מבעד לראי ומה אליס מצאה שם
כתב: לואיס קרול
מאנגלית: עטרה אופק
איור העטיפה: בתיה קולטון
איורי פנים: מירה פרידמן
מודן, אוקיינוס 2017, בסדרה 'הרפתקה - סופרים מתרגמים קלאסיקה'
162 עמוד, מנוקד
'אני לא מבינה אותך,' אמרה אליס. 'זה מבלבל להחריד!'
'זו התוצאה של לחיות הפוך,' אמרה המלכה בטוב לב. 'בהתחלה זה תמיד גורם קצת סחרחורת - '
'לחיות הפוך?' חזרה אחריה אליס בתדהמה עצומה. 'מעולם לא שמעתי על דבר כזה!'
'- אבל יש בזה גם יתרון עצום: כך הזיכרון עובד בשני הכיוונים.'
'אני בטוחה ששלי עובד רק בכיוון אחד,' ציינה אליס. 'אני לא מסוגלת לזכור דברים לפני שהם קורים.'
'זיכרון שעובד רק לאחור הוא זיכרון גרוע,' העירה המלכה.
'איזה מין דברים את זוכרת הכי טוב?' העזה אליס לשאול.
'אח, דברים שקרו בעוד שבועיים,' ענתה המלכה כלאחר יד.
זמן רב חלף מאז חזרה אליס מארץ הפלאות. יום אחד, כשישבה על הכורסה הגדולה ושיחקה עם החתולה הקטנה, אליס החלה לתהות מה טיבו של החדר המשתקף בראי שעל הקיר, וחיש מהר מצאה את עצמה בחדר ההוא. תחילה הוא נראה בעיניה זהה לחדר שממנו באה, אבל השיטוט בו הפך להרפתקה גדושת הפתעות, טורפת היגיון וחושים, מצחיקה ומערערת-מוסכמות בעולם שממדי הזמן והמרחב הפוכים בו. היא השתתפה במשחק שחמט ענקי, ניהלה שיחות בלתי צפויות ומעוררות תהיות עם המלכים והמלכות האדומים והלבנים ועם דיירים אחרים שעל לוח השחמט (כמו פרחים מדברים) ובהם כאלה שהכירה משירי חדר הילדים האנגלי (כמו המפטי-דמפטי), ולבסוף הפכה למלכה.
מבעד לראי ומה אליס מצאה שם נכתב שש שנים אחרי הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, והוא שונה ממנו מאוד: רינה ליטוין, שתרגמה את המהדורה המוערת למבוגרים מבעד למראה ומה אליס מצאה שם (הקיבוץ המאוחד 1999), כותבת באחרית דבר שבעוד הרפתקאותיה של אליס מתחת לאדמה הן 'ביעותיה של נפש ילדותית, הפוגשת בעולם כאוטי שמאיים לערער אותה וממלא אותה פחדים (פחד ההיעלמות, אובדן השליטה או איפוס על ידי מבוגרים מפלצתיים), הרפתקאותיה מעברה השני של המראה הן חלומה של נפש בוגרת לאין ערוך, הנמצאת בדרכה לאינטגרציה, מתוך הכרה מודעת במעבר הזמן, ברוע ובמוות [...] מכיוון שארץ המראה מתאפיינת בהיפוך כיוונים, חוקיותה מאפשרת לנו לעבור על פני אותם תהליכים הנמצאים כבר מאחוריה ושלא דיווחו לנו עליהם, כשם שמה שאנחנו רואים במראה מלבד בבואתנו הנוכחית הוא לא המקום שאנחנו הולכים אליו, כי אם זה שבאנו ממנו' (שם, עמ' 225–226).
ליטווין מציינת עוד שהדגם הצורני-המבני של הרפתקאות אליס בארץ הפלאות הוא 'סטטי ומעגלי, בדומה לרחם הנפש הינקותית. הזמן בארץ הפלאות עומד והתנועה היא מעגלית ואינסופית' (שם 227); אליס אינה מתקדמת כלל, וחוזרת למציאות בדיוק כפי שיצאה ממנה. לעומת זאת, מבעד לראי ומה אליס מצאה שם מתווה חוקי התקדמות ישרים וברורים, כשאליס - בשלה יותר, בטוחה בדרכה, החלטית ויעילה - מתקדמת בעולם לוח השחמט לעבר מטרה מוגדרת - הכתרתה למלכה, לאמור התבגרותה. על פי רינה ליטווין, מאחורי המסע של אליס והתבגרותה עומדת תפיסת העולם הערכית הוויקטוריאנית, המחייבת מעבר מן הילדות הנרקיסיסטית אל 'השליטה העצמית והערכים העליונים [...] לקבל את משא הדאגה לעולם ולאלה שגורלם שפר עליהם פחות, אם מפני שהם פחות 'נאורים' ואם מכיוון שניחנו בפחות כוח' (שם 229). קבלת המלוכה מבטאת את הירתמותה של אליס למשימה הנעלה הזו.
מבעד לראי ומה אליס מצאה שם מתאים לבני אחת עשרה ומעלה, ולאמתו של דבר - בעיקר למבוגרים.
