אייבי + בין
כתבה: אנני בֶּרוֹז
איירה: סופי בְּלֶקוֹל
מאנגלית: עטרה אופק
כתר 2012, ספר ראשון בסדרה 'אַייבִי ובִּין'
116 עמוד, מנוקד
'לפני שאַייבִי ובִּין נפגשו, אַייבִי לא מצאה חן בעיני בִּין. אמא של בִּין אמרה לה שוב ושוב שהיא צריכה לנסות לשחק עם הילדה החדשה שבבית ממול. אבל לבִּין לא התחשק'.
שתי הגיבורות של הספר (ושל הסדרה כולה) הן בנות שבע. בִּין ותיקה בשכונה ויש לה חברות וחברים. 'בִּין שיחקה עם כולם. ילדים גדולים, ילדים קטנים, כל הילדים בשכונה שיחקו עם בִּין'; אַייבִי חדשה בשכונה, ואמא של בִּין אומרת שאַייבִי נראית נחמדה - 'אבל 'נחמדה', ידעה בִּין, זו מילה אחרת למשעממת'.
הדגם חביב אף שאינו חדש; במרכזו שתי ילדות שונות זו מזו תכלית שינוי, אחת היא מין 'tom boy', שובבה וקופצנית, שאת שיערה הרגיל-למראה גוזזים תכופות כדי שלא יסתבך, שלובשת שמלות רק כשמכריחים אותה. השנייה מתונה, שיערה האדמדם ארוך ומתולתל, היא לובשת שמלות מרצונה וקוראת ספרים להנאתה. הספר מוביל את הקוראים הצעירים להבנת רעיון הסטריאוטיפ: מי שנראית כמו אַייבִי מוכרחה להיות משעממת, ולכן אין טעם להתחבר אתה, וזה הכול, לדעת בִּין.
הסטריאוטיפ מתנפץ כבר אחרי 15 מתוך 100 עמודי הספר. בִּין מגלה שלאַייבִי יש רעיונות מעניינים, שיש לה סודות, ושהיא נועזת. הקשר בִּין השתיים מתהדק חיש והן נעשות חברות קרובות.
צמד הבנות מזכיר לרגע את האחיות לי ואורה מ'אורה הכפולה' של אריך קסטנר (ראו בדףדף). גם בספר הוותיק והמצוין ההוא, שראה אור ב- 1949, מדובר בשתי בנות שונות לחלוטין זו מזו - תאומות שהופרדו בינקותן ולא ידעו זו על קיומה של זו. כשהשתיים נפגשות במקרה בקייטנה, התאומה הדומיננטית למראית עין מגיבה בעוינות ובקנטרנות. בסופו של דבר השתיים חוברות למבצע משפחתי נועז ומשנות את חייהן.
זוגות ניגודים כמו אַייבִי ובִּין מופיעים גם בספרים אחרים, שברבים מהם אותה תבנית עלילתית - מעוינות וניכור לחברות נפש; אבל לא לעיתים קרובות מניח הסופר לגיבוריו להתמיד בתעלוליהם בלי לגרור אותם למעמדי התנצלות מוסרניים. שתיים אלה שכאן - אַייבִי ובִּין - נהנות מכל רגע של משובה, אינן חומלות על האחות הגדולה ננסי שנפלה לעיסת בוץ ותולעים, וממשיכות לתכנן בעליצות את התעלול הבא. קוראים, גם הצעירים שבהם, יודעים להבחין בִּין טוב לרע, ואינם זקוקים להטפת מוסר בכל הזדמנות. לזכותו של הספר הקטן יש לומר עוד שהוא בהחלט לפי כוחם של קוראים צעירים מאוד; ספרים כאלה, שאין בשמותיהם 'חנון' או 'תחתונים', נדירים מאוד. תחי החברות!
אַייבִי + בִּין מתאים לבני שש-שבע.
נירה לוין
איירה: סופי בְּלֶקוֹל
מאנגלית: עטרה אופק
כתר 2012, ספר ראשון בסדרה 'אַייבִי ובִּין'
116 עמוד, מנוקד
'לפני שאַייבִי ובִּין נפגשו, אַייבִי לא מצאה חן בעיני בִּין. אמא של בִּין אמרה לה שוב ושוב שהיא צריכה לנסות לשחק עם הילדה החדשה שבבית ממול. אבל לבִּין לא התחשק'.
שתי הגיבורות של הספר (ושל הסדרה כולה) הן בנות שבע. בִּין ותיקה בשכונה ויש לה חברות וחברים. 'בִּין שיחקה עם כולם. ילדים גדולים, ילדים קטנים, כל הילדים בשכונה שיחקו עם בִּין'; אַייבִי חדשה בשכונה, ואמא של בִּין אומרת שאַייבִי נראית נחמדה - 'אבל 'נחמדה', ידעה בִּין, זו מילה אחרת למשעממת'.
הדגם חביב אף שאינו חדש; במרכזו שתי ילדות שונות זו מזו תכלית שינוי, אחת היא מין 'tom boy', שובבה וקופצנית, שאת שיערה הרגיל-למראה גוזזים תכופות כדי שלא יסתבך, שלובשת שמלות רק כשמכריחים אותה. השנייה מתונה, שיערה האדמדם ארוך ומתולתל, היא לובשת שמלות מרצונה וקוראת ספרים להנאתה. הספר מוביל את הקוראים הצעירים להבנת רעיון הסטריאוטיפ: מי שנראית כמו אַייבִי מוכרחה להיות משעממת, ולכן אין טעם להתחבר אתה, וזה הכול, לדעת בִּין.
הסטריאוטיפ מתנפץ כבר אחרי 15 מתוך 100 עמודי הספר. בִּין מגלה שלאַייבִי יש רעיונות מעניינים, שיש לה סודות, ושהיא נועזת. הקשר בִּין השתיים מתהדק חיש והן נעשות חברות קרובות.
צמד הבנות מזכיר לרגע את האחיות לי ואורה מ'אורה הכפולה' של אריך קסטנר (ראו בדףדף). גם בספר הוותיק והמצוין ההוא, שראה אור ב- 1949, מדובר בשתי בנות שונות לחלוטין זו מזו - תאומות שהופרדו בינקותן ולא ידעו זו על קיומה של זו. כשהשתיים נפגשות במקרה בקייטנה, התאומה הדומיננטית למראית עין מגיבה בעוינות ובקנטרנות. בסופו של דבר השתיים חוברות למבצע משפחתי נועז ומשנות את חייהן.
זוגות ניגודים כמו אַייבִי ובִּין מופיעים גם בספרים אחרים, שברבים מהם אותה תבנית עלילתית - מעוינות וניכור לחברות נפש; אבל לא לעיתים קרובות מניח הסופר לגיבוריו להתמיד בתעלוליהם בלי לגרור אותם למעמדי התנצלות מוסרניים. שתיים אלה שכאן - אַייבִי ובִּין - נהנות מכל רגע של משובה, אינן חומלות על האחות הגדולה ננסי שנפלה לעיסת בוץ ותולעים, וממשיכות לתכנן בעליצות את התעלול הבא. קוראים, גם הצעירים שבהם, יודעים להבחין בִּין טוב לרע, ואינם זקוקים להטפת מוסר בכל הזדמנות. לזכותו של הספר הקטן יש לומר עוד שהוא בהחלט לפי כוחם של קוראים צעירים מאוד; ספרים כאלה, שאין בשמותיהם 'חנון' או 'תחתונים', נדירים מאוד. תחי החברות!
אַייבִי + בִּין מתאים לבני שש-שבע.
נירה לוין