אנה פרנק
אנה פרנק
כתבה: ג'וזפין פול
איירה: אנג'לה בארט
עילמור ספרים; כתר הוצאה לאור
30 עמודים מנוקדים לא ממוספרים
אילו חייתה אנה פרנק בינינו היום, היא הייתה חוגגת את יום הולדתה ה- 76. הספר 'אנה פרנק' שיוצא לאור לרגל יום ההולדת איננו מהדורה מקוצרת ליומנה של הנערה היהודיה מהולנד; זהו סיפור מעובד לצעירים, הפורס את קורותיה וקורות בני משפחתה עד ליום שבו נתפסו הם וחבריהם במחבוא שבאמסטרדם. כמו כן מְסַפֵּר הַסֵפֶר על מה כתבה אנה ביומנה.
הפורמט הגדול והדק עלול להטעות: למרות האיורים הצבעוניים התופסים כשלושה רבעים מכל כפולה (ואף כי דף המידע המצורף גורס כי הספר 'פונה לילדי גן וביה'ס היסודי') – הספר אינו מתאים לילדי גן וכיתה א-ב. הוא עמוס מידע ומושגים מורכבים המחייבים בגרות מסוימת וידע כללי רב (פיצויים, מעצמה, המפלגה הנאצית, תעמולת שנאה וכו') וכתוב במשלב גבוה ('שעון הכנסייה נסך בה מעט נחמה'; 'אהבתם הייתה מתוקה ושברירית; הניצוץ הפך ללהבה... לבערה גדולה שאיימה לכלות את כל אירופה' וכו').
נראה שהכותבת התלבטה גם היא בשאלות החוזרות ועולות מדי פעם - מה, אם בכלל, לספר לילדים צעירים על השואה? האם יש ביכלתם להבין את נסיבות המלחמה ואת זוועות אסונם של היהודים? ברור שעמדתה לא הייתה החלטית: מחד גיסא, היא מתארת בפירוט את הקשיים שנחתו על המשפחה היהודית ואת חרדותיה, אך מאידך גיסא מוסרת במשפט מאופק אחד מה עלה בגורלן של אנה, אמה ואחותה:
'הן מתו ממחלת הטיפוס במחנה ריכוז בגרמניה'. מה יכול הקורא הצעיר לשער בכוחות עצמו?! האם אפשרי לספר לצעירים סיפור כזה ובו בזמן לחסוך מהם עגמת נפש?
דווקא מידע חשוב נמסר בשולי הספר, באות קטנה מאוד ולא מנוקדת: מה אירע ליומן של אנה וסדר זמנים עד מותו של אוטו פרנק. ספק אם בצורה זו הוא זמין לקוראים הזקוקים לו.
ניתן לומר שהספר מצוי על הרצף שבין יומנה של אנה פרנק לבין הערך 'אנה פרנק' באנציקלופדיה. בלוויית מידע נוסף ובאמצעות תיווך של מבוגר, יוכל הספר להתאים לבני
שמונה-תשע ומעלה ולהוות מעין מפגש היכרות ראשון עם הילדה שהפכה לסמל.
נירה לוין
כתבה: ג'וזפין פול
איירה: אנג'לה בארט
עילמור ספרים; כתר הוצאה לאור
30 עמודים מנוקדים לא ממוספרים
אילו חייתה אנה פרנק בינינו היום, היא הייתה חוגגת את יום הולדתה ה- 76. הספר 'אנה פרנק' שיוצא לאור לרגל יום ההולדת איננו מהדורה מקוצרת ליומנה של הנערה היהודיה מהולנד; זהו סיפור מעובד לצעירים, הפורס את קורותיה וקורות בני משפחתה עד ליום שבו נתפסו הם וחבריהם במחבוא שבאמסטרדם. כמו כן מְסַפֵּר הַסֵפֶר על מה כתבה אנה ביומנה.
הפורמט הגדול והדק עלול להטעות: למרות האיורים הצבעוניים התופסים כשלושה רבעים מכל כפולה (ואף כי דף המידע המצורף גורס כי הספר 'פונה לילדי גן וביה'ס היסודי') – הספר אינו מתאים לילדי גן וכיתה א-ב. הוא עמוס מידע ומושגים מורכבים המחייבים בגרות מסוימת וידע כללי רב (פיצויים, מעצמה, המפלגה הנאצית, תעמולת שנאה וכו') וכתוב במשלב גבוה ('שעון הכנסייה נסך בה מעט נחמה'; 'אהבתם הייתה מתוקה ושברירית; הניצוץ הפך ללהבה... לבערה גדולה שאיימה לכלות את כל אירופה' וכו').
נראה שהכותבת התלבטה גם היא בשאלות החוזרות ועולות מדי פעם - מה, אם בכלל, לספר לילדים צעירים על השואה? האם יש ביכלתם להבין את נסיבות המלחמה ואת זוועות אסונם של היהודים? ברור שעמדתה לא הייתה החלטית: מחד גיסא, היא מתארת בפירוט את הקשיים שנחתו על המשפחה היהודית ואת חרדותיה, אך מאידך גיסא מוסרת במשפט מאופק אחד מה עלה בגורלן של אנה, אמה ואחותה:
'הן מתו ממחלת הטיפוס במחנה ריכוז בגרמניה'. מה יכול הקורא הצעיר לשער בכוחות עצמו?! האם אפשרי לספר לצעירים סיפור כזה ובו בזמן לחסוך מהם עגמת נפש?
דווקא מידע חשוב נמסר בשולי הספר, באות קטנה מאוד ולא מנוקדת: מה אירע ליומן של אנה וסדר זמנים עד מותו של אוטו פרנק. ספק אם בצורה זו הוא זמין לקוראים הזקוקים לו.
ניתן לומר שהספר מצוי על הרצף שבין יומנה של אנה פרנק לבין הערך 'אנה פרנק' באנציקלופדיה. בלוויית מידע נוסף ובאמצעות תיווך של מבוגר, יוכל הספר להתאים לבני
שמונה-תשע ומעלה ולהוות מעין מפגש היכרות ראשון עם הילדה שהפכה לסמל.
נירה לוין