אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk

בעלי חיים בספרות לילדים

 

פתח דבר
ספרות הילדים עוסקת בנושאים הלקוחים מעולמו של הילד ומעניינים אותו. נושא בעלי החיים נפוץ מאוד בספרות זו. סוגי בעלי החיים הם בהתאם לגילו של הילד ולהיכרותו עמם. הווה אומר: מן המציאות שהוא מכיר. בהתאם לכך ניתן לסווג את קהל ה'קוראים-שומעים' הצעיר גם לפי הסביבה בה הוא חי.
המאמר סוקר יצירות שונות, אשר בעלי חיים מהווים את דמויותיהם הראשיות או המשניות. תוך כדי כך נבדקת תרומתם של יצירות אלו לילדים בהיבטים ביבליותרפיים.

בבחירת היצירות הושם דגש על ספרות הילדים היהודית, הן בעברית והן ביידיש, בארץ ובגולה. 

'היה לי כלב, / קראו לו בילי'.
כך נפתח שירה של נורית זרחי על הכלב בילי שהלך לאיבוד2. 
הדובר בשירה של זרחי הוא ילד, והוא מעיד: 

בילי שלי
לא היה סתם כלב,
הכול לו הייתי אומר,
דומם הסתכל בי מבלי לדבר,
היה לי פשוט חבר. 

הילד מספר באהבה ובגעגועים על כלב שהיה לו במציאות. 
לעיתים יש לילדים גם בעלי חיים כחברים דמיוניים.
 להלן טקסט שנדפס לפני מספר שנים במוסף לילדים בעיתון יומי:

נמר וחבר 3
מאת: רבקה פועל 

פעם, כשהייתי קטנה, זה היה מזמן, לפני שנה,
רציתי יותר מכל דבר אחר
שיהיה לי נמר.
נמר אמיתי, לא סתם צעצוע,
שיהיה לצדי באופן קבוע.
לא סתם איזה נמר קטן, אלא גדול, מפחיד
וכמו כלב – נאמן.
ראיתי את עצמי מטיילת אתו בעיר,
וכל אחד אותי בזכותו מכיר.
בכל מקום אשמע אנשים אומרים:
'כל הכבוד לה! מגדלת נמרים!!!'
וכולם ידעו כמה שאני גיבורה,
ואני של כולם אהיה חברה,
פשוט, כי אף אחד לא יעז
לגרום לי להתרגז!
כל זה פעם חשבתי,
אבל עם הזמן על נמר ויתרתי.
זה לא מפני שגדלתי.
זה בעצם מפני שתמיד ידעתי
שכדי לזכות בחברים,
בכלל לא צריך נמרים!

הילד ובעלי החיים במציאות ובספרות 

'כדי לזכות בחברים – אומרת הילדה בשיר זה – בכלל לא צריך נמרים!' אבל למעשה, היא גייסה לעצמה בדמיונה נמר, כדי להתגבר על בעיה חברתית שהיתה לה. ויותר מזה: כידוע, בעלי החיים עצמם הם החברים של ילדים וגם של מבוגרים.
התינוק שאך נולד מכיר בביתו את משפחתו הקרובה: אימא, אבא, סבים, אחים. אבל מן המעגל החיצוני, עוד לפני שהוא מכיר את בת השכן או מבקר בגן הילדים, עורכים לו היכרות מבעד לחלון: 'הנה ציפור', 'הנה יונה'. 'איך עושה כלב?' 'איך עושה חתול?'
ספרה הקלאסי לפעוטות של פניה ברגשטיין מתחיל ב'בוא אלי פרפר נחמד, שב אצלי על כף היד', ומסתיים ב'מי נובח כל הזמן? זה כלבי הנאמן'. באמצע הספרון הזה מסופר על בעלי חיים שניתן למצוא רק בכפר: 'יש בדיר טלה קטן, וכולו לבן לבן', ו'לפרה האדומה, יש עגלה קטנה חומה'.
ספרות הילדים עוסקת בנושאים הלקוחים מעולמו של הילד והמעניינים אותו. נושא בעלי החיים נפוץ מאוד בספרות זו. כמו בכל נושא, גם כאשר בעלי החיים הם הדמויות המרכזיות, כדאי להתאים את יצירות הספרות לגילו של הילד ולמציאות שהוא מכיר, וזאת כדי שהטקסט יהיה לו מובן ולא מתסכל.4
בהתאם לכך ניתן לסווג את הקוראים הצעירים (ליתר דיוק ה'שומעים' מפי המבוגרים) גם לפי הסביבה בה הם חיים. לפעוטות החיים בעיר כותבים על כלבלב, חתלתול, ציפור, צב ועוד בעלי חיים שיכולים להיקרות על דרכו. ולפעוטות באזורים כפריים מספרים גם על פרה, עגל, סוס, עַיִר ועוד ידידים כאלו.
בעלי החיים שלא בויתו, שחיים בטבע, היו בעבר בתחום התעניינותם של ילדים גדולים יותר. אולם בימינו, עם התרחבות ידע העולם של הילדים בזכות הקולנוע, הטלוויזיה והאינטרנט, גם בעלי חיים אלו – דוגמת אריות נמרים – מוכרים לילדים רכים בשנים. אלו מגויסים בדמיון הן לעזרה, כמו הנמר של הילדה בשיר לעיל, ולרוב – בתרגום פחדים תת הכרתיים בחלומות.5 יש גם הומור לגביהם, כמו בשירה של תרצה אתר 'האריה שאהב תות'.
אגב, הדוב בעיקר זכה לדימוי חביב, ידידותי, חם, וזה מתבטא בדובון הצעצוע - שהוא חלק מאינוונטאר חדרי הילדים - ובעקבות זה ביצירות ספרות. אך לא כאן המקום להרחיב בדובים.

