרהרת בקול, ומתכננת איך תעשה את איש המים שלה. המראות המלהיבים בלוח השנה מעוררים את דמיונה והיא נסחפת למונולוג אסוציאטיבי שכולו רעיונות, קושיות ופתרונות.
המונולוג של גילי נפתח בפנייה לאבא - 'אבא, בוא תראה את התמונה הזאת / בלוח זה שמחוץ לארץ' - ומכאן היא ממשיכה ומפטפטת בינה לבינה, מציעה ומנמקת או שוללת, מתארת ומביעה את דעתה על חייו העתידיים של אותו איש-מים. פה ושם היא מתייחסת לאביה המאזין לה - אולי בהתפעלות, אולי בהיסח הדעת - אך אינו מתערב: 'אתה תחבר לו צינור של גומי / ישר מן הברז שבגינה', או 'רגע, אתה יודע מה עוד אני חושבת?'. היא מניעה-מתחזקת את המונולוג שלה, משבצת בו מבעי רגש, עוברת מהשערות והסברים ללשון ציורית ונוקטת מילות קריאה המשקפות את התלהבותה - 'יו! גם נוכל / בחג העצמאות / לכסות אותו...', או את מורת רוחה - 'אוף! / אז מה יש? שיצחק / ולא יהיה עצוב'. את כל זאת היא עושה בעזרת פעלים שכולם בזמן עתיד - 'אעשה', 'אקח', 'ואשפוך', 'יישפך', 'יישאר', 'אתקע' ועוד רבים, ומסגירה אגב כך את האופי הילדי הגמיש-עדיין של עולם המושגים שלה: 'גם אף. / גם כן מן ענף. / כזה קטן. / לא קטן מאוד, / כי האיש יהיה גדול מאוד. / אבל קטן.' חריזה אקראית ואורך משתנה של שורות מוסיפות לטקסט דיבוריוּת וההַנְגָנָה (אינטונציה) המשתמעת מן הטקסט עושה אותו מוזיקלי מאוד.
בסופו של דבר, כשגילי ממצה את השעשוע שבהפלגה בדמיון, היא קוטעת את הפטפוט באחת: 'רגע, אבא. אני רוצה ללכת / לראות מה עושה טלי / בחדר. / אני שומעת שכבר הפסיקה / לחלל. / אולי עכשיו היא תסכים / יחד אתי / קצת להשתולל'. אבל גילי אינה עוזבת את הזירה לפני שהיא מוכיחה לאבא שאיננה תינוקת פּוֹתָה ושהיא יודעת היטב להבחין בין דמיון למציאות. היא חותמת בתוכחה על מה שהיא תופסת כלגלוגו המרומז של אבא על תכניותיה: 'וכל מה שאמרתי לך / זה לא ברצינות, / ואתה אפילו לא צוחק / בצחוק. / אז גם אני לא אדבר יותר, / רק אשתוק, / ואלך לי אל טלי / כי היא בטח כבר / מחכה לי'.
איש המים של גילי ראה אור בראשונה ב- 1963 בהוצאת ספרית פועלים, ולווה באיוריה של שושנה הימן. מהדורה מחודשת ראתה אור ב- 1975.
אמיר גלבוע (1917–1984), היה משורר, עורך ומתרגם, חתן פרס ישראל לשירה לשנת תשמ'ב. לילדים פרסם גלבוע רק יצירה אחת זו. שירו המוכר ביותר של אמיר גלבוע לציבור הישראלי - 'שיר בבוקר בבוקר' - הושמע בפי שלמה ארצי בפסטיבל הזמר והפזמון תשל'ג והפך לסמל בזכות השורות 'פתאום קם אדם בבוקר / ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת / ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום'.
איש המים של גילי מתאים לבני שלוש עד חמש.
ספרים מאותו מדף:
הדרך הארוכה לסנטה קרוז, מאת מיכאל אנדה
כובע קסמים, מאת לאה גולדברג
מי שתה לי? מאת שהם סמיט
ליאת והשנורצ, מאת אושי הקראוס וקרן גולדשטיין
מריוס, מאת רולף דקר
נירה לוין
איורים: ליאורה גרוסמן
כנרת בית הוצאה לאור 2017
32 עמוד, מנוקד
'אבל בינתים
אני אעשה איש-מים.
אקח הרבה מים
ואשפך מים
פה בחוץ,
ליד המרפסת,
מן הארץ
ועד השמים.'
