אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk

שירת נורית זרחי לילדים

שירת נורית זרחי לילדים - מה, למי, ואיך?

נורית זרחי פרסמה ספרים רבים מאוד, הן פרוזה הן שירה, הן למבוגרים והן לצעירים. שירתה לילדים נחשבת משובחת, אנינת טעם ומקורית ומתקיים בה 'כלל הזהב' שניסחה לאה גולדברג (בעקבות קורניי צ'וקובסקי ורבים אחרים): 'שיר טוב לילדים הוא שיר טוב למבוגרים'.
מורים רבים, האוהבים ומעריכים את שירתה של נורית זרחי, מתלבטים בשאלות אילו מבין השירים מתאימים לגילאים השונים ובאלו דרכים ניתן 'לחגוג' עם שירתה בכיתה.
נורית זרחי עצמה בחרה משיריה וכללה אותם בספר 'באה המלכה למלך' (מסדה 1992). ואנחנו נלך בעקבותיה ונמקד את דיוננו בשירים שבספר. חלק מן השירים שבספר, בשל מורכבותם הרגשית והרעיונית, ייתכן שיתאימו רק לתלמידי חטיבות הביניים (כיתות ז-ט).
להלן הצעה להתאמת שירי הספר לשכבות גיל (הדברים אינם בשום אופן החלטיים או סופיים. כל מורה הרגיש הן לשירה והן לתלמידיו יפעיל את שיקול דעתו ויקבע באילו שירים יבחר):

ב-ג-ד
האשה באבטיח
לדוכיפת
ימין, אני ושמאל
הנמר שמתחת למטה
החושך גר
בילי
אסתר
שמלות
עננים, עננים, דובים זקנים
בלבלונת
שיר חורף
מדידות
בבוטן גרו
ישנונה
שבע

ד-ה-ו
האשה באבטיח
באלפי חלילים
אני חולם על פילים
סדק
לקרוא לחתולים
החפרפרת
לשפן הכסף ידידי
בקוטב הצפוני
שמלות
בסוף אני הלכתי
אסתר
ילדה מזלג וילדה כף
מדידות
דודה מרגלית
גברת כלומה
בבוטן גרו
הציפור פמפלה
קולב
פעם גרתי בכיכר הלחם
ישנונה
גברת זו
לעולם
מתחת לשלחן
הפנים
בין הדקלים
אני נותנת ללילה לבוא
עם שושנים התנשקה
לחלום במקשה

ז-ח-ט
אני חולם על פילים
לקרוא לחתולים
בסוף אני הלכתי
ילדה מזלג וילדה כף
הגבעות הן פילים
גברת כלומה
בבוטן גרו
מדבר עם עצמו
החתול בלעם
לאט לאט לאט
הציפור פמפלה
הסוסה הקטנה שעפה
כל לילה עולים
בארץ הסמרטוטים
קולב
פעם גרתי בכיכר הלחם
גברת זו
לעולם
הפנים
בין הדקלים
מרגרט אן
העץ שלבו חלול
אני רוצה שיהיו לי אלף מרכבות
באה המלכה למלך
עם שושנים התנשקה
הפתעה
מה שיש בגן יש בגן


