אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

תפוס ת'סבתא

כתב: דיוויד ווֹלִיאמס
איורים: טוני רוס
מאנגלית: ארז אשרוב
כנרת בית הוצאה לאור 2015
221 עמוד, לא מנוקד

'באותו הערב חזר אותו סיפור רגיל. סבתא הגישה מרק כרוב, אחריו פשטידת כרוב, ולקינוח היה מוּס כרוב. היא אפילו הצליחה למצוא איפשהו שוקולד בטעם כרוב. אחרי ארוחת הערב סבתא ובן ישבו יחד על הספה העבשה, כפיי שתמיד עשו.
'הגיעה עת השבץ-נא!' קראה סבתא.
נהדר, חשב בן, הערב יהיה משעמם פי מיליון ממה שהיה בשבוע שעבר!' 

בֵּן, ילד בן אחת עשרה, נשלח בכל יום שישי אל סבתו, והוא נאלץ לאכול בחברתה ולישון בביתה. מחאותיו אינן מועילות; הוריו, חובבים מושבעים של תוכניות ריאליטי בתחום הריקודים הסלוניים - יוצאים בכל יום שישי לצפות בהופעות של רקדנים נערצים. 'למעשה, אם הייתה פורצת בבית שְׂרֵפָה, ואמא שלו הייתה צריכה לבחור אם להציל את נעל הסְטֵפְּס הזהובה והמבריקה שהייתה שייכת פעם לפְלָבִיוֹ פְלָבִיוֹלִי (הרקדן הנוצץ, השזוף ושובר הלבבות מאיטליה), או את בנה יחידה, בֵּן חשב שהיא בטח הייתה הולכת על הנעל'. הבית של סבתא, האוכל של סבתא, המראה של סבתא, הקול שלה והמגע של שפתיה על לחיו כשנישקה אותו - כל מה שקשור לסבתא הגעיל את בן, וכל רגע במחיצתה היה בשבילו בבחינת עונש. 
לילה אחד, כשהיה בטוח שסבתא נרדמה, יצא ממיטתו והתקשר להוריו: 'בבקשה, אני רוצה הביתה. סבתא כל כך משעממת. זה עינוי להיות אתהּ,' אמר לאביו. אבל האב איים על בן שיישאר עם סבתא עד חג המולד, וניתק את השיחה.
בן, שחשש שסבתא שמעה את דבריו, חש למחרת בבוקר אי-נוחות קלה, אבל לא העלה על דעתו שכל מה שהתרחש אחר כך הוא תולדה של אותה שיחת טלפון לילית. סבתא אכן שמעה, כך מתברר בסוף הסיפור, ודבריו של נכדה היחיד שברו את לבה. אבל במקום לשקוע בעצב היא החליטה לגייס את הידע שרכשה בקריאת ספרי מתח ותכננה לנכד המשועמם הרפתקה שלא ישכח כל חייו, ושבזכותה יזכור תמיד את סבתו. 
ההרפתקה החלה למחרת, כשבן גילה יהלומים בקופסת עוגיות תמימה למראה. להיטותו לגלות איך ומניין הגיעו היהלומים לקופסה גרמה לו לעקוב באחד הלילות אחרי סבתו עד שתפס אותה על סף מעשה שוד. התברר שסבתא הייתה 'גנבת התכשיטים המבוקשת ביותר בעולם'. הגילוי הזה הוביל להרפתקה מצחיקה, מותחת ומשופעת הפתעות, ההולכת ומתפרעת. הסיפור התמים הופך לטקסט אנרכיסטי, שבסופו חושפת מלכת בריטניה את תחתוניה שדגל האימפריה מתנוסס עליהם. בן הופך למעריץ של סבתו הפושעת, ונעשה חיש מהר שותף פעיל העולה על מורתו. הוא יוזם מבצע מסעיר: סבתא והוא ישדדו את תכשיטי הכתר הבריטי השמורים במצודת לונדון! 

לא פחות משהוא עוסק בקשר שבין ילד לסבתו הלא-אטרקטיבית, תפוס ת'סבתא הוא ספר על הוֹרוּת. בין פרצי הצחוק והתדהמה יפגשו הקוראים תלמיד בודד ואיטי השואף להיות שרברב, וזוג הורים אגוצנטריים, גסי רוח ומזניחים, החושפים את בנם היחיד לכאוס ערכי-מוסרי. מעמדַת פתיחה שהיא הנמוכה ביותר האפשרית סבתא יוצאת לדרך אמיצה ויצירתית שהופכת אותה למבוגר המשמעותי ביותר בחייו של נכדהּ. דווקא המבצע שהשניים מתכננים ומְבַצְעִים, שכולו רצף של עברות על החוק - מלמד את בן פרק חשוב על משמעותה של אהבה משפחתית, על חברות, על שיתוף פעולה ועל שמירת חוק. 

הסיפור נמסר מנקודת מבטו של בֵּן, אבל דיוויד ווֹלִיאמס פיזר בטקסט רמזים אחדים לכך שבראשה של הסבתא הזאת, חובבת ספרי פשע ומעריצה של גאנגסטרים, יש יותר מאשר מתכונים לפשטידות כרוב. מתחת להומור ולסיפור ההרפתקאות התופס את רוב הספר, אפשר למצוא אמירות מעוררות מחשבה על זִקְנָה וביקורת חריפה על ההוֹרוּת הריקנית שבמרכז הסיפור ועל תכניות הריאליטי המציפות את ערוצי הטלוויזיה. ההומור בסיפור שואב בין היתר מעלילת המשנה המשגרת את בן עצמו לתחרות ריקודים סלוניים, מנוכחותו של השכן המציצן, מהרשימות שעורך בן השמות ללעג את סבתו ואת הוריו (למשל עמ' 17, 38, 50) ומהאיורים הנהדרים של טוני רוס.
עם זאת, דבקותו של ווליאמס בתיאורי נפיחוֹת ובביטויי פי-טבעת למיניהם עושה עוול לקוראים הצעירים ומזלזל בטעם הטוב שלהם, ופרק 32 בספר, המתאר את הפיוס הגדול בין בן להוריו ומציג אותם כמודל אופטימאלי להוֹרוּת - רחוק מלשכנע אפילו את התמימים שבקוראים. 

דיוויד ווליאמס הוא שחקן וסופר בריטי עטור פרסים, שספריו שעובדו לסרטים ולמחזות זיכו אותו בתואר 'רואלד דאל החדש' (מן הכתוב בדש הספר). 

תפוס ת'סבתא מתאים לבני שמונה עד אחת עשרה.
נירה לוין