האריה, שליטם התקיף של בעלי החיים ביער, עושה גם בסיפור הזה ככל העולה על רוחו, עד שהחלטתו האחרונה – הטיית מי הנהר לשימושו הבלעדי – מקוממת גם את נתיניו החלשים ביותר. הנתינים המודאגים והכועסים נותנים ביטוי למחאתם, אך המלך, שאנן כמו רבים וטובים לפניו רגע לפני מפלתם, אינו מתרגש מהרוח החדשה הנושבת ביער. הנתינים לעומת זאת מתוודעים לכוחו הפוטנציאלי של הקולקטיב וצועדים בנחישות לנקודת האל-חזור: 'בואו נהיה דמוקרטיה! בואו נערוך בחירות.' הם מתלכדים, מפגינים, עורכים מסעי בחירות, מקיימים הצבעה וסופרים את הקולות כדי לקבוע מי יזכה בכס השלטון – ולתקופה מוגבלת בלבד. עידן חדש נפתח.

האריה, חזק בגופו ומרשים בחזותו, הוא שליטם המובהק של בעלי החיים על פי ייצוגו בפולקלור, במיתולוגיה, באמונה העממית ובדתות, באמנות, בספרות העממית ובספרות לילדים; זירת היער המייצגת כאן את החברה האנושית מבקשת להראות שכמו בני האדם, החיות מסכינות עם הראוותנות והבזבזנות של השלטון – אבל רק עד שהתנהגותו הכוחנית של השליט מסכנת את חיי הנתינים ('יוסף, הילדים צמאים ואין לנו עוד מים לתת להם לשתות!') ומעוררת בהם את חוש הצדק הרדום ('ראית מה האריה עשה?!'). כדי להוליך את סיפורם ליעדו החברתי-דידקטי, בחרו יוצרי הספר לאפיין את המונרך כשליט אנוכי, אטום לב וכסיל; לא זו בלבד שהוא מתעלם מאחריותו ואינו מנסה להרגיע את נתיניו, אלא הוא בוחר להתמודד בבחירות כשווה בן שווים ובו-בזמן מוכיח במצעו שמרנות, גזענות, טיפשות ובעיקר קוצר ראייה.

הקוראים הצעירים לומדים אגב סיפור מהן 'בחירות', מהם 'קולות' ואיך נקבע המנצח, נחשפים לרכיבי המהלך הדמוקרטי (בהם זכות המחאה, הפגנה, תעמולה ושכנוע) ולכללי היסוד שלו ('כל חיה רשאית להציג את מועמדותה'; 'אסור בהחלט להחליף מתנות בין מועמדים לבוחרים' וכו'), בוחנים מצעים של מפלגות ומוזמנים לזהות אינטרסים גלויים וסמויים וסגנונות שונים של העברת מסרים. הספר שראה אור בברזיל נכתב בתהליך שהשתתפו בו ילדים ובוגרים. עשרות מהם השתתפו בסדנאות שהדגימו והמחישו באמצעות משחק תפקידים ושיח את מהלך הבחירות ביער. 'ההתרחשויות המשעשעות והמפתיעות שאירעו במהלך המפגשים הללו היו השראה לכתיבת הספר' (מדף היחצ'ן). חבל שההוצאה לא מצאה לנכון להוסיף פרטים על ארבעת היוצרים החתומים על הספר.

בטקסט מודגשים בקו מושגי יסוד כמו 'הפגנה', 'דמוקרטיה' 'מסע בחירות', קולות' וכיו'ב, ובעמוד האחרון של הספר הם מופיעים שוב ולצד כל אחד מהם הסבר. המחברים והמתרגמת יצאו אולי ידי חובתם, אבל התבוננות בלשון ההסברים מעוררת שאלות על הנגשת מידע לקוראים צעירים (שאלות החוזרות ועולות גם כשרואה אור ביוגרפיה חדשה של דמות מופת המיועדת לצרכני ספרים מצוירים). האם בני חמש עד שמונה - קהל היעד של הספר על פי הפורמט והעיצוב - יבינו הסבר כמו 'מסע בחירות: מה שהמועמד עורך לפני הבחירות כדי שהבוחרים יכירו אותו ויצביעו לו'? ספק; קשה להסביר מושג לא מוכר באמצעות מושגים לא ידועים אחרים. לכן, על אף העיצוב הצבעוני ושפע הגירויים הגרפיים והטקסטואליים, נראה שתיווך של מבוגרים הכרחי כאן כדי שהצעירים יוכלו ליהנות מהמשל החברתי, להבין את ההקשר האקטואלי ולהטמיע את המידע החדש בתודעתם. מורים והורים שיציגו את הספר בפני בני שמונה ואף תשע בטכניקות שונות (המחזה, קריאה בתפקידים...) יוכלו לעורר סקרנות, מעורבות וחשיבה ביקורתית על המשמעות המעשית של המושגים הפורמליים. בחירות בממלכת החיות אמנם נכתב בברזיל, אך מעניין יהיה להשוות בין היער ומנהיגו בסיפור לחברה הישראלית ומנהיגיה. דומה ששתי הזירות האלה חולקות יותר ממכנה משותף אחד.

ספרים מאותו מדף:

המלך אהרל'ה פורש, מאת יונתן יבין

בארץ יען כי, מאת אפרים סידון

הממלכה הקטנטנה, מאת אתגר קרת

המלך הנחמד מארץ איזמרגד, מאת משה בן שאול

ראש העיר תן לשיר, מאת אורי אורלב

המלך מתיא הראשון, מאת יאנוש קורצ'ק

בחירות בממלכת החיות מתאים בתוספת תיווך לבני שש עד תשע.

נירה לוין