אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

ציפור לבנה


כתבה ואיירה: ר'ג' פלאסיו

מאנגלית: שֹהם סמיט ואמנון כץ

זמורה, מוציאים לאור 2020

204 עמוד, רומן גרפי לא מנוקד

 

'היֹה הייתי פעם ילדה קטנה שחיה בעיר קטנה בצרפת, ושמי היה שרה בלום.
היו לי שני הורים יפים, שהרעיפו עליי חום ואהבה.
אבא שלי, מקס, היה רופא נודע. אנשים באו ממרחקים כדי להיוועץ בו. אמא שלי, רוז, הייתה מורה למתמטיקה, היא הייתה אחת הנשים הראשונות בכפר שלנו שלמדה מתמטיקה באוניברסיטה. היו לנו חיים נוחים, גרנו בדירה גדולה, מרוהטת בטוב טעם, בשכונה טובה. היו לי בגדים יפים והמון צעצועים.
[...] ביוני 1940 צרפת נכנעה לגרמניה. [...] שום דבר לא היה באמת נורמלי, בטח לא אם הייתם יהודים, כמונו'.

ג'וליאן, נער כבן שלוש עשרה, מתקשר לסבתו שחיה בצרפת, כדי לבקש את עזרתה בהכנת עבודה לשיעור היסטוריה. 'אני צריך לכתוב חיבור על מישהו שאני מכיר... [...] אני רוצה לכתוב עלייך, כשהיית ילדה קטנה, בזמן המלחמה. אני רוצה לכתוב עלייך ועל טוֹרְטוּ.' תחילה סבתא מסתייגת: 'אוי, ג'וליאן, כל כך קשה לי לדבר על הדברים האלה'. רגע לפני שג'וליאן מוותר על הרעיון סבתא מחליטה לשתף פעולה. 'חשוב שאני אדבר על זה. גם אם זה קשה. בעצם, דווקא בגלל שזה קשה. כי חשוב שהדור שלך יידע את הדברים האלה'. סבתא מבטיחה לספר גם פרטים שלא סיפרה מעולם לאיש, והריאיון יוצא לדרך.

סיפורה האישי מאוד של סבתא מתחיל בפלישת גרמניה הנאצית לצרפת ביוני 1940. הגבלות הוטלו על יהודי צרפת וגילויי אנטישמיות פלשו גם לבית הספר של סבתא - אז הנערה שרה בלום. באביב 43', במהלך מצוד אחר יהודים, הוברחו התלמידים היהודים מבית הספר אל היער הסמוך. שרה, שחששה לנעליה האדומות העדינות, העדיפה להסתתר בבניין בית הספר. לימים התברר שהחלטתה הטיפשית לכאורה הצילה את חייה. חבר לכיתה, נער נכה ודחוי שהילדים כינו אותו בלעג 'טוֹרְטוּ' (סרטן בצרפתית, משום שצלע על קביים) העביר אותה בחשאי  לאסם הגדול שליד ביתו. בזכות הוריו הנדיבים של טורטו ובזכות החברות הנפלאה שהתפתחה בינו לבין שרה הצליחה הנערה היהודייה לעבור את המלחמה בשלום. לאחר השחרור התברר שטורטו, ששמו האמיתי היה ג'וליאן, מצא את מותו בפעולה ברברית של המיליציה המקומית שפעלה בהשראת הנאצים. 

הרומן הגראפי ציפור לבנה בנוי כסיפור מסגרת: הסיפור החיצוני השיחה הקצרה של הנכד ג'וליאן וסבתו לפני תחילת סיפורהּ והמשך השיחה בתום המונולוג שלה הוא המסגרת לסיפור הפנימי על ילדותה ונעוריה של הנערה שרה בלום שהיא כיום סבתו של  ג'וליאן. אבל הקשריו של הסיפור רחבים יותר:
רגע לפני שג'וליאן מספר בטלפון לסבתו מה מטרת השיחה, סבתא שואלת
'מה שלומך? איך בבית הספר החדש?'. ג'וליאן מספר בגילוי לב שהוא מתגעגע לבִּיצֶ'ר, ושהוא מתחרט על דברים שעשה. 'לפעמים הייתי מת לחזור אחורה בזמן... או לקבל הזדמנות שנייה, את יודעת...'. האיור שבאותה משבצת טקסט מראה שג'וליאן נזכר איך פגע ברשעות ובאכזריות בילד אחר. קוראיה הוותיקים של ר'ג' פלאסיו שקראו את ספרה פלא עשויים להיזכר ש'ביצ'ר' היה שם בית הספר שלמד בו אוגי, גיבור הספר פלא, ושאחד משלושת הילדים שנבחרו להיות החונכים של התלמיד החדש בעל הפנים המעוותות נקרא ג'וליאן.

סיפורו בגוף ראשון של ג'וליאן פותח את הספר אוגי ואני – שלושה סיפורי פלא, שבו העניקה ר'ג' פלאסיו לכל אחד משלושת החונכים שסייעו לאוגי הזדמנות לספר את הסיפור מנקודת מבטו. חוויית החונכות של ג'וליאן לא הייתה נעימה; פניו יוצאי הדופן של אוגי גרמו לג'וליאן חרדות וסיוטי לילה והוא נהג באוגי בגסות רוח עד כדי התעללות. 'זה היה השם של המשחק שאני המצאתי. הדֶבֶר. אם נגעת באוגי ולא רחצת מיד את הזיהום - הלך עליך, אתה מת. כל הילדים בשכבה שיחקו...'. הוריו של ג'וליאן שהצדיקו את בנם ופעלו בגלוי נגד שילובו של אוגי בבית הספר מייצגים בספר השקפת עולם אנוכית ומתחסדת המקעקעת ערכים של הומניזם, שוויון וחמלה. בספר החדש ציפור לבנה ניתנת  לג'וליאן הזדמנות נוספת - להכיר בעוול שעשה לילד הפגוע ולחוש חמלה. סיפורה של סבתא על הילד הנכה שעל אף ההתעללות המתמשכת של חבריו לכיתה גדל להיות אוהב אדם, נדיב ואמיץ היה למקור השראה לנכד ג'וליאן שנקרא בשמו של מי שהציל את סבתו, ופקח את עיניו לראות את אלה החיים סביבו היום וזקוקים להכרה, לתמיכה ולחמלה.

הסיפור שבמרכז הרומן הגרפי של ר'ג' פלאסיו יקנה לחובבי הסוגה ידע בסיסי על שואת יהודי אירופה ואולי גם ידרבן אותם לתת את דעתם על דעות קדומות, על שנאת זרים ועל עוולות חברתיות ופוליטיות בזמננו.  

בשולי הספר מופיעים בין היתר דברים שכתבה ר'ג' פלאסיו על הקשר בין משפחתו היהודייה של בן זוגה לעלילת הספר, ומילון למונחים שהופיעו בספר.

ספרים מאותו מדף:

אנה פראנק היומן הגרפי מאת ארי פולמן ודוד פולונסקי

המחבוא, מאת לואיק דוויליה ומארק ליזנו

תומי, מאת בדז'יך פריטה

מונה מספר לכוכבים, מאת לויס לורי

מלכה מאי, מאת מרים פרסלר

 

ציפור לבנה מתאים לבני 11 ומעלה.

נירה לוין