אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
 

מארק טוויין : שאלות ותשובות

מרק טוויין איננו חי עוד ולא יוכל לענות על שאלותינו. 
כל שנוכל לעשות הוא לנסח את השאלות שהיינו רוצים להציג לו ולדמיין את תשובותיו. 

האם מרק טוויין הוא שמך האמיתי? 
לא. מרק טוויין הוא שם ספרותי שבחרתי לי, תזכורת לימים שבהם שימשתי נווט בנהר המיסיסיפי. 'מרק טווין' הן מילות קריאה של הספנים המודדים את עומק המים בנהר. פרושן: ציין שניים! בלועזית קוראים לשם ספרותי - פְּסֶבְדוֹנִים. 

איזו ילדות היתה לך? 
גדלתי בעיירה הניבל במיסורי, על גדות המיסיסיפי, הגדול בנהרות ארצות הברית. שמי האמיתי הוא סמיואל לנגהורן קלמנס. אבי היה עורך דין ואמי היתה רקדנית בצעירותה. היו לי חמישה אחים ואחיות. הייתי ילד ג'ינג'י שובב, סקרן ומרדן, והעדפתי לצאת לטיולים עם החברים שלי במקום לשבת בכיתה. בין חברי היו בנים של עבדים שחורים ומהם למדתי דברים שלא לומדים בשום בית ספר. היינו שותפים להרפתקאות מרתקות ולתעלולים משעשעים, שהיוו בסיס לספרי טום סויר והקלברי פין. אבל הכל השתנה כשהייתי בן 12. אבא שלי מת בגיל צעיר ונאלצתי לצאת לעבודה. 

באילו עבודות עסקת? 
התחלתי לעבוד כעוזר לדַפָּס במקומון של הניבל ולמדתי את מקצוע הדפוס. לאחר מכן הייתי נווט על ספינה ששייטה בנהר המיסיסיפי, מקצוע שאהבתי מאוד. מאוחר יותר הייתי כורה זהב, מרצה ועיתונאי. 

באילו נסיבות ביקרת בארץ ישראל? 
בשנת 1867 נודע לי שמתרגנת משלחת לסיור בארץ הקודש ובשכנותיה ושכנעתי את מערכת העיתון שבו כתבתי לצרף אותי למשלחת. הרשמים שלי מהמסע התפרסמו בעיתון בהמשכים ופרסמו את שמי ברבים. כששבתי לאמריקה יצאו רשימות הומוריסטיות אלה לאור בספר שקראתי לו 'תמימים בחוץ לארץ '.שמו בתרגום העברי :'מסע תענוגות לארץ הקודש'. 

מתי התחלת לכתוב? 
אחרי נישואי לאוליביה בנינו בית גדול ויפה בעיר הרטפורד ,שם גדלו בנותינו, ושם, בחדר העבודה הייתי כותב את ספרי. כתבתי כל יום 50 בערך עמודים, אותם הייתי קורא מדי ערב באוזני אשתי ובנותינו. 

מהם ספריך המצליחים ביותר? 
ספרי המצליחים ביותר הם הרפתקאותיו של הקלברי פין וטום סוייר. שניהם ספרי הרפתקאות, שנכתבו בהשראת זכרונות ילדותי ובהם מתחתי ביקורת על החברה האמריקנית בזמני. כשיצאו הספרים לאור היו הביקורות עליהם מעורבות. היו רבים שגינו אותם מבחינה חינוכית והיו אחרים ששיבחו אותם מבחינה אמנותית. ספריות ציבוריות רבות אפילו החרימו אותם, בטענה שהם גסים וזולים ועלולים להזיק לחינוך של הקוראים הצעירים. למרות הביקורות השליליות זכו הספרים להצלחה עצומה ובזכותם התפרסמתי בכל העולם.