אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
 

האריה והעכבר

אייר על פי משל מאת איזופוס: ג'רי פינקני
כנרת בית הוצאה לאור 2010
36 עמוד


רשימת הפרטים לעיל קצרה, שלא כהרגלו של המדור. מה אירע לסדר המקובל - כתב... אייר... תרגם...? הספר גופו מתמיה לא פחות: איפה כתוב שמו?
את חזית עטיפת הנייר הדקה העוטפת את הכריכה תופס תקריב פניו של אריה – איור מרהיב שצבעיו משתרעים על כל מנעד הלבן-צהוב-אוקר-כתום-אדום-חום-שחור; האריה דרוך, מצדד מבט, אולי אורב למישהו, אולי ממתין. הצד האחורי מציג את הגיבור האחר של הספר – עכבר. מקיף אותו שדה גבעולים צהוב ירקרק, והוא עצמו - קטן, מצויר במנעד צבעים כמעט זהה לזה של האריה – וגם הוא דרוך, אבל רמז של חיוך על פניו: הוא יודע משהו שאנחנו עוד לא חשבנו עליו... על שדרת הספר מופיע שמו, וכשמסירים את עטיפת הנייר מגלים את השם בין צמד איורים ממוסגרים: האריה, ומולו העכבר השוקד על כרסום חבל. עכשיו ברור שמדובר במשל הידוע מאוד של איזופוס על האריה והעכבר.
בעמוד האחרון של הספר מובא סיפור המשל בקיצור: אריה שהיה שקוע בשינה התעורר לאחר שעכבר קטן התרוצץ על גבו. האריה רצה לבלוע את העכבר, אבל זה הבטיח שאם האריה ישחרר אותו – יגמול לו על טוב לבו באחד הימים. רוחו של האריה הייתה טובה עליו והוא ניאות לשחרר את העכבר. לא חלפו ימים רבים והאריה נלכד ברשת ציידים. ומי כרסם את הרשת? את זה קל לנחש. 

ההיעדר המוחלט של טקסט על עטיפת הספר – פנים ואחור – אינו מקרי; גם בתוך הספר אין טקסט, למעט 'גְרְרְר' ו'חְרִיץ חְרִיץ' המחקים את קולות האריה והעכבר, 'כְּתֹש-תְלֹש', ו'טְרַם-טְרַם-טְרַם' המייצגים את רחש הכרסום ואת רכב הציידים, ושורת אותיות ארוכה המייצגת את שאגת האריה הלכוד. איוריו של פינקני לא מסתפקים באחד מתפקידיו המסורתיים של האיור בספרים מצוירים – לעטר טקסט, להשלים אותו או לשיר אתו דואט שווה-זכויות; הם קיבלו את הבמה כולה. היעדר הטקסט העניק לפינקני את ההזדמנות להתפרס על פני השטח המלא של העמודים ולצייר את המשל על פי פרשנותו שלו. ומאחר שאין טקסט מְלַוֶה יציב – אלה שמְסַפְּרִים בקולם את הסיפור על פי האיורים זוכים בהזדמנות לקבוע מה להגיד ומתי, על מי ועל מה, באיזה קצב להתקדם ובאיזו אינטונציה. 

'כילד, הערצתי את הנחישות והעבודה הקשה של מכרסם קטן וצנוע שמצליח להציל את מלך הג'ונגל,' אומר ג'רי פינקני, המאייר. 'כמבוגר, למדתי להעריך את גדלות הנפש של שתי החיות: העכבר, שמגלה אומץ לב ומשחרר את האריה, והאריה, שמתעלה על טבעו כצייד ומשחרר את הטרף שלו לחופשי.' בשולי הגרסה הקצרה של המשל המובאת בסוף הספר, ממשיך פינקני ומספר כי אהבתו לבעלי החיים, יראת הכבוד שלו כלפיהם ודאגתו להם גרמו לו למקם את גיבוריו במישורי סֵרֶנְגֵטִי באפריקה, 'בעלי האופק הרחב והשפע הכביר אך השברירי של חיות הבר, בדומה לשני הצדדים של כל אחד מגיבורי המשל'.
האיורים נפלאים בצבעוניותם, יש בהם עושר של פרטים והם מצליחים לבטא את עמדותיהם של הגיבורים ושל דרי יער אחרים. הם מוחשיים למראה עד כדי כך שמתעוררת תשוקה למשש אותם ולהיכנס לתוכם, והם נותנים מקום לפרשנויות ולזוויות ראייה שונות. מי שמביט בכפולה שבתחילת הספר יכול כמעט לחוש ברוח הקלה הנושבת בערבות העשב ובניחוח הטבע. בכפולה שבסוף הספר נראים האריה, הלביאה וגוריהם, ועל גבו של האריה מקובצים העכבר וילדיו. היא מחזירה את הקוראים אל המציאות אבל מבליטה את הפן הערכי של הסיפור: נכון, זהו סיפור דמיוני שאין לו אחיזה בחייהן של חיות הבר, אבל הנדיבות והרוח הטובה יכולות להיות נחלת כולנו.
ג'רי פינקני הוא אמן אמריקני עטור פרסים הכותב ומאייר ספרי ילדים זה חמישים שנה.
על איזופוס קראו בדףדף, במדור סופרים.
האריה והעכבר יענג בני שלוש עד שבע.
נירה לוין