מה לומדים על בעלי חיים מהסיפורים ומהשירים? 

ביצירות על בעלי חיים יש מידע וגם מסרים גלויים וסמויים. 
להלן שאלות על בעל החיים, שניתן למצוא להן תשובות בטקסט הספרותי:

איפה הוא? (הסביבה)
איך הוא נראה? (מבנה גופו)
איך הוא מתנהג? (בריאליה, במשל הסטריאוטיפי)
מה הוא אומר? מה הוא חושב? (האנשה)
מה לומדים מזה? (מסרים גלויים וסמויים)
מה קורה לי? (ההיבט הביבליותרפי האישי. השלכה של התנהגות ורגשות אישיים. הילד הקורא או השומע מזדהה עם בעל-החיים, מגיע לתובנות כלפי עצמו, ויש לו אפשרות להתבטא).6
מה קורה לכולם? (ההיבט החברתי הכללי. ניתן להקיש וללמוד על מהלך חיי האדם, התנהגות אנושית, תופעות חברתיות, ערכים ועוד).

על יונים, תרנגולות וחתולים 

כידוע, מבוגרים הם הכותבים ספרות לילדים. ביצירות רבות משתדלים הכותבים להסוות את עובדת היותם מבוגרים, וכותבים בלשונו ומנקודת מבטו של ילד. אך לעיתים הכותב 'שקוף' בתפקידו כמבוגר: הוא מסביר, מלמד, מטיף. ואז נוצרת ספרות דידקטית.7
חשוב מאוד שהמבוגר יבחר עבור הילד יצירות ספרות טובות, לא דידקטיות מוצהרות. יצירה טובה היא זו שנכתבה בהשראה ובכישרון של יוצר, והיא מעניקה חוויה ספרותית לקורא ולשומע. טקסט שנכתב מלכתחילה מתוך מגמה ללמד ולחנך, יש סכנה שהוא יהיה מלאכותי וקשה יהיה להזדהות עמו. מצד שני, יצירה ספרותית טובה, שיש בה רבדים פסיכולוגיים ורגשיים, שיש בה שיתוף של כל החושים, משכנעת את הקורא בכנותה. לכן היא משפיעה יותר. יחד עם זה – מתוך שלא לשמה בא לשמה. הילד יכול לקבל גם מידע ומסרים מיצירה כזו.
להלן אדגים יצירות שהן טובות לדעתי, מתוך ספרות הילדים לגיל הרך – הן מן הספרות העברית והן מן הספרות ביידיש.
מסתבר, שכל הנושאים והז'אנרים המוכרים לנו היום מן הספרות העברית, נמצאו כבר במחצית ראשונה של המאה העשרים גם בספרות הילדים ביידיש. שתיהן הושפעו, כידוע, מספרות הילדים הרוסית.
נתחיל בשיר שנכתב בארץ בעברית. בשנת 1932 נדפס ב'דבר לילדים' שיר בשם 'יונים' מאת המשורר אהרון זאב.8 השיר מכיל מידע על היונה:
...'פקחתי העיניים / והנה --- / זוג כנפיים לבנות, / זוג רגליים אדומות, / זוג עיניים עגולות. / הומה יונה'. בנוסף למידע יש ליריקה בשיר. משתקפים בו מערכת היחסים הן בין היונה לגוזליה והן בין הדובר בשיר לבין היונים: 'צעד צעד התקרבתי / אט, אט – / עוד אחת! / מציצה מהחרכים, / מרחפת על גוזלים רכים, / מחממת, / מנהמת. / קמתי, / התרוממתי, / פשטתי ידיים, / והיא – / פרשה כנפיים, / עפה חגה בשמים / פעם פעמיים / ויורדת אלי / ישר לידיי. / 'יונה' – / אמרתי לה,/ והיא/ הוגה,הומה: / כן, ומה?'
הדובר בשיר מספר על הסביבה בה הוא ראה את היונים. זו היא, סביר להניח, סביבת מגוריו9 :
'שובך היה לי / מול ים כנרת / [...] 'הרי זו יונה / חמודה, / רבת-חן / יפה כדגניה / על שפת הירדן'
ולפני שהיונים עפות, הן אומרות לו:
''שלום, שלום, אנו עפות מכאן / אל הרי הגולן'.
שיר זה אינו דידקטי. הוא לא נכתב כדי 'ללמד' על היונה, אלא הוא שיר לירי. ובזה כוחו. השיר מעשיר את אוצר המילים במילים ובביטויים: 'הומה', 'מרחפת על גוזלים רכים', 'פרשה כנפיים', 'עפה חגה בשמים', ועוד. הדברים מסופרים באופן מעניין, לא כהרצאת דברים, אלא כסיפור אהבה כמעט, כסיפור חווייתי מלא רגש. יחד עם זה הילד הקורא (או השומע) לומד על היונה, על מבנה גופה ועל אורחות חייה, וגם על מערכת יחסים חמה בין היונה וגוזליה. מכאן ניתן להסיק, כמובן על הקשרים בין הורים לילדיהם וגם על סדרו של עולם: כאשר הגוזלים רכים, ההורים מאכילים אותם, מגינים עליהם, דואגים להם. אבל כאשר הגוזלים צומחים, הם עפים מן הקן.

