אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk

סיפור בהמשכים


קריאת סיפור בהמשכים בבית הספר היא דרך מופלאה ופשוטה לחבב ספרים על ילדים. ילדים בכל גיל יתענגו על האזנה לסיפור טוב ויוכלו להפיק תועלת מן השיח הספרותי שיתנהל בצידה. 

והנה התחנות שבדרך: 

נעים מאוד, ספר חדש!
במפגש הראשון נערוך היכרות ראשונית עם הספר הנבחר (גם בחירת הספר ראויה למחשבה, ובעניין זה כדאי לקרוא את ההצעה שבתשובה לתשובה לשאלה - כיצד נמשוך את לב הילדים אל הספרים?
נקרא את שם הספר ואת שם הסופר, נתבונן באיורים שעל הכריכה ובשם המאייר, נציין גם את שם המתרגם ואת ההוצאה (בעתיד אפשר יהיה ליצור קשר עם הוצאת הספרים כדי שהילדים יוכלו לערוך ביקור במקום 'הולדתו' של הספר ולהכיר את תהליך ההוצאה לאור).
נעיין גם בתוכן העניינים שבפתח הספר, וכשכל ה'צידה' בתרמילינו - יוצר, כותרת, נושא, איורים - נעודד את הילדים להעלות אסוציאציות והשערות:
• על מה יסופר בספר?
• מי יהיו גיבוריו? באילו בעיות ייתקלו?
• האם הספר יהיה מפחיד? מותח? מעציב...
• מה מגלים לנו האיורים?
אם לפרקי הספר ניתנו שמות, נוכל לפתח שיחה:
• כל ילד יבחר כותרת פרק המעוררת את סקרנותו, ויכתוב בעקבותיה סיפור קטן משלו. מאוחר יותר, כשנסיים את קריאת הספר כולו, נגלה אם היה קשר בין סיפורי התלמידים לבין עלילת הספר.
• רגע לפני ה'צלילה' לספר עצמו, נפנה את תשומת לבם של הילדים למשפט הראשון בכל פרק. משפטים אלה, מפוזרים בסדר אקראי על גבי לוח, ילוו את המפגשים ויהוו מעין 'תמרורי דרך' במסע לאורך העלילה: בסיום כל פרק, יתבוננו התלמידים בלוח זה וישערו איזה מבין המשפטים יפתח את הפרק הבא.
ספרים שנכתבו בהקשר אקטואלי, היסטורי, חברתי או תרבותי (למשל 'שרה גיבורת ניל'י' או 'יומנה של אנה פרנק') - ראוי שנרחיב על הרקע שממנו צמחו.

