מאת: קורניי צ'וקובסקי
תרגם: נתן אלתרמן
אייר: דוד פולונסקי
עם עובד 2015
36 עמוד, מנוקד

שש פעמים מופיע השם אפריקה בשורות הפתיח של הסיפור, כדי להזהיר את כל מי שפותחים את הספר ולהפציר בהם לבל יתקרבו למקום משכנו של 'הפרא, המפלצת, ברמלי!'. הקוראים הצעירים, שהאימה ויצר ההרפתקנות מסעירים את חושיהם, יכסו ביד אחת את עיניהם וביד האחרת ימהרו ויהפכו את הדף; שם, בכפולה הבאה, יפגשו את גדי וימימה; בשעה שהוריהם של השניים מנמנמים בצל העץ שבחצר ממהרים הילדים אל היבשת האסורה. כבר בתחילת הסיפור מהדהדים בתרגומו המופתי של אלתרמן קולות התופים האפריקאיים (ואולי גם קולות הג'ונגל כפי שדמיין אותם בזמנו אלתרמן, המתרגם האירופאי-עברי) ומהפנטים-מפתים את הקוראים להצטרף אל גדי וימימה:

'וְאַבְּבָּא וְאִמְמָא יוֹשְׁבִים בְּצֵל צַמֶּרֶת,
וְאַבְּבָּא וְאִמְמָא אוֹמְרִים כָּךְ, זֹאת אוֹמֶרֶת:
'נוֹרָאָה הִיא אַפְרִיקָה, כֵּן! כֵּן! כֵּן!
סַכָּנָה בְּאַפְרִיקָה, כֵּן! כֵּן! כֵּן!
אַל תֵּלְכוּ לְאַפְרִיקָה, יַלְדָּה וְיֶלֶד-חֵן!'
אַךְ אַבְּבָּא וְאִמְמָא נִרְדָּמוּ תַּחַת עֵץ
וְגַדִידִי וִימִימְמָה - לְאַפְרִיקָה מַהֵר כַּחֵץ!
לְאַפְרִיקָה! לְאַפְרִיקָה!'

תחילה הילדים 'הולכים בהֵלֶךְ / קוטפים תמרים כמו בני-מלך', אחר כך 'על קרנף קפצו בדרך / ורכבו שעה בערך'. אחרי שפגשו גם גורילה הם חגגו ניצחון על 'כריש-בן-קיש', וכשלגלגו על 'הענק הבהמות-כדרלעומר' מיהר זה בעלבונו והזעיק את המפלצת, הלא היא ברמלי.

'אני המפלצת, השן הקוצצת,
אני הגזלן הרשע ברמלי.
ואין לי עניין עוד
בשום בננות
ובשום שוקולדות
ובשום מרמלדות,
כי רק ביעלדים
קטנטנים, חמודים -
כמותכם, ילדיי!'

גדי וימימה נלכדים בידיו של ברמלי - 'בעיניו נוראות כבר מבריק הוא, / בשיניו נוראות הוא חורק, / מדורה נוראה כבר מדליק הוא, / ומילה נוראה הוא צועק: 'קַרַבַּס! קַרַבַּסַיִם! / ארוחת צהרים!'. בעוד עיניהם של המאזינים נעוצות במדורת הענק ובעוד הם שומעים באוזני רוחם את בכי הילדים הכפותים לגזע עץ ('לעולם מאמא עוד אנו לא נברחה / ועל אפריקה הזאת לעולם נשכחה. / הוי, אוכל-אדם חביב, נתחנן אפיים: / סוכריות לך נקריב, תה עם עוגותים') - מופיע בכפולה הבאה הדוקטור אוֹיזֶמַר ומצליח בקולו הרך להבטיח שהסיפור יסתיים בטוב (הדוקטור אויזמר הבלתי נשכח מסתפק כאן בתפקיד אורח; בספר לימפופו - תרגומו של אלתרמן לעיבוד שעשה צ'וקובסקי לדוקטור דוליטל היה לדוקטור אוֹיזֶמַר [=אוֹי-זֶה-מַר] תפקיד ראשי).

סיפורו המחורז של קורני צ'וקובסקי ראה אור ברוסית ב- 1926, כשאפריקה עוד נחשבה ארצם החשוכה של פראים אקזוטיים והרבה לפני שהמושג 'תקינות פוליטית' בא לעולם. ב- 1946 תרגם אלתרמן את ברמלי לעברית, ותרגומו הנפלא רואה עתה אור במהדורה חדשה. איוריו הנהדרים של דוד פולונסקי, המאופיינים בצבעוניות עזה לצד משחקי שחור-לבן, בדמויות ענק, בתקריבים מבעיתים ובהבעות אקספרסיביות, ממחישים הן את רגעי האימה באפריקה המצוירת והן את גילויי ההומור בטקסט.

ברמלי ירעיד ויצחיק קוראים בני שלוש עד שבע.
נירה לוין