כל המשלים

כתב: איבן אנדרייביץ' קרילוב
נוסח עברי: חגית בנזימן
איורים: זהבית כרמל
כרמל 2015
489 עמוד, מנוקד

החוחית והקיפוד*
כשהשחר רק הֵנֵץ
ישבה חוחית על איזה עץ
ובצניעות אספה כְּנָפָהּ
ושרה מנגינה יפה.

ובעודה שם שרה סולו
הופיע לו האל אפולו.
הוא הסתתר מאז ליל אמש
ושוב הוא פה - זה אֵל השמש
וכמו תמיד בעת בואו
האיר עולם ומלואו.

קבוצת זמירים נשאה קולהּ -
הריעה לו במקהלה
אך החוחית דווקא עתה
חדלה פתאום משירתָהּ.

'מדוע לא תשירי עוד?'
שאל אותה אדון קיפוד.

'אני - ענתה לו החוחית
ובעיניה לחלוחית -
אין לי האון והכִּשְׁרוֹן
לשיר ברון איזה המנון.
איכה אריע לשליט?
בקול חלש בלתי קָלִיט?
לכן, רֵעִי הקיפודון,
עם בוא האל הנמכתי טון'.
..........................................
אם גם אתם אינכם רוצים
לשיר שירי מעריצים,
להצטרף אל ההמון
כדי לשיר את ההמנון
הַקדישו קצת מאמצים
למצוא מגוון של תירוצים. 

*הערת המתרגמת: את המשל הזה כתב קרילוב לבקשת אנשי חצרו של הקיסר הרוסי אלכסנדר הראשון. הוא התבקש להלל ולפאר את הקיסר ובחר בדרך מתוחכמת זו להיענות לציפייתם מבלי לעשות שקר בנפשו (מתוך קרילוב, כל המשלים, עמ' 44). 

זה אלפי שנים המשל הוא אמצעי המאפשר לבעליו להשמיע ביקורת, להוקיע מוסכמות, להקניט נושאי תפקידים וחוגים חברתיים ולעורר חשיבה נֶגְדָנִית. הספר עב הכרס כולל 203 משלים, ובשולי כל אחד מהם - הנמשל.
משליו של קרילוב תורגמו לעברית כבר ב- 1860, בווילנה, בידי משה הכהן רייכרסון, אחר כך ב- 1885 בוורשה בידי מאיר זאב זינגר. זכור לטוב תרגומו הפיוטי, המוזיקלי, המלוטש של המשורר חנניה רייכמן - כל משלי קרילוב - שראה אור בישראל ב- 1949 בהוצאת טברסקי ועוטר בציוריו של נחום גוטמן. משלים משל קרילוב תורגמו גם בידי י'ל גורדון, ש'ך גורדון, שאול טשרניחובסקי ואוריאל אופק. 

איבן אנדרייביץ' קרילוב (1769–1844) נולד למשפחה דלת אמצעים. אחרי מות האב עברה המשפחה לסנקט פטרבורג. הבן לא זכה בחינוך פורמלי, אבל בעזרת הספרים הרבים שהשאיר לו אביו רכש השכלה ושליטה בשפות בכוחות עצמו (על פי הפתיח לספר). קרילוב הצעיר החל את דרכו הספרותית בגיל 15, לאחר שהתקבל לעבודה במשרד ממשלתי. הוא החל לפרסם שירים ומחזות, הוציא לאור כתבי עת ופרסם בהם סטירות חריפות. ביקורתו על חוסר הצדק ועל השחיתות בקרב האצולה ובמוסדות המדינה עוררה את זעם השלטון והוא גלה מרצון לערי השדה. עם שובו לעיר הגדולה פרסם קובץ ראשון של משלים (1909) שזכה לתהילת עולם והפך את מחברו לאחד האישים הפופולאריים בבירת רוסיה. מקובל למנות את קרילוב כאחד משלושת גדולי המְמַשְלִים, לצד איזופוס ולה-פונטיין. משליו הראשונים היו בעיקר עיבודים למשלי שני קודמיו, אך במשליו המקוריים - 203 במספר - אף עלה על קודמיו; יש ביצירותיו מכתמים שנונים, סאטירות חברתיות, ביקורת פוליטית וסיפורי הווי רוויי הומור. מאות ביטויים מיצירותיו נעשו מטבעות לשון ברוסית. משלי קרילוב תורגמו לעשרות שפות (על פי לקסיקון אופק לספרות ילדים). 

המתרגמת חגית בנזימן (נ' 1940), משוררת בזכות עצמה, הקדימה למשלי הספר 'מילה מִשֶׁלִּי': 'משלים מעצם טבעם הם חוצי גבולות - אתה כותב על עולם תוכן אחד ומתכוון לאפיין עולם אחר; כותב על עימות בין בעלי חיים ומתכוון לעימות בין בני אדם; כותב על בעלי חיים ועל דוממים ומייחס להם רגשות, מחשבות, התלבטויות... הכול פתוח. הפתיחות הזו של המשלים אפשרה לי לשרבב לתוכם גם הוויות, מציאויות וניחוחות של תרבות עכשווית ושל מציאות ישראלית [...] גם הלשון שאובה מרבדים שונים' (עמ' 16). המתרגמת מעידה על עצמה ששילבה בתרגומיה ביטויים לועזיים, ביטויי סלנג ומבעים בלשון הדיבור. כמו כן היא מסבירה כי אף שקרילוב כתב נמשלים רק לחלק מהמשלים, היא בחרה להוסיף נמשל לכל משל. בעבודתה עמד לנגד עיניה תרגומו של חנניה רייכמן, אך היא נעזרה גם בתרגומי קרילוב לאנגלית ולצרפתית וספר המשלים ברוסית. 

כל המשלים מתאים לחובבי הסוגה מגיל שש ומעלה.
נירה לוין