אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk

בין ד"ר אויזמר לד"ר דוליטל



קורני צ'וקובסקי (1882 – 1969) היה משורר, מבקר, מתרגם וחוקר ספרות רוסי. בשתיים מיצירותיו הקלאסיות לילדים מופיעה דמות של רופא חיות. ברוסית הוא נקרא דוקטור 'אַי בּוֹלִיט' [אַי כואב], ובעברית הוא קיבל את שמו מהמשורר והמתרגם נתן אלתרמן – דוקטור 'אוֹיזֶמַּר'. ביצירה שתורגמה לעברית תחת הכותרת 'לִימְפּוֹפּוֹ', עושה הדוקטור דרך ארוכה ומפרכת לאפריקה, כדי לעזור להיפופוטם חולה; ובסופו של דבר שהוא מרפא את כל החיות, קטנות כגדולות, הזקוקות לעזרתו. וב'בַּרְמַלַי' הוא מתגייס יחד עם חיות, שהוא דובר בשפתן, ועוזר לילדים שכמעט נטרפו בידי מפלצת באפריקה. זאת ועוד, בסופה של מהתלת קתארזיס זו, הופכת המפלצת המפחידה לאוהבת ילדים . 

בחקר ספרות הילדים מקובלת הדעה, שהדוקטור של צ'וקובסקי מקורו בדוקטור דוליטל, גיבור ספריו של יוּ לופטינג האנגלי (1886 – 1947). מי שימש השראה לדוקטור דוליטל של לופטינג? יש המצביעים על רופא שחי במאה השמונה-עשרה בשם ג'והן האנטר.  ואכן סביר להניח שצ'וקובסקי הכיר היטב את יצירתו של לופטינג, אשר ספרו הראשון בסדרה יצא לאור בשנת 1920. דוקטור דוליטל של לופטינג ידע את שפת החיות, ריפא אותן בביתו (שבאנגליה), וגם יצא לשם כך למסעות, בין השאר לאפריקה. גם לופטינג וגם צ'וקובסקי יצרו סיפורי מהתלה, שילב בין דמיון ומציאות, עם ערכים של כבוד ואהדה לאדם ולחיה. זאת ועוד, צ'וקובסקי פרסם את יצירותיו אחרי לופטינג. 

יחד עם זה, טרח צ'וקובסקי בהזדמנויות שונות לציין, שההשראה לדמותו של רופא החיות ביצירותיו היא דווקא... רופא וילנאי יהודי בשם צמח שב'ד . צ'וקובסקי העיד על כך בעל-פה וגם בכתב. צ'וקובסקי פגש את ד'ר שב'ד בווילנה בשנת 1912 והיה ידידו. אחד המקורות הכתובים הוא עדותו של צ'וקובסקי בעיתון פָּיוֹנִירְסְקָיָה פְּרָבְדָה, שיצא לאור במוסקווה. הדברים פורסמו בעיתון זה ב- 31 במרץ 1967.
להלן תרגום חופשי לעברית: 

קורניי צ'וקובסקי: איך כתבתי את האגדה ד'ר אַיבּוֹליט [איי כואב]
כתבתי את האגדה מזמן מזמן. חשבתי על הרעיון עוד לפני המהפכה הגדולה [מהפכת אוקטובר 1917], כי הִכרתי את הדוקטור שאחר-כך קראתי לו ד'ר איבוליט, בווילנה. קראו לו ד'ר שב'ד. זה היה בן אדם טוב לב, הכי טוב מכל האנשים שפגשתי בחיי. הוא ריפא ילדים של אנשים עניים חינם. היה מקרה, למשל, שבאה אליו ילדונת רזה, והוא אמר לה: 'את רוצה שאני אתן לך מרשם לאיזו שהיא תרופה? לא. מה שיעזור לך זה חלב. תבואי אלי בכל בוקר ותקבלי שתי כוסות חלב.' אני ראיתי שבכל בוקר היה תור ארוך. ילדים באו אליו וגם הביאו בעלי-חיים. ואז חשבתי שזה יכול להיות נהדר אם אכתוב אגדה כזו על דוקטור טוב לב. כמובן שד'ר שב'ד לא נסע לאפריקה. את זה אני המצאתי, כי חשבתי שזה יהיה נחמד להמציא שהוא נסע לשם, ופגש שם את בּרְמַלַי הפרא . אני מתבייש להודות, אבל לפעמים אני בעצמי אוהב לשחק עם חיות, אפילו אם הן לא חיות של ממש. יש לי בחדר קנגרו ואריה נהדר, שאני מתייחס אליו כמו אל חבר טוב שלי. והאריה כֵּן כלפי. זהו אריה מיוחד. הוא פותח את הפה ואומר באנגלית: 'אני מאוד אוהב ילדים'. ואחר-כך הוא אומר: 'אני הוא מלך הג'ונגל, אבל אני אריה טוב-לב.'
ילדים אוהבים חיות טובות-לב, ולילדים אלה אני כתבתי את האגדה הזו.