גם השירים המומלצים לגיל הרך מורכבים מבחינת הלשון והמשמעויות ואף על פי כן לא נוותר עליהם; קושי בהבנת רובדי השיר לעומקם אינו גורע מההנאה והחוויה שמעניק השיר השלם.
בבואנו לעסוק בשירת ילדים, כדאי לדעת לאיזה ז'אנר שייך השיר. הדבר יסייע לנו בבחירת דרכי ההוראה. ואף כי לכל ז'אנר מתאימות דרכי הוראה משלו, חשוב לזכור כי השיר עצמו, יהיה שיוכו הז'אנרי אשר יהיה - איכויותיו המיוחדות יורו לנו את הדרך אליו. (על ז'אנרים בשירה לילדים כדאי לקרוא ב'סוגיות וסוגים בשירת ילדים' מאת מירי ברוך בהוצאת האוניברסיטה המשודרת)
מקובל למיין שירי ילדים לשירים ליריים, שירים סיפוריים, שירים תיאוריים, שירי אי-גיון (נונסנס), שירי משחק (לפעוטות) ושירי ערש.
את שיריה של נורית זרחי קשה למיין לחטיבות מובהקות ושירים רבים יש בהם יסודות מז'אנרים שונים.
למשל בשיר 'לדוכיפת' יש יסודות מהשיר התיאורי, אבל הרבה מעבר לכך: אין פה תיאור ריאליסטי של הציפור, ובעזרת האנשת הדוכיפת מקבל השיר איכויות סמליות המעניקות לו גם נופך הגותי.
מכל מקום, חלק מהשירים ניתן לחלק לשתי חטיבות מוגדרות:
השירים הליריים, החושפים את עולם רגשותיו של הילד - ימין, אני ושמאל; הנמר שמתחת למיטה; בילי.
שירי הומור ואי-גיון (נונסנס) - האשה באבטיח; בלבלונת; שיר חורף; מדידות; בבוטן גרו.

ימין, אני ושמאל
זהו שיר שלפני השינה, מעין 'שיר ערש לעצמי', מונולוג פנימי שבו הדוברת סוקרת את אירועי היום. שני 'הילדים' שלה, ימין ושמאל, מייצגים שני חלקים שבה - החלק הממושמע, המצליח, הממלא את ציפיות החברה, והחלק המתמרד, השובב, הקונדסי. הילדה הדוברת, בתבונה ובחמלה של מבוגרים, מוציאה מתוכה את שני חלקיה, מפרידה אותם מעצמה ומעניקה לכל אחד מהם ישות משלו. מן התיאור 'לצדי במיטה ישנים שני הילדים שלי' וממעלליהם של ה'ילדים' ניתן להבין שמדובר בידיים, איברי הגוף הקונקרטיים, שהן המייצגות את חלקי הנפש.
לפנינו סוג של האנשה: הימין והשמאל מתוארים כשני ילדים - ה'טוב' וה'רע', שיחד מהווים את האני השלם של הדוברת.
ה'טוב', שיומו עבר עליו בהצטיינות, נרדם בלא קושי.
ה'רע', שבוודאי ספג כעסים ונזיפות, מתקשה להירדם. והילדה, ש'הרע' הוא חלק ממנה, מבינה מה שלא מבינים מבוגרים רבים - לא תועיל כאן גישה נוזפת וכועסת, אלא הבנה, חיבה ורכות. בזה ניתן לראות משאלה כמוסה של הילדה - שיאהבו אותה גם כשהיא נכשלת ואיננה ממלאה את כל הציפיות.
נושא 'הילד הטוב והילד הרע' מופיע ביצירות רבות בספרות לילדים ('הילד הרע' מאת לאה גולדברג, 'היית ילדה טוב' מאת א' א' מילן, 'היום הרע של טובה' מאת אלונה פרנקל...) ונורית זרחי כדרכה מתבוננת בעניין מזווית הראייה המיוחדת שלה.
השיר משמעותי מאוד עבור ילדים רבים, והעיסוק בו עשוי להיות בעל השפעה מיטיבה.
לפני קריאת השיר ניתן לעורר שיחה: למשל -
• לפני שאני נרדם - על מה אני חושב?
• מחשבות שלא מניחות לי להירדם.
• מחשבות טובות ומחשבות קשות לפני השינה.
את השיר, כמו כל שיר, יש לקרוא יותר מפעם אחת.
נברר עם הילדים מי הם הימין והשמאל שעליהם מדובר בשיר, נבקש מהם לתת להם שמות אחרים.
נשאל למה הילדה הדוברת בשיר קוראת לימין ולשמאל 'שני הילדים שלי'.
נשאל כל ילד על איזה חלק המתואר בשיר, 'שמאל' או 'ימין', ירצה להרחיב את התיאור בכתב, בע'פ, בציור...
הילדים יחברו או יציגו דיאלוג בין ימין לשמאל, וכל אחד יתאר את הטוב ואת הפחות טוב שחווה באותו יום.
נתבונן עם הילדים במבנה השיר, נפנה את תשומת לבם למספר השורות המשתנה בשני הבתים האחרונים (רק שלוש שורות, ללא חריזה) וננסה להבין את הסיבה לכך (יש קשר בין התוכן לצורה: הקצב הפעלתני הופך לקצב איטי כאשר 'סוף סוף נרדמים הכל').
נשמיע שני קטעי מוזיקה ללא מילים (אחד מהם שליו ומתון והשני פרוע וקצבי) ונבקש מהילדים להתאים קטע מוזיקלי לימין וקטע לשמאל. הילדים יוכלו להתנועע בהתאם לסוגי המוזיקה ויספרו מה הרגישו כשהיו 'ימין' ומה הרגישו כשהיו 'שמאל'.
נניח לילדים לספר על עצמם - כשאני (או כשילד אחר) עצוב או כועס - מה הייתי רוצה שיגידו לי, איך הייתי רוצה שיתנהגו אלי?