גילי הקטנה, המתבוננת בלוח שנה 'שמחוץ לארץ', מתפעלת מהנופים המושלגים, מעגלות החורף ובעיקר מ'האיש הזה שעשו משלג'. במקום שגילי חיה בו אין שלג, אבל מים יש ויש; לכן היא מחליטה לעשות 'איש-מים'. אביה יושב בסמוך עסוק בענייניו וגילי ממשיכה ומהרהרת בקול, ומתכננת איך תעשה את איש המים שלה. המראות המלהיבים בלוח השנה מעוררים את דמיונה והיא נסחפת למונולוג אסוציאטיבי שכולו רעיונות, קושיות ופתרונות.
המונולוג של גילי נפתח בפנייה לאבא - 'אבא, בוא תראה את התמונה הזאת / בלוח זה שמחוץ לארץ' - ומכאן היא ממשיכה ומפטפטת בינה לבינה, מציעה ומנמקת או שוללת, מתארת ומביעה את דעתה על חייו העתידיים של אותו איש-מים. פה ושם היא מתייחסת לאביה המאזין לה - אולי בהתפעלות, אולי בהיסח הדעת - אך אינו מתערב: 'אתה תחבר לו צינור של גומי / ישר מן הברז שבגינה', או 'רגע, אתה יודע מה עוד אני חושבת?'. היא מניעה-מתחזקת את המונולוג שלה, משבצת בו מבעי רגש, עוברת מהשערות והסברים ללשון ציורית ונוקטת מילות קריאה המשקפות את התלהבותה - 'יו! גם נוכל / בחג העצמאות / לכסות אותו...', או את מורת רוחה - 'אוף! / אז מה יש? שיצחק / ולא יהיה עצוב'. את כל זאת היא עושה בעזרת פעלים שכולם בזמן עתיד - 'אעשה', 'אקח', 'ואשפוך', 'יישפך', 'יישאר', 'אתקע' ועוד רבים, ומסגירה אגב כך את האופי הילדי הגמיש-עדיין של עולם המושגים שלה: 'גם אף. / גם כן מן ענף. / כזה קטן. / לא קטן מאוד, / כי האיש יהיה גדול מאוד. / אבל קטן.' חריזה אקראית ואורך משתנה של שורות מוסיפות לטקסט דיבוריוּת וההַנְגָנָה (אינטונציה) המשתמעת מן הטקסט עושה אותו מוזיקלי מאוד.
בסופו של דבר, כשגילי ממצה את השעשוע שבהפלגה בדמיון, היא קוטעת את הפטפוט באחת: 'רגע, אבא. אני רוצה ללכת / לראות מה עושה טלי / בחדר. / אני שומעת שכבר הפסיקה / לחלל. / אולי עכשיו היא תסכים / יחד אתי / קצת להשתולל'. אבל גילי אינה עוזבת את הזירה לפני שהיא מוכיחה לאבא שאיננה תינוקת פּוֹתָה ושהיא יודעת היטב להבחין בין דמיון למציאות. היא חותמת בתוכחה על מה שהיא תופסת כלגלוגו המרומז של אבא על תכניותיה: 'וכל מה שאמרתי לך / זה לא ברצינות, / ואתה אפילו לא צוחק / בצחוק. / אז גם אני לא אדבר יותר, / רק אשתוק, / ואלך לי אל טלי / כי היא בטח כבר / מחכה לי'.
איש המים של גילי ראה אור בראשונה ב- 1963 בהוצאת ספרית פועלים, ולווה באיוריה של שושנה הימן. מהדורה מחודשת ראתה אור ב- 1975.
אמיר גלבוע (1917–1984), היה משורר, עורך ומתרגם, חתן פרס ישראל לשירה לשנת תשמ'ב. לילדים פרסם גלבוע רק יצירה אחת זו. שירו המוכר ביותר של אמיר גלבוע לציבור הישראלי - 'שיר בבוקר בבוקר' - הושמע בפי שלמה ארצי בפסטיבל הזמר והפזמון תשל'ג והפך לסמל בזכות השורות 'פתאום קם אדם בבוקר / ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת / ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום'.
איש המים של גילי מתאים לבני שלוש עד חמש.
ספרים מאותו מדף:
הדרך הארוכה לסנטה קרוז, מאת מיכאל אנדה
כובע קסמים, מאת לאה גולדברג
מי שתה לי? מאת שהם סמיט
ליאת והשנורצ, מאת אושי הקראוס וקרן גולדשטיין
מריוס, מאת רולף דקר
נירה לוין