כתבה: קייט די-קמילו
איורים: בַּגְרָם אִיבּטוּלין
מאנגלית: יעל אכמון
זמורה-ביתן 2012
191 עמוד, מנוקד

'כבר אהבו אותי,' אמר אדוארד. 'אהבה אותי ילדה ששמה אבילין.
אהבו אותי דייג ואשתו ונווד וכלבתו. אהב אותי ילד שניגן במפוחית
וילדה שמֵתָה. אל תדברי אתי על אהבה,' אמר. 'ידעתי אהבה'.

אדוארד טוליין אומר את הדברים האלה לבובה שניצבת לידו בחנות הבובות; אמירה כזו אי אפשר היה אפילו לדמיין בתחילת הסיפור! כשארנב החרסינה בעל השם רב הרושם 'אדוארד טוליין' התחיל את מסעו, לא היה דבר רחוק ממנו מאהבה. הוא ידע שאַבִּילִין הקטנה אוהבת אותו, אבל מעולם לא התעניין באיש, זולת בו עצמו.
ביתו הראשון של הארנב היה הבית שבו חיו הילדה אַבִּילִין ובני משפחתה. הוא היה ארנב חרסינה מהודר, אוזניו היו עשויות פרוות ארנבת אמיתית ואפשר היה 'לסדר אותן בתנוחות ששיקפו את מצב רוחו'. מפרקיו היו מחוברים בחוט תיל, ולכן אפשר היה להושיבו ולהעמידו. אדוארד טוליין החשיב את עצמו כאחד מבני המשפחה, ואכן כשהמשפחה הפליגה ללונדון - הצטרף אליהם גם הוא. בלילה שלפני הנסיעה, אחרי שסבתא פלגרינה סיפרה לאבילין סיפור על נסיכה שלא ידעה לאהוב, היא ניגשה לאדוארד טוליין ולחשה באוזנו שלוש מילים: 'אני מאוכזבת ממך'.

מה היה בהן, בשלוש המילים הללו? למה חש שהוא מוטרד?

ההפלגה של ארנב החרסינה הסתיימה מהר מן הצפוי; צמד שובבים על האונייה השליכו אותו אל מעבר לסיפון, ובמשך החודשים הארוכים שבהם היה מוטל על קרקעית האוקיינוס 'הציף אותו בפעם הראשונה בחייו רגש אמיתי וכן. אדוארד טוליין פחד'. גם מחשבות חדשות העסיקו אותו: 'בכל חיי', כך חשב, 'לא הייתי רחוק כל כך מהכוכבים כמו שאני עכשיו'.

קרקעית האוקיינוס הייתה תחילתו של מסע אחר, אישי-הכרתי-רגשי, עבור ארנב החרסינה, מסע של התפכחות והזדככות. מהאנשים שנקלע לחברתם - דייג ואשתו שטיפלו בו באהבה, נווד וכלבתו שאספו אותו מן המזבלה וצירפו אותו אליהם, ילד שהניח אותו בזרועות אחותו הנוטה למות - מהם למד מהי אהבה, ומהי חמלה, עד שראה מול פניו את המוות - ואז, רגע לפני שלבו קפא בו - חזר אל החיים.

סופו של הסיפור הוא נקודת מפגש דרמטית, בעלת אופי דתי מובהק, בין הפן הנרטיבי של הסיפור לפן הסימבולי המלווה אותו מתחילתו והולך ומתגבר לכל אורכו; הסמליות נוכחת כבר בתיאור חוסר האונים של הדמות הקפואה, המטלטלת לה בעולם בלי יכולת לשלוט בגורלה, ומתחזקת בכל תחנה במסעו של ארנב החרסינה - ירידתו אל תחתית הים, עירום, לקראת לידתו מחדש נכון לשינוי; המחשבות על המרחק מן האור; תפיסת המוסר כתוצאה ממפגשיו עם אנשים שהעניקו לו אהבה וחמלה ללא תמורה ועם כאלה שלימדו אותו מהן רשעות ואכזריות; גילוי היכולת להקשיב ולהיות אמפתי; היכולת להתבונן אחורה אל הדרך המוסרית שכבר עשה; הפיכתו לסמל שסביבו חסידים; הצליבה על עמוד הדחליל; האור כאות להתקדמות לשלב הבא; המוות בדמות התרסקות גוף החרסינה והמפגש הרוחני בבית מואר עם כל אלה שאהבו אותו בעבר. שיאה של הסמליות הוא בשובו של ארנב החרסינה אל העולם, כשסימני מותו ניכרים בגופו, ויציאתו לדרך חדשה - להביא שמחה לדור הבא.

קייט די קמילו היא סופרת אמריקנית, שספר הביכורים שלה - הכל בגלל סופר-מר זכה בפרס ניוברי. קראו עליו באתר כנפיים:
http://ofek.cet.ac.il/units/he/lashon/knafaim/Showknafaim.aspx?InnerFrameUrlForPermaLink=http://knafaim.cet.ac.il/pages/item.asp?ID=571&item=-1

את הפרקים מלווים איורים נפלאים מעשה ידיו של בַּגְרָם אִיבּטוּלין, אמן אמריקני שנולד ברוסיה, למד במכון הלאומי לאמנות במוסקבה וחי כיום בפנסילבניה. איבטולין, שמאייר בסגנונות מגוונים מן הגרמני-קלאסי ועד הילידי-נאיבי, צייר את המסע של אדוארד טוליין בסגנון ריאליסטי אמריקני.

המסע המופלא של אדוארד טוליין מתאים לבני שמונה עד מבוגרים.
נירה לוין