אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk

הנסיכה ההפוכה

כתבה: נטעלי גבירץ
איירה: רעיה קרס
ספרית פועלים 2019
150 עמוד, לא מנוקד

' 'הם שוב מתחילים, הילי,' אמר גבע לאחותו והגיש לה בידיים הקטנות שלו את המחשב הנייד. הילי לקחה ממנו את המחשב והניחה אותו על השולחן בסלון. היא התיישבה על הספה וגבע הצטופף לידה. אמא ואבא אמנם הלכו לריב בחדר השינה, אבל הצעקות שלהם לא נשארו שם איתם. הן גלשו דרך חור המנעול והחריצים שמתחת לדלת, והשתוללו בכל הבית.'

כשההורים של הילי מודיעים לאחיה הקטן ולה שהם מתגרשים, הילי מרגישה שהמילים נוחתות עליה 'כמו גשם של לבנים שנושרות מבית מתפרק'. אמה של ליהי נותנת לבתה יומן חדש ומציעה לה לכתוב על עצמה ועל מה שעובר עליה. 'הכול. גם את הדברים שאולי לא נוח לך לספר לי ולאבא'. אמא, הבטוחה שהיא עושה את הדבר הנכון כדי להקל על ליהי, אינה זזה ממקומה עד שהילי לוקחת את היומן ופותחת אותו. אמא נראית מרוצה, אבל הילי מבינה שאמה מנסה להקל על מצפונה יותר מאשר על ילדתה, ומתקוממת: 'הם הופכים אותה ל'ילדה להורים גרושים', והם רוצים שתכתוב להם בתוך היומן הזה סיפור של ילדה להורים גרושים. לא, החליטה. היא לא תכתוב דבר כזה. היא לא תעזור לאמא ואבא עם התוכנית שלהם. כלום היא לא תכתוב ביומן! הוא יישאר חלק'.
הצורך לשמור את מחשבותיה ורגשותיה לעצמה, ליצור חיץ בינה לבין המשבר המשפחתי ולהביע מחאה מניע את הילי לכתיבה – אבל לא כזו שאמה הציעה; הילי בוחרת להגדיר לעצמה את הסיפור 'שלה'. ביומן שלה היא נכנסת לדמותה של נסיכה, בת יחידה למלך ולמלכה, שבגלל עצמאות-יתר וזלזול בכללי ההתנהגות המלכותיים ('אני יודעת לשיר את כל ההמנון של ממלכת פוליפוניה בגרעפסים') הוריה שולחים אותה לשנת לימודים ב'אקדמיה למלוכה'. שם, כך הם מקווים, 'הנסיכה ההפוכה' שלהם תלמד לנהוג על פי המוסכמות ותרכוש את הגינונים ההכרחיים ליורשת עצר.

הסיפור שכתבה נטעלי גבירץ מסופר בשני מסלולים מקבילים, פרק מציאותי ופרק דמיוני לסירוגין. הפרקים העוסקים במציאות מתארים את חייה של ליהי לאחר פרידת הוריה, את המצוקה והכעס, את הבלבול נוכח התפרקות המסגרות המוכרות ואת הקשיים האישיים והחברתיים, כל זאת על רקע ההכנות הכיתתיות להצגת סוף השנה והמתחים שהן יוצרות. הפרקים הדמיוניים המודפסים על דפים תכולים-אפורים הם פרקי היומן שליהי כותבת בזהותה הבדויה - הנסיכה לוּאִיזָה אַנְדְרוֹמֶדָה אַרְגֶנְטִינָה מַרְגָרִינָה קַסְטַנְיֶטָה הַשְׁבִיעִית, יורשת העצר של ממלכת פּוֹלִיפוֹנְיָה. לואיזה נשלחת לחינוך-מחדש במוסד נוקשה הרחק מהארמון המשפחתי, וכותבת בגוף ראשון על ההסתגלות לְשינוי בלתי רצוי ופתאומי, על כעס ותסכול ועל הצורך האישי במחאה ובשמירה על העצמי נוכח איבוד השליטה על חייה. גם כאן יש ברקע אירוע שיא המתרחש לקראת סוף הלימודים.
שני הסיפורים המקבילים מתארים את ההכרה במציאות משתנה, את התהליכים הרגשיים הכרוכים בה ואת ההיזדקקות לביטוי עצמי, ומסתיימים בגיוס כוחות נפש, בהתאוששות רגשית ובעמידה באתגרים שהילי ובת-דמותה הבדויה הציבו לעצמן.

הסיפור שהילי מגוללת ביומנה בזהות ה'נסיכית' שלה מתרחש בסביבה ליצנית-הזויה-מוגזמת שבין איגיון לפנטזיה. הוא עמוס במילים, שמות ומושגים לא-עבריים שרבים מהם קשורים למתיקות ולממתקים (אֶקלֶר) ומזון בכלל (בְּרִיוֹשׁ, פומפרניקל, אַלְדֶנְטֶה); תפקידם, כך נראה, להבליט את אווירת האצולה והפאר על האשליות שהיא מציעה ולהגחיך אותה. משמעותם של השמות הזרים תישאר כנראה נסתרת מעיני רוב בני התשע, וכך גם הרובד הסמלי שהסיפור מבקש להניח. הפנטזיה נוכחת גם בפרקי המציאות של הסיפור; הילי וחבריה לכיתה מעלים הצגה על פי 'הקוסם מארץ עוץ', סיפור קלאסי שגם בו הדרך אל ההתבגרות והשיבה אל הבית - במובניה הסמליים של המילה - עוברת דרך הבלתי צפוי, המפחיד והכאוטי.

נטעלי גבירץ (1980) היא סופרת ועיתונאית, מאיירת ומעצבת תל אביבית. מספריה לילדים: סדרת ינשופות (עם בר בן יוסף), יולנדה דה מיאו.

ספרים מאותו מדף:
שינגלונגה מיטה מסודרת,
מאת נורית זרחי
הנסיכה האמתית, מאת רינה ליטוין
פלורה ויוליסס, מאת קייט די קמילו
הנסיכה שלבשה שקית נייר, מאת רוברט מאנץ'
לא לגרש את נני, מאת נורית זרחי
אל תנשקי את הצפרדע, מאת מירי ברוך
נסיכה מכבה שריפות, מאת עמי גדליה

הנסיכה ההפוכה מתאים לבני תשע עד שתים עשרה.
נירה לוין