למרות שצ'קובסקי אינו מזכיר בדבריו אלו את המקור האנגלי, ניתן להבין מהם, שהוא מתנצח כאן עם הטוענים שהרעיון הוא של לופטינג. ראשית כל, הוא מדגיש שהרעיון עלה במוחו עוד לפני המהפכה [1917], בעוד ספרו הראשון של לופטינג יצא לאור בשנת 1920; זאת תוך כדי פירוט הנסיבות בהן החל לחשוב על הנושא. שנית, הוא חוזר ומדגיש בדבריו, שהוא עצמו המציא – ועל כך הוא חוזר פעמיים באותו משפט – שהרופא [רופא החיות] נסע לאפריקה. בנוסף לכך הוא טורח לציין מדוע הוא בחר בכלל לכתוב על חיות – כי הוא אוהב אותן.
מי היה ד'ר צמח שב'ד?
ד'ר צמח שב'ד – אשר על פי עדותו של צ'וקובסקי, שימש השראה לדמותו של ד'ר אויזמר - היה רופא, מדען, פובליציסט ופעיל ציבור. הוא נולד בווילנה בשנת 1864. אמו היתה בעלת חנות סדקית ואביו סוחר, ששהה רבות במוסקווה לרגל עסקיו. צמח היה הצעיר מבין שבעה ילדים. הוא בילדותו למד ב'חדר' ואחר כך בגימנסיה בווילנה. לאחר שהמשפחה עברה למוסקווה הוא החל ללמוד שם בבית ספר מקומי, ובסופו של דבר נבחן בבחינות בגרות אקסטרניות בטוּלֶר. כבר בצעירותו חלם להיות רופא. הוא למד בפקולטה לרפואה במוסקווה, ובו בזמן שמע הרצאות בתחומים נוספים: משפטים, כלכלה מדינית ופילוסופיה. סיים את לימודי הרפואה בשנת 1889. מאז החל במאבקו הציבורי למען הבריאות, ולקח חלק חשוב במלחמה כנגד מגיפת החולירע שפרצה ברוסיה. לפני מהפכת 1905 הוא החל בפעילות חברתי-פוליטית. עוד כסטודנט הוא לימד פועלים קרוא וכתוב. ביתו במוסקווה שימש מקום להתכנסויות של מהפכנים, וכן הוא הרצה באספות של בני נוער ושל צוותים רפואיים. בדצמבר 1905 הוא נאסר, ישב בכלא חצי שנה, ולאחר מכן נדון לגירוש. בשנת 1907 שב שב'ד לווילנה ומאז הוא עבד כרופא והיה פעיל בתחום הרפואה המונעת ובריאות האוכלוסייה. בין שאר פעולותיו – ייסוד 'הליגה למלחמה בשחפת', שפעלה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. שב'ד היה פעיל גם בתחום החינוך, ושימש יושב-ראש של ארגון בשם 'צ.ב.ק' [צענטראַלער בילדונגס קאָמיטעט – ועדת חינוך מרכזית], שאיחד כמה בתי-ספר חילוניים ששפת הוראתם יידיש. ראוי לציין את פעלו בשנות המלחמה העולמית הראשונה, בעת הכיבוש הגרמני בווילנה. רוב התושבים המבוססים עזבו אז את העיר, ונותרו בה עניי העיר. בנוסף לזאת הגיעו אליה פליטים שגורשו מבתיהם במקומות אחרים. לכל אלו צריך היה לדאוג. צמח שב'ד היה בין האישים המרכזיים שעזרו להם . צמח שב'ד הסתכן ונסע מן מווילנה לפטרבורג ולמינסק, שם אסף סכומי כסף גדולים. בווילנה הוא יסד מטבחים ציבוריים ודאג להזנת ילדים ומבוגרים. הוא יזם והקים בתי ילדים, שקלטו לתוכם החל מתינוקות ועד בני נוער. לאחר המלחמה הוא היה מן הראשונים להירתם לשיקום חיי הקהילה היהודית בווילנה ולקידום חברתי של היהודים. כחסיד האוטונומיה התרבותית היהודית, הוא נאבק למען שפת יידיש והפעלת בתי-ספר בשפה זו. הוא דאג לפיתוח חינוך מקצועי באמצעות ארגון 'אורט', שהוקם לצורך הפצת עבודה בקרב היהודים. הוא עזר להקצות מקומות לספורט ולקייטנות קיץ עבור ילדי העניים בווילנה, שהתגוררו עם משפחותיהם בצפיפות. שב'ד היה בין יוזמי ומייסדי ארגונים למען הבריאות ושימש יושב-ראש בארגונים אלו במשך שנים רבות. ביניהם: 'יעקאָפּאָ' [יַעֲקוֹפּוֹ] – הוועד המקומי לעזרה לקורבנות המלחמה והפרוגרומים; ו'אָזֶע – טאָז' [אוֹזֶה – טוֹז] – החברה לשמירת הבריאות של האוכלוסייה היהודית.
צמח שב'ד היה חבר מועצת העיר וילנה וחבר בסיים הפולני. הוא לחם בעד הכרת הממשלה בזכויות המיעוטים ובתמיכתה בהם. הוא היה בעל תודעה היסטורית והחל לפרסם ספרי-שנה בעצם ימי המלחמה העולמית הראשונה. בשנת 1925 היה בין מייסדי מכון יִיוו'אָ (Yivo) [יִידישער וויסנשאַפטלעכער אינסטיטוט] יחד עם חתנו הפילולוג וחוקר תולדות הספרות, מקס וויינרייך. בנוסף לפעילותו הציבורית הוא פרסם מאמרים בנושאים שונים: מדעי הטבע, תרבות וחברה, מדיניות ובריאות. הוא ערך פרסומים רבים, ביניהם העיתון 'פאָלקס געזונט' [בריאות העם], בענייני רפואה והגיינה.
ד'ר צמח שב'ד נפטר בווילנה בינואר 1935. כשלושים אלף איש השתתפו בהלווייתו. המלווים היו משכבות וממעמדות שונים, דתיים וחילוניים. היו ביניהם: פועלים (גם פולנים), אנשי דת, מורים, רופאים, סופרים, רוכלות בשוק, בעלי מלאכה וסוחרים. לדברי אחד המשתתפים, הספרן חייקל לוּנסקי מספריית סטרשוּן, בעיר וילנה לא נראתה כזו מאז הלווייתו של הגאון מווילנה.  צמח שב'ד היה חבר המפלגה הפולקיסטית. ידידו ההיסטוריון ש. דובנוב כתב עליו, שהוא היה דמוקרט אמיתי, שואף לאחוות עמים; מחובר מאוד להמוני העם וקשור לשפתם, עסוק תמיד בדאגה לצרכיהם.