והסיפור מתחיל...
במפגשים הבאים, לצד המשך הקריאה בפרקי הספר, נעלה לשיחה נושאים הנוגעים להתפתחות העלילה, להתנהגותם ולאופיים של הגיבורים ולסיטואציות אישיות-חברתיות-רגשיות בסיפור.
איך קוראים בהמשכים?
• כבר בתחילת הקריאה נבקש מהילדים שבמהלך הקריאה ישימו לב לרגשות שמעוררות בהם הדמויות השונות. מי מעורר בהם כעס? או אהבה? ומתי זה קורה? בסופה של הקריאה כל ילד יבחר בדמות שאותה ירצה להציג.
• נעצור לקראת תפנית בעלילה, כדי שנוכל לאפשר לתלמידים להעלות רעיונות משלהם לגבי ההמשך.
• נעצור במקום המעורר דילמה מוסרית-חברתית, שבו נוכל לעורר דיון קצר בקרב הילדים (למשל, מה דעתכם על החלטתו של הגיבור? איך הייתם נוהגים במקומו? אילו עוד אפשרויות קיימות במקרה כזה? מהו הרווח וההפסד בכל החלטה?
• עצירות בקריאה מתבקשות לא רק במקום של מתח דרמטי. אפשר וכדאי לעצור במקום של תיאור מרגש, יפה, שלעיתים אנו נוטים לחלוף על פניו, שמא ישעמם. נכין את הילדים לקראת כניסה להלך רוח אחר, רגוע, שקט, ונתאים גם את טון הדיבור. הילדים יוכלו לעצום עיניים בזמן ההאזנה לקטע, ואחר כך יספרו מה חשו ומה חשבו ויבטאו את עצמם גם בכתיבה או בציור.
• יש מפגשים שבהם ניתן להסתפק בקריאה בלבד, ויש מפגשים שבהם כדאי לסיים את הקריאה לפני תום המפגש ולאפשר לילדים להגיב בדרכים שונות.
• הילדים יוכלו לחוות את דעתם על מה שהתרחש בסיפור בעזרת משפטים כמו אלה:
- אילו הייתי במקומו, הייתי...
- מזל שכך קרה... חבל שכך קרה...
- מכעיס אותי ש...
- הדבר שריגש אותי ביותר... שהעציב אותי...
• אפשר להיעזר באמצעים חזותיים כדי להעמיק את ההיכרות של הילדים עם הדמויות בסיפור: דמויות מוגדלות מן הסיפור יוצגו באופן קבוע בחדר, וככל שנתקדם בקריאה נוסיף להן מילים ומשפטים עד שייבנה דיוקן שלם של הדמות (אוהב את ילדיו, קמצן, מסתגר בעצמו...)
• הסיפור בהמשכים עשוי להיות אמצעי נפלא בתהליך התוודעותם של הילדים לחיי הנפש שלהם ושל הסובבים אותם. בעיות של הגיבורים בסיפור - בדידות, פרדה, עלבון, התאהבות, קנאה, אכזבה - כל אלה עשויים לעורר התחלה של דיאלוג פנימי של הילד עם עצמו בעידוד המורה. לעיתים ניתן להפסיק את הקריאה ולבקש מאחד הילדים להמשיך מכאן, לפי דמיונו הוא, את הסיפור.
• במהלך הסיפור, מדי פעם, כדאי לשלב קטעי מוזיקה שיש להם נגיעה לאווירת הסיפור. אפשר לבקש מהילדים להקליט קטע מוזיקלי שלדעתם מבטא משהו מן המפגש הקודם.
• במהלך העלילה ניתן לבקש מהילדים ללוות את קריאתה של המורה באפקטים קוליים, כמו מחיאות כפיים, תיפוף קל על השולחן, השמעת קולות (גשם, יער).
• לפני סיום הסיפור, נאפשר לילדים להשמיע את השערותיהם לגבי הסיום הצפוי:
'אם הסוף יהיה שמח, הוא יהיה כזה...'
'אם הסוף יהיה עצוב, הוא יהיה כך...'
'אם הסוף יהיה 'פתוח', שמאפשר המשכים שונים, הוא יהיה כך...'

סוף הסיפור
• כמובן שחשוב וגם נחמד להכין 'מסיבת פרדה' לספר, ונבקש מהתלמידים להציע רעיונות לחגיגת סיום הקריאה, למשל מצעד הדמויות, חידון מי-מתי-מה-למה-כמה, תערוכת תפאורה ותלבושות, ראיון עם הסופר, דמויות מן הספר פוגשות דמויות מספרים ומסרטים, וכמובן העלאת הצגה בעקבות הסיפור, שבה יבוא לידי ביטוי תהליך הקריאה והעיבוד כולו.
• כדאי לזכור, שיש ספרים שנעשה להם עיבוד קולנועי, ואם הסרט ראוי - כדאי להשתמש בו!

ספר בספר נוגע
עם הפרידה מן הספר נציג בפני הילדים ספרים 'מאותו מדף': ספריו האחרים של הסופר, ספרים שיש להם זיקה לנושא או להקשר, ספרים שאוירו בידי אותו מאייר וכו'.

סמדר איל ונירה לוין