אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

זלמן

כתבה: רינת פרימו

ציירה: עדי אלקין

אדם צעיר - ספרים לילדות ולילדים 2020

143 עמוד, קומיקס לא מנוקד

 

-          עוד פעם את כאן, דפנה? זה האיחור ה-10 שלך החודש.

-         מצטערת.

-         איזה עונש תקבלי הפעם? השירותים צריכים ניקוי...

-         רק לא זה! בבקשה! כל דבר אחר!

-         מממ... כל דבר? תגידי, את לא זכית באיזו תחרות חיבורים בשנה שעברה?

-          כן...

-          אני צריכה עורך חדש לעיתון בית הספר. ארנון התפטר.

-          מי? אני? רק לא זה! בבקשה! כל דבר אחר!

 

כמו עוד מפעלים מוצלחים, גם המפעל הזה התחיל במקרה. דפנה, המאחרת הסדרתית של בית הספר שז'ר, נשלחת שוב לחדר המנהלת. זו, שזה עתה שמעה שהתלמיד שעורך את העיתון הבית-ספרי החליט לפרוש, ממהרת להטיל על דפנה את התפקיד - כעונש. דפנה המיואשת מספרת לחברתה הטובה איך נענשה על האיחורים, אך שיר מזהה הזדמנות: 'מגנייייייב! אנחנו עורכות את עיתון בית הספר! נכתוב על המורים! נעשה מדור אופנה! אולי נגלה שהמנהלת הופכת לגיבורת-על בלילות?'

שיר מינתה את עצמה לעורכת מחליטה מיד לשנות את שם העיתון מ'שז'ר' האפרורי-מאובק (ע'ש הנשיא השלישי של מדינת ישראל) ל'זלמן' החתרני (כשמו הפרטי של אותו נשיא). ההחלטה השנייה של העורכת הנמרצת היא לשלוח את הכתֶבֶת הטרייה דפנה לסקר משחק כדורגל בין נבחרת שז'ר לקבוצה יריבה. תצלום של דורי, חובב הצילום שהצטרף למערכת, חושף עבֵרָה של שחקן נבחרת שז'ר שנעלמה מעינו של השופט... לפרסם בעיתון ולפגוע בנבחרת של שז'ר? לגנוז ולשתוק? הוויכוח מלהיט את הרוחות בבית הספר, והעיתון שהסערה מפיחה בו רוח חיים יוצא לדרך.  

ספרן של רינת פרימו ועדי אלקין מציג את 'זלמן' כמראָה שמשתקפת בה זירת בית הספר. חברי המערכת חסרי הניסיון פתרו בתבונה את בעיית המימון בהיעדר תמיכת ההנהלה, גילו שהנאמנות לאמת ולמחויבות לאתיקה יש מחיר, עמדו מול ניסיונות סחטנות והצעות שוחד, למדו שאין בושה בהודאה בטעות ומצאו את עצמם שוב ושוב במרווח הצר שבין השמירה על כבוד הקוראים להבטחת האטרקטיביות של עיתונם.

ככל שמתפתחת בילדים מודעות חברתית ומוסרית
בולטת ומקוממת הפסיביות של המבוגרים בסיפור: בסביבה עתירת אירועים המורים פועלים כפקידים צייתנים, הבעת פניה של המזכירה המצוירת אומרת בלי קול 'זה מה יש', והמנהלת, המאיימת על תלמידה בעונש שערורייתי ('השירותים צריכים ניקוי...'), מביעה הסתייגות והתפעלות לסירוגין אך אין לה תרומה ממשית לעניין העיתון. מבוגרים אחרים מוצגים כאינטרסנטיים וכוחניים. הניגוד בין שתי הקבוצות מעצים את מפעלם של העורכים הנלהבים שגילו את כישוריהם ואת כוחם. 'זלמן' הופך לכלי ביטוי משמעותי המקיים דיאלוג מתמשך עם קהילת התלמידים ומעצב את החיים החברתיים בבית הספר.

השילוב המצוין בין טקסט לאיורים הניב רומן גרפי משובב לנוער צעיר: מרתק, רלוונטי, אסתטי, זמין גם למי שנרתעים מקריאה, מעורר מחשבה וכתוב היטב, ויש בו קריצות של הומור לצד מצבים מרגשים. זלמן עשוי להיות מקור השראה לישראלים צעירים.  

רינת פרימו היא סופרת ישראלית המוכרת לקוראים כעורכת הירחון אדם צעיר ומספריה איה! אאוץ'! אווה!', זהרורים ואחרים.

עדי אלקין היא מאיירת וקומיקסאית המתגוררת בסן פרנסיסקו: 'כשניגשתי לעצב את דמויות הילדים של ״זלמן״, רציתי לעשות אותם כמה שיותר אמיתיים: ילדים שאפשר למצוא בכל כיתה בכל בית ספר, מלאי הבעה, בעלי יתרונות וחסרונות, שפת גוף מאובחנת ומראה מובהק; ילדים שהקוראים יתייחסו אליהם כאל חברים.' (מתוך ראיון בפואטפוליו).

ספרים מאותו מדף:

להחזיר את זאב, מאת מינה איתן

אל תגנבו לי את התור, מאת עודה בשאראת

קאי, הילד מהארגז, מאת וולף דוריאן

אלוף הבלשים בלומקוויסט, מאת אסטריד לינדגרן

הכיתה המעופפת, מאת אריך קסטנר

 

זלמן ישמח בני שמונה עד אחת עשרה, ויעניין גם מורים, מנהלים והורים.

נירה לוין