לסיום,
לא נכריע כאן בסוגיה שעוסקת ביחס שבין יצירותיו של צ'וקובסקי ויצירותיו של לופטינג. זו מצריכה מחקר מעמיק, הכולל ניתוחי תוכן של היצירות, בדיקה בזיכרונותיו ובמכתביו של צ'וקובסקי ואסמכתאות נוספות. אולם העובדה שצ'וקובסקי ציין את ד'ר צמח שב'ד מווילנה כהשראה לדמות הספרותית של הרופא, משמשת סיבה טובה להארת האישיות המיוחדת הזו ותרומתה לחברה במחצית ראשונה של המאה העשרים.


ביבליוגרפיה
· אופק, א. לקסיקון אופק לספרות ילדים, כרך ב, תל-אביב תשמ'ו 1985, עמ' 524 – 525 [על צ'וקובסקי]
· אטלס, י. 'גם לחיות יש נשמה', חיות וחברה, 32, חורף 2006, עמ' 12 – 21.
· בר-אל, ע. בין העצים הירקרקים: עיתוני ילדים ביידיש ובעברית בפולין 1918 – 1939, הספרייה הציונית ומכון דב סדן, ירושלים 2006.
· גאָלדשמידט, א. י. 'יִידישע דאָקטוירים אין ווילנע', בתוך: ישורין, י. (רעד.), ווילנע: אַ זאַמלבוך געווידמעט דער שטאָט ווילנע, ניו-יורק, 1935, עמ' 385 – 393
· דובנאָוו, ש. 'ד'ר צ. שאַבאַד – דער יידישער דעמאָקראַט, בתוך: ישורין, י. (רעד.), ווילנע: אַ זאַמלבוך געווידמעט דער שטאָט ווילנע, ניו-יורק, 1935, עמ' 737 – 738.
· דרובצקוי, ט. 'תרגומי יצירותיו של קורניי צ'וקובסקי לעברית', מעגלי קריאה, 30, מאי 2004, עמ' 55 – 59
· טשאַרני, ד. 'פון מיין ווילנער טאָג-בוך', בתוך: ירושלימער אלמאַנאַך, 27, תשס'ג, עמ' 70 – 73.
· כהן-צדק, א. 'ד'ר צמח שאַבאַד'', בתוך: ירושלימער אלמאַנאַך, 27, תשס'ג, עמ' 62 – 66.
· לעקסיקאן פון נייער יידיש-שרייבערס, כרך 8, ניו-יורק 1981, עמ' 517 – 518 [על צמח שב'ד]
· רייזען, ז. 'ד'ר צמח שאַבאַד', בתוך: ישורין, י. (רעד.), ווילנע: אַ זאַמלבוך געווידמעט דער שטאָט ווילנע, ניו-יורק, 1935, עמ' 744 – 752.

Rafes, Yulian, Doctor Tsemakh Shabad: A Great Citizen of the Jewish Diaspora. Translated from Russian by V. Zajka, edited by L. Epstein, M. Sedlis, M. D., VIA Press (Baltimore) with the Yivo Institute for Jewish Research (New York), 1999
.
* פורסם לראשונה ב'ספרות ילדים ונוער', חוברת ב', (126), תמוז תשס'ז, יולי 2007

ד'ר עדינה בראל