שיר חורף
שיר הנונסנס משרטט בפנינו מציאות שמעל ההוויה הריאליסטית, הבוראת חוקיות חדשה שבה גם הבלתי אפשרי - אפשרי. שירי הנונסנס משעשעים, וההומור שבהם נולד מתוך מראות האבסורד שהם מציירים. רק ילדים המכירים את המציאות הריאליסטית יכולים ליהנות משיבוש החוקיות שבשירי הנונסנס. שירים כאלה מאפשרים לילדים להפליג עם הדמיון הפרוע ביותר, ומאפשרים להם לתת פורקן למשאלות כמוסות (הלוואי שהייתי... ). בשיר שלפנינו יש עוד 'קומה' מתחת לקומת הנונסנס, היא הרובד הסמלי העוסק בשונה שבחברה ונוגע בו בנגיעה קלה ומרמזת. מבחינה זו השיר שייך לקבוצה גדולה של שירים וסיפורים של נורית זרחי העוסקים בילד השונה, היוצא דופן.
לפני קריאת השיר נאפשר לילדים להתנסות בהבעה אישית. נכתוב על הלוח חלקים מהבית הראשון ונבקש מהילדים להשלים את השורות לפי ראות עיניהם.

'פעם גידלתי משפחת ....
כולן טובות...
רק אחת קצת...
.....................'

אפשרות נוספת, מורכבת יותר -
'פעם גידלתי משפחת ....
כולן...
רק אחת...
.....................'

מטרת הפעילות -
א. ההשלמות של הילדים תהיינה בוודאי לקוחות מהמציאות הריאליסטית, ועל רקע זה קריאת השיר תַרְאֶה באחת את ייחודו כשיר אי-גיון (נונסנס).
ב. השלמת החסר מכוונת את הילדים אל העיקר בשיר - בדלתות כמו בחיים - תמיד יהיה אחד אחר, שונה, מוזר.
אחרי קריאת השיר נשאל:
• מה בשיר הזה מיוחד?
• נציע לילדים לצייר את משפחת הדלתות כשבתוכה הדלת ה'מוזרה'.
• הילדים יישבו בקבוצות. כל קבוצה תחבר מחזה קצר העוסק 'יום בחיי במשפחת הדלתות', או מונולוג מפיה של אחת הדלתות.
• 'והיא נעלבה, קמה ועזבה'. הילדים יספרו את סיפורה של הדלת הנעלבת.
• השיר עוסק בדלתות אבל אפשר לראותו כשיר העוסק בבני אדם. הדלת המוזרה - איזה מן אדם היא עשויה להיות? נבקש מהילדים שיהפכו את הדלת המוזרה לאדם ויתארו אותו.
• הילדים יבחרו חפצים שונים מסביבתם ויעניקו להם תכונות אנושיות.
• נבקש מהילדים להמשיך את המשפט: בחיים האמיתיים זה לא יכול להיות; אבל בדמיון... דלת שרה, שולחן רוקד וכו' ברוח זו (אפשר לקרוא לילדים משירי הנונסנס של דתיה בן-דור [שטו'זים] ושל ע' הלל [לא יאומן כי יסופר]).


סמדר איל ונירה לוין