בעיתון ילדים ביידיש, גרינינקע ביימעלעך [עצים קטנים ירקרקים] שראה אור בווילנה שנים רבות10 , נפוץ מאוד נושא בעלי החיים. להלן דוגמה:
שיר לקטנים בשם 'הינדעלע קוואָקע' [תרנגולונת מקרקרונונת] של נחום ווייסמאַן11 המשלב מידע על התרנגולת יחד עם הומור. השיר בשפת המקור הוא עליז, עם מצלול עשיר, במקצב מהיר של אנפסט.
להלן תרגום השיר מיידיש:

תרנגולונת מקרקרונת

תרנגולונת מקרקרונונת
הטילה ביצה
מתחת למיטה
בתוך חציר, בסלסלה.

תרנגולונת מקרקרונונת
המקור שלך צהבהב
אקנה עבורך במיוחד
שק קטן של קמח צח.

תרנגולונת מקרקרונונת
נוצות לבנבנות על כל הגוף
היזהרי נא פן תחליקי
על הקרח שבחוץ 

תרנגולונת מקרקרונת
לכי לרקוד ריקוד קטן.
האם גם מחר תטילי בשבילי
ביצה בצבע לבנבן?

שיר נוסף מגרינינקע ביימעלעך הוא שיר של שנייער וואַסערמאַן 
על חתלתול שמתחלה וכותרתו: מאַכט זיך קעצעלע פאַר קראַנק12

החתלתול המתחלֶה

החתלתול מתחלה
ושוכב לו במיטה.
רופא חובש את משקפיו
ורושם מרשם עכשיו.

על פי הפתק מחשב החתול
מותר ואסור לחתלתול:
מעט לשתות, מעט לאכול,
ואסור לו בכלל לזלול.

אסור לטעום חלב - חלילה
גבינה עלולה להזיק לקיבה.
צריך לשכב בשקט במיטה
ואחרי עכברים להפסיק רדיפה.
החתלתול החליט החלטה:
תודה, מר רופא, תודה רבה.
אם אסורים זלילה ולקיקה,
למה כדאי לשכב במיטה?