נירה לוין
מאנגלית: עטרה אופק
איור העטיפה: בתיה קולטון
איורי פנים: מירה פרידמן
מודן, אוקיינוס 2017, בסדרה 'הרפתקה - סופרים מתרגמים קלאסיקה'
162 עמוד, מנוקד
'אני לא מבינה אותך,' אמרה אליס. 'זה מבלבל להחריד!'
'זו התוצאה של לחיות הפוך,' אמרה המלכה בטוב לב. 'בהתחלה זה תמיד גורם קצת סחרחורת - '
'לחיות הפוך?' חזרה אחריה אליס בתדהמה עצומה. 'מעולם לא שמעתי על דבר כזה!'
'- אבל יש בזה גם יתרון עצום: כך הזיכרון עובד בשני הכיוונים.'
'אני בטוחה ששלי עובד רק בכיוון אחד,' ציינה אליס. 'אני לא מסוגלת לזכור דברים לפני שהם קורים.'
'זיכרון שעובד רק לאחור הוא זיכרון גרוע,' העירה המלכה.
'איזה מין דברים את זוכרת הכי טוב?' העזה אליס לשאול.
'אח, דברים שקרו בעוד שבועיים,' ענתה המלכה כלאחר יד.
זמן רב חלף מאז חזרה אליס מארץ הפלאות. יום אחד, כשישבה על הכורסה הגדולה ושיחקה עם החתולה הקטנה, אליס החלה לתהות מה טיבו של החדר המשתקף בראי שעל הקיר, וחיש מהר מצאה את עצמה בחדר ההוא. תחילה הוא נראה בעיניה זהה לחדר שממנו באה, אבל השיטוט בו הפך להרפתקה גדושת הפתעות, טורפת היגיון וחושים, מצחיקה ומערערת-מוסכמות בעולם שממדי הזמן והמרחב הפוכים בו. היא השתתפה במשחק שחמט ענקי, ניהלה שיחות בלתי צפויות ומעוררות תהיות עם המלכים והמלכות האדומים והלבנים ועם דיירים אחרים שעל לוח השחמט (כמו פרחים מדברים) ובהם כאלה שהכירה משירי חדר הילדים האנגלי (כמו המפטי-דמפטי), ולבסוף הפכה למלכה.
מבעד לראי ומה אליס מצאה שם נכתב שש שנים אחרי הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, והוא שונה ממנו מאוד: רינה ליטוין, שתרגמה את המהדורה המוערת למבוגרים מבעד למראה ומה אליס מצאה שם (הקיבוץ המאוחד 1999), כותבת באחרית דבר שבעוד הרפתקאותיה של אליס מתחת לאדמה הן 'ביעותיה של נפש ילדותית, הפוגשת בעולם כאוטי שמאיים לערער אותה וממלא אותה פחדים (פחד ההיעלמות, אובדן השליטה או איפוס על ידי מבוגרים מפלצתיים), הרפתקאותיה מעברה השני של המראה הן חלומה של נפש בוגרת לאין ערוך, הנמצאת בדרכה לאינטגרציה, מתוך הכרה מודעת במעבר הזמן, ברוע ובמוות [...] מכיוון שארץ המראה מתאפיינת בהיפוך כיוונים, חוקיותה מאפשרת לנו לעבור על פני אותם תהליכים הנמצאים כבר מאחוריה ושלא דיווחו לנו עליהם, כשם שמה שאנחנו רואים במראה מלבד בבואתנו הנוכחית הוא לא המקום שאנחנו הולכים אליו, כי אם זה שבאנו ממנו' (שם, עמ' 225–226).
ליטווין מציינת עוד שהדגם הצורני-המבני של הרפתקאות אליס בארץ הפלאות הוא 'סטטי ומעגלי, בדומה לרחם הנפש הינקותית. הזמן בארץ הפלאות עומד והתנועה היא מעגלית ואינסופית' (שם 227); אליס אינה מתקדמת כלל, וחוזרת למציאות בדיוק כפי שיצאה ממנה. לעומת זאת, מבעד לראי ומה אליס מצאה שם מתווה חוקי התקדמות ישרים וברורים, כשאליס - בשלה יותר, בטוחה בדרכה, החלטית ויעילה - מתקדמת בעולם לוח השחמט לעבר מטרה מוגדרת - הכתרתה למלכה, לאמור התבגרותה. על פי רינה ליטווין, מאחורי המסע של אליס והתבגרותה עומדת תפיסת העולם הערכית הוויקטוריאנית, המחייבת מעבר מן הילדות הנרקיסיסטית אל 'השליטה העצמית והערכים העליונים [...] לקבל את משא הדאגה לעולם ולאלה שגורלם שפר עליהם פחות, אם מפני שהם פחות 'נאורים' ואם מכיוון שניחנו בפחות כוח' (שם 229). קבלת המלוכה מבטאת את הירתמותה של אליס למשימה הנעלה הזו.
מבעד לראי ומה אליס מצאה שם מתאים לבני אחת עשרה ומעלה, ולאמתו של דבר - בעיקר למבוגרים.
נירה לוין