הסיפור של טרייסי ביקר
כתבה: ג'קלין ווילסון
אייר: ניק שרת
מאנגלית: סיגל גפן
ידיעות אחרונות ספרי חמד, סדרת פרוזה-צעיר
162 עמודים מנוקדים
האם יתכן שדפי ספר יהיו רעשניים-ליצניים-פטפטניים-תזזיתיים-נוגעים ללב, הכול בעת ובעונה אחת? כן, זה אפשרי. כאלה הם דפי הספר המלבב הזה, שבו מספרת טרייסי בִּיקֶר את סיפורה – בנשימה אחת מן המילה הראשונה ועד האחרונה!
טרייסי בִּיקֶר בת ה- 10 מתגוררת בפנימייה לילדים חסרי בית. אבא אין לה, ואמא שלה – ספק אם היא באמת מתעניינת בה (טרייסי לא אוהבת את המחשבה הזו!) כשטרייסי הוּצְאָה מהבית היא נשלחה למשפחה אומנת, ואחר כך לעוד אחת, אבל שתי המשפחות לא רצו בה. וכאן, בפנימייה שבה היא חיה עכשיו, היא מחכה.
'אני עדיין לא מצליחה להירדם וכבר אמצע הלילה והכול מסריח. אני לא מפסיקה לחשוב על אמא שלי. הלוואי שהיא הייתה באה לקחת אותי. הלוואי שמישהו היה בא לקחת אותי.'
הסיפור של טרייסי בִּיקֶר יכול היה להיות סיפור עצוב, אבל הוא איננו כזה. טרייסי הכותבת את סיפורה (ומאיירת אותו) בעצמה היא ילדה אופטימית, חזקה ומלאת חיים, היודעת להסתדר גם בימים קשים כשהלב עצוב. תאמינו או לא – היא (כמעט) מצליחה לארגן לעצמה משפחה אומנת בדיוק כמו שרצתה!
מכתביה של טרייסי לקַאם, הסופרת שביקרה בפנימייה, והאיורים שבהם ליוותה את מכתביה ואת הסיפור כולו מזכירים את סיפורה של ג'ודי, חניכת בית יתומים שנדבן אלמוני מעניק לה מלגת לימודים בקולג' בתנאי שתכתוב לו אחת לחודש ותתאר את קורותיה.
מכתביה של ג'ודי מקובצים בספר הנפלא אבא אֶרֶך רגליים שכתבה ג'ין וובסטר. טרייסי וגם ג'ודי גמעו את החיים בשקיקה, בהתלהבות וברגישות על אף תנאי פתיחה קשים, וסיפוריהן – השונים זה מזה מאוד – סוחפים ומרגשים.
הסופרת ג'קלין ווילסון נולדה באנגליה ב- 1945. את ספרה הראשון כתבה בגיל תשע! בין ספריה בעברית - סודות, בחצות הלילה, חברות בפיג'מות ו-מופע זוגי.
הסיפור של טרייסי בִּיקֶר מתאים לבני שמונה עד שתים עשרה.
נירה לוין