כתבה: עפרה גלבט-אבני
איורים: מושיק לין
הוצאת הקיבוץ המאוחד 2008
29 עמוד, מנוקד

שָׂשׂוֹן הרגזן היה מוכר גרוטאות עני וערירי, שהצליח לריב עם רוב אנשי השכונה. 'בעיקר היה רב עם שכנתו, גברת שמחה, אישה טובת לב, ענייה גם היא, שחצרה גבלה בחצרו.'
בחצרו של הטיפוס הזה הופיע יום אחד חמור. את החמור הביא מנשה, ידיד ששָׂשׂוֹן הרגזן לא ראה מזמן.
'עשה לי טובה,' ביקש מנשה משָׂשׂוֹן הרגזן, 'אין לי עם מי להשאיר אותו. זה רק לכמה שבועות. כשאחזור, אם תרצה – אקח אותו בחזרה.'
לשָׂשׂוֹן הרגזן לא הייתה ברירה; אם כבר נכפה עליו חמור – כדאי לנצל אותו ולהפיק ממנו תועלת. שָׂשׂוֹן רתם את החמור לעגלה, ומעתה משך החמור עגלה ובה החפצים הישנים שקנה שָׂשׂוֹן הרגזן מאנשי השכונה.
במשך הזמן התברר שתועלתו של החמור גדולה הרבה יותר, ודווקא הוא הצליח לשנות את אורח חייו של מוכר הגרוטאות הרגזן ולהשפיע לטובה על אישיותו.

חמורים מככבים במעשיות עממיות לא מעטות ובסיפורים רבים, והם נוערים בספרות הילדים זה עידן ועידנים:

הנסיכה בעור החמור, מאת שארל פרו
המוזיקאים של תזמורת העיר בְּרֶמֶן, ו-החמורון, מאת האחים גרים
המעשייה על החמור שבא בירושה -
זיכרונותיו של חמור, מאת הרוזנת דה-סגיר, 1860 – חמור המספר בגוף ראשון את קורותיו ועל ידידותו עם ילדים
פינוקיו, מאת קרלו קולודי, 1881 - על בובת עץ שבגלל נטייתה לשקרנות ולעצלות הוגלתה לארץ החמורים, אך זכתה לחנינה והפכה לילד אמיתי
פו הדב (1926) ו- הבית בקרן פו (1928), מאת א'א מילן, על הרפתקאותיהם של ילד וחבריו-צעצועיו, שאחד מהם הוא אִיָה, החמור החינני הרואה שחורות
מור החמור, מאת לאה גולדברג, 1951, סיפור פעוטות על חמור שיוצא להרפתקאות
הרפתקאות חמור שכולו תכלת, מאת נחום גוטמן, 1944, על חמור שעלה לגדולה והיה אור לגויים אך חזר לכור מחצבתו
חמורל'ה חמוריקו וחמורון, מאת עודד בורלא, ספרית פועלים 1974 – עלילות שלושה חמורים, אחד ש'אמא לא מרשה לו', השני יודע כל והשלישי מבולבל, שיוצאים למסע הרפתקאות
אלה תולדות מור, כתב בנימין טנא, ספרית פועלים 1977 – על חמור פצוע המגיע לקרבת ביתו של המְסַפֵּר, מתיידד עמו ועם ילדי השכונה וזוכה לאהבתם, ואף יודע להשיב להם כגמולם.

לילדים בוגרים ולמבוגרים נשמיע נעירת המלצה על ספר מיוחד במינו - פְּלָטֵרוֹ ואני, מאת חתן פרס נובֶּל חוּאן ראמוֹן חִימֵנֶס בתרגומו הנפלא של רמי סערי (הוצאת כרמל 2006). הספר מתאר את חברות הנפש בין המספר-משורר לחמורו, ומשקיף דרך עיניהם הטובות על חייו של כפר ספרדי קטן.
הכול בגלל חמור מתאים לבני שבע עד עשר.

נירה לוין