אבודים בלב ים

כתבה: מ'ה הרלונג
מאנגלית: יעל ענבר
ידיעות אחרונות ספרי חמד 2010, סדרת 'פרוזה-עשרה'
316 עמוד, לא מנוקד 

אחרי שאמם של בֵּן, דילן וג'רי נהרגה בתאונה החליט אביהם להיפטר מהבית ומהרהיטים, לקנות מפרשית ולצאת עם שלושת הבנים לשייט באיי בהאמה - למשך שנה תמימה. בן, הבכור, היה כמעט בן 16, לדילן עוד לא מלאו 11, וג'רי, הקטן, היה רק בן חמש. בן, שקיווה לקבל מכונית ליום הולדתו, כלל לא רצה לעזוב את הבית ואת כל מה שהזכיר לו את אמו, ולא רצה להיפרד מבית הספר ומהחברים. אבל אבא לא היה מוכן להקשיב.
מחאותיו של בן הלכו והתעצמו עד מועד הנסיעה, לשווא. המשפחה עלתה על מפרשית קטנה וישנה, והמסע החל. האב מינה את עצמו לקפטן, ועל הבנים, ששימשו אנשי צוות, הטיל תפקידים רבים ולא פשוטים. חמלה, צחוק או גילוי לב לא היו שם, על המפרשית; בן היה שקוע בגעגועים לאמו ובכעס על אביו, האב התבצר באבלו ובבדידותו והתרחק מבנו הבכור. המתח בין השניים החריף והפך לעוינות קשה. בן עצמו פגע באותה דרך באֶחָיו הצעירים ממנו. כאביו ממש הסתגר בעצמו, התעלם מדילן השקט ובעל התושייה, ולא אפשר לג'רי הקטן לגדול ולזכות בהערכה.
הכול השתנה בלילה סוער אחד; האב נעלם, והבנים נאבקו שעות ארוכות בסופה קשה עד שהמפרשית נטרפה סמוך לחופו של אי קטן נידח. רק אז, בלי נוכחותו המשתקת של האב, הפכו השלושה לצוות שבו כל אחד – גם ג'רי בן החמש - הוא בעל ערך, מודע לכוחותיו ויכול לצמוח ולהתבגר.
סופו של הסיפור איננו פשוט; כשהקוראים נפרדים מן הסיפור – גיבוריו הם אנשים שונים, היכולים לחזור לחיים על האדמה, להבין זה את זה ולהיות שוב למשפחה. 

מ'ה הרלונג נולדה בעיר קטנה בדרום קרוליינה, מקום שבו יכלה להפליג רק בספרים. זה היה בסדר גמור, משום שקריאה וכתיבה היו תמיד אהבותיה הגדולות. להפלגה אמיתית יצאה רק בבגרותה, כשלמדה בקולג'. 

אבודים בלב ים הוא סיפור של התבגרות, של השלמה ושל שיבה לחיים. מתאים לבני שתים עשרה ומעלה.
נירה לוין