השיר הזה הוא הומוריסטי, חביב. נותן מידע לילד על החתול, החתלתול, על המזון שלהם, על התנהגותם. אבל הסיטואציה היא אנושית בהחלט. ומה לומד הילד על ההתנהגות האנושית?
כידוע, לפעמים נמאס לנו, אנחנו רוצים לשבור את הכללים, לא לקיים מחויבויות. לפעמים לא מתחשק ללכת לגן, או לבית הספר, או לעבודה. בדיוק על זה השיר מדבר. קודם כל הוא נותן לגיטימציה. מותר לנו 'להישבר' מפעם לפעם. זה לא מפחיד. זה קורה גם לאחרים. אפילו לחתלתולים. אבל יחד עם זה, הילד לומד בעקיפין משהו חשוב: לכל דבר יש מחיר. אתה יכול לפעמים לעשות מה שמתחשק לך, כמו להרוויח חופשה שלא בזמנה, אך תיקח בחשבון שתפסיד משהו. אז תעשה את שיקול הדעת בעצמך, אם העסק כדאי לך או לא.
ואם בחתולים עסקינן, הרי עוד היבט ביבליותרפי. ניקח לדוגמא את נושא קנאת האחים. כאשר נולד אח לילד קטן, אומרים לו שהוא גדול, צריך לגלות אחריות, לאהוב את התינוק. אולם, כידוע לכל, מתעוררת הקנאה עתיקת היומין. הילד חושש שהתינוק יתפוס את מקומו במשפחה, במיוחד בלב ההורים שלו. הוא לא יכול לשדר מסרים שליליים כלפי התינוק, זה לא מקובל. ואיך יתגבר על הדילמה שלו? על היחס האמביוולנטי שהוא חש כלפי אחיו הרך? אחת הדרכים היא השלכה של רגשותיו על בעל חיים.
הנה לדוגמא שיר של ריבה דותן. הדובר הצעיר בשיר פונה לחתלתולה ואומר לה:

מה קרה, חתלתולה?
את פוחדת? את חולה?
משהו עצוב קרה לך?
מישהו חשוב לא בא לך?
ואולי, אולי, פשוט,
יש לך אח קטן, חמוד,
ומיום שהוא נולד,
שכחו אותך מעט?

אל בכי, קטנה שלי,
זה קרה גם לך - גם לי.

וכך, באמצעות השיר, ובעצם גם באמצעות בעל חיים בכלל וחתלתולה בפרט,
 יש לילד לגיטימציה לבטא את תחושותיו.

הדוגמאות לעיל הוכיחו אמנם, שבשירים לגיל הרך משובצים בעלי חיים הקרובים לסביבתו של הילד. יחד עם זאת, כאמור, ילדים מכירים גם שמות של בעלי חיים מארצות רחוקות, וזאת בזכות סיפורים, קולנוע וטלוויזיה. הילד לומד ממקורות אלו פרטים על בעלי חיים שחיים במקומות שונים בעולם.
להלן דוגמא מן הכתיבה שלי. זהו בעצם השיר הראשון שלי לילדים שנדפס. הוא הופיע לראשונה בעיתון 'ידיעות אחרונות' ואחר-כך נדפס גם באנתולוגיה.13 המורה והסופר מופיד סידאווי תרגם שיר זה לערבית והשיר נדפס גם בעיתון ערבי.

הדודה שלי מאוסטרליה שלחה לי קנגורו קטן
עדינה בר-אל

הדודה שלי מאוסטרליה
שלחה לי קנגורו קטן.
אתם לא מאמינים?
עובדה! הוא כבר הגיע לכאן.
אמנם בהתחלה
הוא לא כל כך רצה
להיכנס לחבילה.
אבל הדודה שלי מאוסטרליה אמרה:
'בהחלט, אתה תיסע מכאן,
כי הילדה הדס, בארץ ישראל,
אף פעם לא ראתה קנגורו קטן,
ועכשיו הגיע הזמן'.
ואז הקנגורו הסכים, שישימו אותו בחבילה,
והדודה שלי רשמה את הכתובת על העטיפה,
והוא טס וטס וטס,
עבר ימים וארצות רבות,
עד שהגיע לבית הדואר ברחובות.
ואז נסעתי עם אבא לשם,
וקיבלתי חבילה.
פתחתי אותה... ובפנים היה הוא, הקנגורו!
אבל...
מצאתי שם עוד הפתעה:
בתוך הכיס של הקנגורו הקטן
היה עוד קנגורו
קטנטן...

