גובולינו חתול המכשפות
כתבה: אורסולה מוֹרֵיי ויליאמס
איירה: קת'לין גֶ'נִינְגְס
מאנגלית: יעל אכמון
עוץ הוצאה לאור 2016
136 עמוד, מנוקד
' 'אוי לי, איזה ביש מזל אני!' אמר לעצמו, כשהתיישב רגע להשיב את נשימתו. 'לא התכוונתי להזיק, רק רציתי לשמח קצת את הילדים המתוקים! מי היה מעלה בדעתו שזה יוביל לצרות כאלה! אוי, למה נולדתי חתול מכשפות - למה, הו למה?' '
אמו של החתלתול גובולינו הייתה חתולת מכשפות וכמוה רצתה להיות גם אחותו, אבל גובולינו חלם על עתיד אחר: 'אני אשב מול האח עם הכפות מקופלות מתחתיי [...] אני אשמור על הבית וארחיק עכברים ואשגיח על התינוק, וכשכל הילדים ישכבו במיטותיהם, אתגנב לחיקה של הגברת שלי בזמן שתטליא גרביים והאדון ינמנם בכיסאו. אני אשאר אתם לנצח נצחים, והם יקראו לי גובולינו חתול המטבח'. גובולינו היה יוצא דופן לא רק בשאיפותיו אלא גם במראהו: שלוש מכפותיו היו אמנם שחורות, אבל הרביעית הייתה צחורה. פרוותו לא הייתה שחורה כמצופה מחתול מכשפות אלא מפוספסת ועיניו לא היו ירוקות אלא כחולות. גורלו נחרץ; בתוך ימים מעטים נטשו אותו אמו, אחותו והמכשפה שבמערתה נולד, והוא נשאר לבדו בעולם.
גובולינו יצא לחפש את מזלו. משפחה לבבית אחת אימצה אותו - עד שתעלוליו המשעשעים העידו עליו שהוא חתול מכשפות. רגע לפני שבעל הבית ניסה להטביעו נמלט גובולינו וחיפש אנשים טובים אחרים שיאמצו אותו, אך בכל מקום עוררו כישורי הכישוף שלו פחד או כעס; כשהוצג לראווה בתחרות חתולים התפעלו ממנו השופטים - אך החתולים קינאו בו והסגירו אותו; כשהפליג בים והיה לחתול-של-אונייה - המלחים חשדו בכוונותיו וסילקוהו; בכל מקום עשה אך טוב אך הוקע כחתול מכשפות והושלך שוב ושוב לרחוב.
גובולינו הוא דוגמה לנווד האופטימיסט, שגם קשייו ואכזבותיו אינם מזיזים אותו מאהבת הזולת הטבועה בו. כמו קרלו קולודי בספרו הרפתקאותיו של פינוקיו (1883), וכמו נורמן לינדזי בספרו פשטידת הפלא (1918), גם אורסולה מוֹרֵיי ויליאמס מגלגלת את גובולינו מהרפתקה להרפתקה, עד שבסוף הסיפור זוכה האנטי-גיבור שלה לבוא אל המנוחה והנחלה - בזכות כישוף, כמובן: 'יש לך לב של חתול מטבח, שאיפות של חתול מטבח ומראה של חתול מטבח! ולכן מהיום תהיה חתול מטבח!' בתוך כך ויליאמס קורצת לאפיזודות ממעשיות ומסיפורי עם ידועים, בהם רפונזל, היפהפייה הנרדמת, הנסיכה שרצתה את הירח ושלגייה.
אורסולה מוריי ויליאמס (1911–2006) הייתה סופרת אנגלייה פורייה שכתבה כ- 70 ספרי ילדים. המהדורה הראשונה של גובולינו חתול המכשפות, שכללה איורים מאת המחברת, ראתה אור ב- 1942 והפכה מייד לרב-מכר.
גוֹבּוֹלינו חתול המכשפות מתאים לבני שש עד שמונה.
