כתבה: ג'וליה דונלדסון
אייר: אַקְסֶל שֶפְלֶר
עברית: רימונה די-נור
כנרת בית הוצאה לאור 2008
32 עמוד, מנוקד

זוכרים את החייט הקטן שהוציא לעצמו מוניטין של גיבור? הוא ענד לגופו סֶרֶט שעליו המילים 'שבעה במכה אחת!'
כן, הוא חיסל שבעה. אבל שבעה מה? אה, לא אמרנו: זבובים...
כך במעשייה של האחים גרים.
גיבור הסיפור שלנו הוא דגיג, אפור ורגיל בהחלט, שחי בין דגים הֲדוּרֵי מראֶה ומיוחסי שֵם ('קוּפסינוּן', 'לַבְקִית', 'נַפּוּחִית', 'זהרון' ואחרים). דגיג היה מאַחֵר חסר תקנה, ובנוסף לכך לא ידע ענווה מהי; בכל יום בָּדָה תירוץ אחר על הרפתקאותיו מסמרות השיער שכמובן לא היו ולא נבראו. דגיג, יש להודות, היה בַּדַאי ואף גֻזְמַאי.
האם כל זה הביא לו כבוד, כמו לחייט של האחים גרים?
כמובן, הרי כך נאמר בסוף הסיפור – הסופרת החליטה להעלות את מעשיותיו על הכתב!

היוצרים ג'וליה דונלדסון ואקסל שפלר העמידו שוב סיפור שבמרכזו צמד ניגודים, כמו בספריהם המשותפים הקודמים:
קטן מול גדול בהלוויתן והשבלול, חלש מול חזק בטרופותי ובטרופותי הבת,
ואחד מול רבים בדגיג. גם כאן מצליח הַנָחוּת מבחינת ייחוסו ומראהו להאפיל על הרַבִּים בזכות שכלו (במקרה זה – בזכות דמיונו הפורה ופיו הגדול) ולזכות בתהילת נצח ספרותית.

שם הספר במקור הוא TODDLER (באנגלית בריטית - ילדון, זאטוט, קטנטן). בחירתה של המתרגמת ב'דגיג' בהחלט מוצלחת.
לתשומת לב מי שקורא באוזניי קטנים: עלילת הסיפור מתרחשת בזירות שונות – בכיתה שמתחת לפני המים, בלב ים הרחק משם ואף במרחבי דמיונו של דגיג. קריאה 'תיאטרלית' תתמוך באיוריו של שפלר ותועיל בסגירת הפערים.

ג'וליה דונלדסון גדלה בבית ויקטוריאני גדול בלונדון, יחד עם הוריה, סבתה, דודה ודודתה, אחותה הצעירה ממני מארי והחתול ג'פרי. 'לאמיתו של דבר,' אומרת ג'וליה דונלדסון כיום, 'ג'פרי היה נסיך בתחפושת; מארי ואני היינו חלוקות בשאלה מי מאתנו תזכה בו.'
בשנות ילדותה ונערותה הרבתה ליצור דמויות דמיוניות ולחקות טיפוסים שנתקלה בהם, כתבה מחזות קטנים ויצרה כוריאוגרפיה לבלט. כיום חיה בגלאזגו שבסקוטלנד.

לבני חמש עד שמונה.
נירה לוין