לסיכום,
בעלי חיים מופיעים בז'אנרים שונים בספרות ילדים. על פי עקרונות הביבליותרפיה מסתבר שיצירה טובה מבחינת הקריטריונים של ספרות, היא זו המשפיעה על הילד, גורמת לו להזדהות ולהבנת עצמו והעולם.
המבוגר המתווך הוא הבוחר את היצירות לילד. המבוגר צריך להכיר את אוצר המילים של הילד, ידע העולם שלו וכושר הקליטה שלו. לפיכך, למרות האמור לעיל, לעיתים ניתן להשתמש גם ביצירות דידקטיות, שנכתבו למטרה זו. ובל נשכח שבספרות העממית נפוץ ז'אנר המשל, שהוא דידקטי מעיקרו. במילים אחרות: יש חופש למבוגר המתווך – הורה, מורה או מטפל – להתאים את יצירות הספרות לנמענים הצעירים.14

_________________________________________
1המאמר פורסם בכתב העת: חיות וחברה, 26, חורף 2004, אוניברסיטת תל-אביב
2מתוך: חגיגה של שירים, בעריכת מנחם רגב, עם עובד, 1981 תל-אביב, עמ' 106.
3ידיעות אחרונות, המוסף לילדים, יולי 1981
4כדי שהקורא יבין את היצירה, ייכנס לעומקה ויבין אותה, יש להתאימה לאוצר המילים שהוא מכיר וידע העולם שלו. הרחבה בעניין זה ראה בחוברת של זהבה שיפרין: שיקולים פסיכולוגיים חינוכיים בהתאמת יצירות ספרות לילדים, משרד החינוך והתרבות ומכון מופ'ת, תשנ'ה, בעיקר בעמ' 21 -24.
5על דמויות מפחידות בחלומות, ביניהן חיות טרף שמסמלות לדעת יונג אינסטינקטים קמאיים מאיימים ומפחידים, ראה בספרו של אדיר כהן: סיפור הנפש: ביבליותרפיה הלכה למעשה, הוצאת 'אח, 1990 תשנ'א, בעיקר בעמ' 381.
6הרחבה בנושא הביבליותרפיה ראה בספרו של אדיר כהן הנזכר לעיל.
7על ז'אנרים בספרות לילדים צעירים, ובכלל זה גם על הסיפור הדידקטי, ראה ספרה של מירי ברוך: ז'אנרים בספרות ילדים לגיל הרך, הוצאת מפ'ט-עמל, 2000. ברוך מבחינה בין דידקטיות 'ישירה' לעקיפה'. שם עמ' 46 – 55.
8דבר לילדים, יום ו, יט' אדר א, תרצ'ב. אז היה 'דבר לילדים' עדיין מוסף של העיתון 'דבר'. השיר נדפס עם איור של נחום גוטמן, ובו נראה שובך יונים ליד ים כנרת.
9המשורר זאב (אהרון זאב ויינטראוב, 1900 – 1968) חי תקופה מסוימת בדגניה.
10'גרינינקע ביימעלעך' ראה אור בווילנה בין השנים 1915 – 1915, 1919 – 1922 ו- 1926 – 1939). באותה תקופה היתה וילנה שייכת לפולין. העיתון יצא לאור בעריכתו של שלמה באסטומסקי. פרטים נוספים ראה במאמריי:''גרינינקע ביימעלעך' - ההתחלה', קשר 27. הוצאת אוניברסיטת תל-אביב, 2000, עמ' 99 –106; 'שלמה באסטומסקי וקשריו עם סופרים ומשוררים', חוליות 7. הוצאת אוניברסיטאות חיפה, תל-אביב ובר-אילן, 2002, עמ' 299 - 307; 'בין העצים הירקרקים יש סיפורים ושירים': ספרות ילדים ביידיש בעיתון 'גרינינקע ביימעלעך', מעגלי קריאה 30. הוצאת אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 49 – 54.
11גרינינקע ביימעלעך, גיליון 234 (פברואר 1939)
12שיר זה נדפס בעיתון 'גרינינקע ביימעלעך' פעמיים: בגיליון 187 (נובמבר 1936) ובגיליון 224 (אוקטובר 1938).
13הטקטס הופיע לראשונה בעיתון 'ידיעות אחרונות'. לאחר מכן, בשנת 1995, הוא נכלל באנתולוגיה סיפור לכל יום, בעריכת מירה מאיר ומירי ברוך, הוצאת משכל-פועלים, 1995. כרך חודש חשוון.
14ראה מאמרה של שרה האופטמן, שממיין ומדגים את הז'אנרים השונים בנושא בעלי חיים: 'ספרות-ילדים הממוקדת בבעלי-חיים: שש קטגוריות למיון ספרותי ודידקטי. מעוף ומעשה 3, המכללה האקדמית אחווה, 1996, עמ' 155 – 185


עדינה בראל