אנסטסיה אחראית על הבית
כתבה: לויס לורי
מאנגלית: מאירה פירון
טל-מאי הוצאה לאור
128 עמודים, לא מנוקד
אנסטסיה היא נערה אמריקנית מתבגרת בת שלוש עשרה. היא חיה עם הוריה – משורר מפורסם ומאיירת ספרי ילדים - ועם אחיה סֶם בן השלוש, ותשומת לבה נתונה בעיקר לחברותיה, לקשרים שלה עם בנים ולרצונה להתבטא ולהיות עצמאית.
אמה של אנסטסיה, שגם בימים כתיקונם איננה מצליחה להסתדר עם מטלות משק הבית, נוסעת בענייני עבודה לקצה האחר של ארצות הברית למשך עשרה ימים, והמשפחה הקטנה מנסה להסתדר בעזרת 'לוח זמנים יומי' שמסדיר את המטלות ואת התפקידים. אנסטסיה חושבת שקל מאוד לנהל משק בית, אלא שעשרת הימים הללו מוצפים תקלות ובעיות. האם אנסטסיה תסתדר או שמא תאבד שליטה?
אנסטסיה איננה גיבורה חדשה; הקוראים כבר פגשו אותה בספר הראשון בסדרה, אנסטסיה, שראה אור בעברית בתחילת 2007. אנסטסיה הייתה אז בת 10, ילדה אמריקנית שזה אך התחילה לתת את דעתה על על המשפחה, על התינוק שציפו לו ועל יחסיה עם סבתה הישישה. הספר הוא מנוקד ומתאים לבני שמונה עד אחת עשרה.
והנה, אנסטסיה התבגרה; בספר הנוכחי היא בת 13, שקועה רובה ככולה בעניינים המעסיקים מתבגרים בכל מקום. הספר איננו מנוקד, והוא מתאים לבני 9 עד 13.
שני הספרים שיצאו בתוך חודשים אחדים מעלים שאלה עקרונית: מה קורה כשגיבור ספרותי מתבגר מהר מקצב התבגרותם של קוראיו? אנסטסיה המתבגרת שעל כריכת הספר השני שונה בהחלט מן הילדונת שעל כריכת הספר הראשון. האם הקוראים הצעירים שאהבו את אנסטסיה בת העשר והזדהו אתה יכולים 'לקפוץ' הישר אל דמות המתבגרת בת השלוש עשרה?
האם אלה שנזקקו לטקסט מנוקד ייהנו מקריאת הטקסט הלא-מנוקד שבספר השני?
האנגלית ממשיכה לכבוש שטחים עבריים – גם על דפי הספרות לילדים. 'אני יוצאת עם סטיב ביום שישי בערב! יש לי דייט!'
לא בין מרכאות, בלי פירוש בסוגריים, בלי הערת שוליים. פשוט דייט, בעברית תקנית.
על הסופרת לויס לורי ראו בביקורת על אנסטסיה בדףדף.
נירה לוין
מאנגלית: מאירה פירון
טל-מאי הוצאה לאור
128 עמודים, לא מנוקד
אנסטסיה היא נערה אמריקנית מתבגרת בת שלוש עשרה. היא חיה עם הוריה – משורר מפורסם ומאיירת ספרי ילדים - ועם אחיה סֶם בן השלוש, ותשומת לבה נתונה בעיקר לחברותיה, לקשרים שלה עם בנים ולרצונה להתבטא ולהיות עצמאית.
אמה של אנסטסיה, שגם בימים כתיקונם איננה מצליחה להסתדר עם מטלות משק הבית, נוסעת בענייני עבודה לקצה האחר של ארצות הברית למשך עשרה ימים, והמשפחה הקטנה מנסה להסתדר בעזרת 'לוח זמנים יומי' שמסדיר את המטלות ואת התפקידים. אנסטסיה חושבת שקל מאוד לנהל משק בית, אלא שעשרת הימים הללו מוצפים תקלות ובעיות. האם אנסטסיה תסתדר או שמא תאבד שליטה?
אנסטסיה איננה גיבורה חדשה; הקוראים כבר פגשו אותה בספר הראשון בסדרה, אנסטסיה, שראה אור בעברית בתחילת 2007. אנסטסיה הייתה אז בת 10, ילדה אמריקנית שזה אך התחילה לתת את דעתה על על המשפחה, על התינוק שציפו לו ועל יחסיה עם סבתה הישישה. הספר הוא מנוקד ומתאים לבני שמונה עד אחת עשרה.
והנה, אנסטסיה התבגרה; בספר הנוכחי היא בת 13, שקועה רובה ככולה בעניינים המעסיקים מתבגרים בכל מקום. הספר איננו מנוקד, והוא מתאים לבני 9 עד 13.
שני הספרים שיצאו בתוך חודשים אחדים מעלים שאלה עקרונית: מה קורה כשגיבור ספרותי מתבגר מהר מקצב התבגרותם של קוראיו? אנסטסיה המתבגרת שעל כריכת הספר השני שונה בהחלט מן הילדונת שעל כריכת הספר הראשון. האם הקוראים הצעירים שאהבו את אנסטסיה בת העשר והזדהו אתה יכולים 'לקפוץ' הישר אל דמות המתבגרת בת השלוש עשרה?
האם אלה שנזקקו לטקסט מנוקד ייהנו מקריאת הטקסט הלא-מנוקד שבספר השני?
האנגלית ממשיכה לכבוש שטחים עבריים – גם על דפי הספרות לילדים. 'אני יוצאת עם סטיב ביום שישי בערב! יש לי דייט!'
לא בין מרכאות, בלי פירוש בסוגריים, בלי הערת שוליים. פשוט דייט, בעברית תקנית.
על הסופרת לויס לורי ראו בביקורת על אנסטסיה בדףדף.
נירה לוין