אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

אף פעם לא חיבקתי יונה

כתבה: שלומית כהן-אסיף
איורים: גיל-לי אלון קוריאל
עם עובד 2008
24 עמוד, מנוקד

'אף פעם לא חיבקתי יונה,' אומר הגמד שׁוּמְבִּי, ומבקש מאמא לקנות שובך. אבל אמא אומרת ששובך לא קונים אלא בונים. סבא של שׁוּמְבִּי יודע איך בונים שובך. אמא, שהיא הבת של סבא, מספרת לשׁוּמְבִּי:
'כשהייתי קטנה הייתה לי יונה משלי. אבא בנה לה שובך. היא תמיד עפה מן הגג, עפה וחזרה לגרגר לי מעל הראש.'
שׁוּמְבִּי מתבונן בסבא הבונה את השובך, ולומד ש'כל קרש רוצה להיות משהו אחר.' גם שׁוּמְבִּי משתתף בבנייה, וכשהשובך מוכן הוא ממתין בקוצר רוח ליונה שתבוא לגור בבית החדש.
אבל שׁוּמְבִּי מבין שלא הכול קורה כמו בחלומותיו, ולומד ש'יש דברים שאפשר לחבק רק מרחוק.'

שׁוּמְבִּי של שלומית כהן-אסיף הוא גמד ענוג ועדין נפש; רגשותיו מפעמים בו בעוצמה, הוא מוצף תקוות וציפיות ולבו פתוח לשמחה תמה וגם לתוגה. הוא מבין את פשרם של געגועים, שולח יד כמהה אל מה שנבצר ממנו לגעת בו אבל לא מאבד את היכולת להתרונן.
כדרכה, גם הפעם כתבה הסופרת-משוררת סיפור שכשקוראים בו אפשר לשמוע את פעמוניה הקטנים והצלולים של השירה.

מתאים לבני ארבע עד שבע.

נירה לוין