אני הולך לשם
מאת: מתיו מודֵא
נוסח עברי: תלמה אליגון-רוז
כנרת בית הוצאה לאור 2014
ספר קרטון לפעוטות
'זהו! החלטתי! אני הולך לשם!'
ההצהרה הזו הפותחת את הספר נשמעת מפיו של גוזל נְחוש מבט, המנתר ויוצא מקנו שבקצה ענף. המילים 'אני הולך לשם!' חוזרות ומופיעות בשבע הכפולות הבאות, בתוספת מילות פנייה לנמענים שונים; 'אמא', 'אחי', 'סבא' וכן הלאה. בכל פעם הגוזל מתקדם צעדים אחדים על הענף, משמיע את הודעתו לנמען זה או אחר ומקבל ממנו חֵפֶץ שעשוי להועיל לו 'שם', במקום החדש; 'חמודי, רק אל תשכח לקחת סוודר, אולי יהיה שם קר', אומרת לו אמא ומשיטה סוודר כחול; 'גיבור של סבא, הנה לך הכובע שלי, אולי יש שם שמש חזקה,' אומר לו סבא ומושיט לו כובע מצחייה. הוא מקבל גם פנס מאבא, עוגייה מסבתא, ספר מאחותו, מטרייה מהסנאי ורדיו מאחיו, ומצויד בכל אלה הוא ממשיך בדרכו לאורך הענף - לשָם.
איזה הוא המקום שהגוזל מכנה 'שָם'? דבריו אינם מסגירים את היעד; ההצהרה שהוא משמיע בתחילת הספר, הצעדה הארוכה והמתנות שהוא מקבל מאוהביו יוצרות מתח הולך וגובר - בוודאי מדובר במקום מסוכן המחייב אומץ לב! לקראת סוף הספר מגיע הגוזל ליעדו; עמוס בכל החפצים שקיבל הוא עומד מול דלת בגזע העץ ופותח אותה. מה יש מאחוריה? לאן הוא נכנס?
הכפולה האחרונה תביא הקלה מיידית לקטנטנים הממוללים בחשש את תלתליהם. נראה בה הגוזל, לבוש סוודר וחבוש כובע מצחייה, רכוב על סיר לילה, לפניו מונחים מכשיר הרדיו ושברי עוגיות, בידיו ספר ומעליו מטרייה והפנס שמאחוריו מאיר את תא השירותים הסטנדרטי. אין ספק - החלטה גורלית וצעדים אמיצים אל עולם הגדולים.
מתייה מודא הוא מאייר וסופר צרפתי.
אני הולך לשם! ישמח ויעודד בני שנה-שנתיים השוקלים יציאה לאותו מסע.
נירה לוין