נירה לוין
איירה: קת'לין גֶ'נִינְגְס
מאנגלית: יעל אכמון
עוץ הוצאה לאור 2016
136 עמוד, מנוקד
' 'אוי לי, איזה ביש מזל אני!' אמר לעצמו, כשהתיישב רגע להשיב את נשימתו. 'לא התכוונתי להזיק, רק רציתי לשמח קצת את הילדים המתוקים! מי היה מעלה בדעתו שזה יוביל לצרות כאלה! אוי, למה נולדתי חתול מכשפות - למה, הו למה?' '
אמו של החתלתול גובולינו הייתה חתולת מכשפות וכמוה רצתה להיות גם אחותו, אבל גובולינו חלם על עתיד אחר: 'אני אשב מול האח עם הכפות מקופלות מתחתיי [...] אני אשמור על הבית וארחיק עכברים ואשגיח על התינוק, וכשכל הילדים ישכבו במיטותיהם, אתגנב לחיקה של הגברת שלי בזמן שתטליא גרביים והאדון ינמנם בכיסאו. אני אשאר אתם לנצח נצחים, והם יקראו לי גובולינו חתול המטבח'. גובולינו היה יוצא דופן לא רק בשאיפותיו אלא גם במראהו: שלוש מכפותיו היו אמנם שחורות, אבל הרביעית הייתה צחורה. פרוותו לא הייתה שחורה כמצופה מחתול מכשפות אלא מפוספסת ועיניו לא היו ירוקות אלא כחולות. גורלו נחרץ; בתוך ימים מעטים נטשו אותו אמו, אחותו והמכשפה שבמערתה נולד, והוא נשאר לבדו בעולם.
גובולינו יצא לחפש את מזלו. משפחה לבבית אחת אימצה אותו - עד שתעלוליו המשעשעים העידו עליו שהוא חתול מכשפות. רגע לפני שבעל הבית ניסה להטביעו נמלט גובולינו וחיפש אנשים טובים אחרים שיאמצו אותו, אך בכל מקום עוררו כישורי הכישוף שלו פחד או כעס; כשהוצג לראווה בתחרות חתולים התפעלו ממנו השופטים - אך החתולים קינאו בו והסגירו אותו; כשהפליג בים והיה לחתול-של-אונייה - המלחים חשדו בכוונותיו וסילקוהו; בכל מקום עשה אך טוב אך הוקע כחתול מכשפות והושלך שוב ושוב לרחוב.
גובולינו הוא דוגמה לנווד האופטימיסט, שגם קשייו ואכזבותיו אינם מזיזים אותו מאהבת הזולת הטבועה בו. כמו קרלו קולודי בספרו הרפתקאותיו של פינוקיו (1883), וכמו נורמן לינדזי בספרו פשטידת הפלא (1918), גם אורסולה מוֹרֵיי ויליאמס מגלגלת את גובולינו מהרפתקה להרפתקה, עד שבסוף הסיפור זוכה האנטי-גיבור שלה לבוא אל המנוחה והנחלה - בזכות כישוף, כמובן: 'יש לך לב של חתול מטבח, שאיפות של חתול מטבח ומראה של חתול מטבח! ולכן מהיום תהיה חתול מטבח!' בתוך כך ויליאמס קורצת לאפיזודות ממעשיות ומסיפורי עם ידועים, בהם רפונזל, היפהפייה הנרדמת, הנסיכה שרצתה את הירח ושלגייה.
אורסולה מוריי ויליאמס (1911–2006) הייתה סופרת אנגלייה פורייה שכתבה כ- 70 ספרי ילדים. המהדורה הראשונה של גובולינו חתול המכשפות, שכללה איורים מאת המחברת, ראתה אור ב- 1942 והפכה מייד לרב-מכר.
גוֹבּוֹלינו חתול המכשפות מתאים לבני שש עד שמונה.
נירה לוין