כתבה: נירה הראל
איורים: אביאל בסיל
כנרת 2012
ספר קרטון לפעוטות
אמא ורוני יוצאות לטיול.
מה הן רואות בדרך? חתול.
'חתול אוהב חלב,' אמא מספרת.
'אבא! אבא!' רוני אומרת.
ומי זה פה? רוכב אופניים.
רוני שמחה, מוחאת כפיים.
'תגידי אופניים, ילדה נהדרת.'
'אבא! אבא!' רוני אומרת.
רוני ואמא מטיילות קרוב לבית. אמא יודעת היטב שהפעוטה שלה מתעניינת במה שחשוב באמת, ויודעת גם איך לדבר אליה ולתאר את המראות הנפלאים - חתול, כלב, ילד על נדנדה - במילים שגורות ומובנות. בינתיים אוצר המילים של רוני זעיר ממש, ולכל מה שהיא רואה היא מגיבה באותו ביטוי של שמחה: אבא! אבא! ומה קורה כשאבא עצמו מתקרב, 'בחיוך גדול, חיוך אוהב'? זו ההזדמנות של רוני להוכיח שהיא מכירה גם מילה אחרת...
אבא! אבא! הוא סיפור אפיזודאלי מחורז; בכל כפולה מתוארת אפיזודה בת ארבע שורות שבמרכזה דו-שיח קצרצר בין אמא לרוני, אך אין חשיבות של ממש לסדר האפיזודות (למעט האחרונה). כל צמד שורות חולקות חרוז. השורה האחרונה בכל הכפולות זהה, עד הבית האחרון בן שש השורות; השורה האחרונה בבית האחרון היא מעין punchline, שורה מפתיעה שההומור שבה מכוון למבוגרים לא פחות מאשר לפעוטות המאזינים.
האיורים הם מעשה ידיו של
אביאל בסיל, שניכר שחשב היטב על הקוראים; כל כפולה זכתה לרקע בצבע אחר, הפרטים לא רבים מדי, הם רכים, ברורים, צבועים במכחול אופטימי, וילדים קטנים מאוד כבר מכירים אותם ואולי אף יוכלו לקרוא להם בשמותיהם: עץ, פרח, ציפור, גדר, אופניים, ספסל... ההתבוננות באיורים כולה עונג.
גם פעוטות ראויים לספרות ראויה לשמה; במקרה של
אבא! אבא! מדובר בסיפור פשוט ומוצלח, מוקפד ומהוקצע, המאופיין בהומור מאופק שגם קטנטנים ייענו לו בעליצות.
אבא! אבא! מתאים לפעוטות מגיל שנה. דברנים יוכלו גם להשתתף ב'קריאה'.
נירה לוין